שמור אותי מאוהביי

אחת הטענות, ולעיתים המוצדקות, שעולות נגד הזנות היא על הפגיעה החמורה בנשים ועל ההתייחסות אליהן כאל "חפץ". הזנות, אליבא דמתנגדי הזנות, הופכת את האשה לחפץ הנשלט בידי כוחות גדולים, בדרך כלל גברים וסרסורים, ללא כל שליטה על חייה, ללא כל התחשבות ברצונותיה, ללא כל התחשבות בדעתה.

לצערי, הביטוי "שמור אותי מאוהבי" הופך בתקופה האחרונה לרלוונטי מתמיד. הצעת החוק להפללת לקוחות שירותי הזנות של ח"כ אורית זוארץ, והעמותות הפועלות בתחום, חוטאת באותו חטא שבשמו הם פועלים: התייחסות לנשים, ובמקרה זה לנשים שבחרו לעסוק בזנות, כאל ילדות קטנות, חסרות יכולת לקבל החלטות קשות, חסרות יכולת לבחור בעצמן במה לעסוק, חסרות יכולת להחליט על עתידן, חסרות יכולת להפעיל שיקול דעת. או כפי שהגדירה זאת ח"כ זוארץ: סובלות מתודעה כוזבת. לצערי, הכוונות טובות, אבל ההתייחסות לנשים זהה: מתנשאת, התייחסות כאל "חפץ" שצריך לקבל עבורו החלטות.

עוד בערוץ הדעות של ynet:

הג'יהאד הליברלי / שי כהן

בין סדום לסוסיא. על כיבוש ואפליה / ישי רוזן-צבי

זנות היא לא מקצוע אידיאלי, ואני מסופקת אם מישהי חלמה מגיל צעיר להיות זונה. אבל, אני גם לא מכירה הרבה בנות שחלומן להיות קופאיות בסופר או בנים שחלומם להיות מאבטחים בחניונים. וגם זאת עבודה. זכותו של כל אחד להחליט במה לעבוד, כל עוד הוא לא פוגע במישהו אחר, וכל עוד הדבר נעשה מבחירה חופשית.

וכאן המקום לעשות קצת סדר. הזנות של השנים האחרונות שונה לחלוטין מהסטיגמה שאנו מכירים. תופעת הסחר בנשים, ובמיוחד של נשים מחו"ל, הופכת לנחלת העבר, הודות לעבודה נמרצת של משטרת ישראל. הזנות עוברת מהחניונים, מחופי הים ומהרחובות האפלים אל דירות מוסדרות ומאובטחות. תופעת הסרסרות הולכת ופוחתת.

יותר ויותר נשים הבוחרות לעסוק בזנות מנהלות את חייהן כרצונן, ועל פי התנאים שלהן, ללא הכתבות מגורמים זרים. רוצה - עובדת, לא רוצה - לא עובדת. רוצה - מקבלת לקוח, לא רוצה - מסרבת. הדברים נעשים בדירות פרטיות או בדירות המשמשות מספר נשים. הדירות הללו מאובטחות, מוסדרות ובהן הנשים, שבחרו בכך, עובדות בתנאים סניטריים הולמים ונהנות מיכולת בחירה מוחלטת. אין מצב בו לקוח ירים את הקול או יעבור לאלימות. אין מצב בו האשה תיאלץ לעשות מעשה בניגוד לרצונה.

להסדיר ולא לכלות

הנשים, שאני מכירה, שעוסקות בזנות מגיעות מכל שכבות האוכלוסיה וכולן (למרות שאני שונאת את המילה) נורמטיביות: מורות, אחיות, סטודנטיות, מוכרות בחנויות ועוד ועוד. כולן בחרו לעבוד מרצונן החופשי ומתוך רצון להתפרנס ולפרנס את ילדיהן. כולן עושות זאת בתנאים שלהן. אף אחת מחברותי אינה צורכת סמים ואף אחת לא שותה אלכוהול מעבר למקובל.

בניגוד גמור לכך, תופעת הזנות המוכרת לנו מהרחוב היא אכן תופעה מדאיגה. העוסקות בזנות זו מגיעות, במקרים רבים, מרקע קשה מאוד, רקע של אלימות פיזית ומינית. כאן ניתן למצוא נערות ונערים שברחו מהבית או שנפלו לסמים. במרבית המקרים בזונות הרחוב שולטים הסרסורים ביד רמה ולעיתים באלימות. במקרים רבים הזונות מנוצלות כספית. זונות אלה לא נהנות מתנאים סניטריים ולעיתים רבות הן נופלות למעשי אונס ואפילו למעשי רצח. זונות אלה זכאיות לקבל את כל ההגנה שהחוק, והחברה, יכולים לייצר להן.

יחסי מין הם צורך אנושי בסיסי. שירותי מין הם צורך חברתי. ההצעה להעלים ולהכחיד את הזנות תהפוך אנשים רבים, ובכללם, נכי צה"ל, הלומי קרב, אוטיסטים, פגועי מוחין וגברים רבים אחרים "נורמטיביים לחלוטין" לעבריינים פליליים. אני יודעת את זה כי יש לי המון לקוחות שכאלה. הם לא עבריינים ולא פושעים. הם פשוט רוצים לקבל צורך אנושי בסיסי, ואני יכולה לספק להם את זה. מבחירה אישית שלי.

ברור שאי אפשר לכלות את הזנות. צריך להכיל אותה. צריך להסדיר את הנושא באמצעות מהלך רוחבי. מהלך משולב שמצד אחד יעזור לאותן זונות רחוב מסכנות, ומצד שני יסדיר את נושא הענקת שירותי המין מצד אלו שרוצים שירותים אלה, ומצד אלו שמוכנות, מבחירה, להעניק את השירותים. אסור לעשות מהלך חד-צדדי שיגרום הרבה יותר נזק, מאשר תועלת.

החוק להפללת לקוחות של זונות אושר בקריאה טרומית, זכה לתמיכת הממשלה בוועדת השרים לענייני חקיקה ועבר לוועדת הכנסת שתכריע אם החוק יעבור לדיון בוועדה למעמד האשה או בוועדת חוק חוקה ומשפט.

שלי (שם בדוי), יו"ר העמותה להסדרת הזנות בישראל

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il