ההמון בתחריר מחכה למוחמד מורסי
מוחמד מורסי הבטיח מדינה אזרחית, הבטיח לשמור על זכויות קופטים ונשים, הוא יתקרב לחמאס ולאיראן. האתגר האמיתי מחכה לו בכיכר א-תחריר. אם לא יעמוד בציפיות, ההמון יחזור
המשמעות העיקרית של בחירת ד"ר מוחמד מורסי לנשיאות מצרים היא שהמהפכה נמשכת. תמיכת קבוצות המזוהות עם המחנה המהפכני היא שהבטיחה למורסי את הניצחון הדחוק על ד"ר אחמד שפיק, שמזוהה עם הממסד הצבאי והשלטוני. מורסי התחייב שיפעל לכינון מדינה אזרחית ולא דתית. עתה הוא יידרש לפרוע התחייבות זו.
עוד בערוץ הדעות של ynet:
לא הרמתי את קולי, 2012 / שמוליק צ'יצ'ק
אתם דופקים את המחאה / אלכסנדר גולדנשטיין
אתגרים מבית
מורסי עשוי לגלות במהירות שכיבוש ארמון הנשיאות היה משימה פשוטה בהשוואה לאתגרים הקשים מבית ומחוץ עמם יידרש להתמודד. בראש סדר הקדימויות יעמדו שיקום ביטחון האזרחים והמצוקה הכלכלית. קידום יעדים אלה מחייב מאמץ אינטנסיבי וממושך. את העיסוק השוטף בכל אלה יפקיד הנשיא הנבחר בידי ממשלה קואליציונית וסגני הנשיא, שרובם לא יגיעו משורות האחים המוסלמים. מינויים של נשים וקופטים למשרות אלה יעיד על כוונת הנשיא לפרוע את ההבטחות שפיזר בקמפיין הבחירות.
לצד יכולתו של מורסי למנות את כל אלה, סמכויות חשובות אחרות של מוסד הנשיאות טרם הוגדרו. יתר על כן, בהצהרה חוקתית משלימה שפורסמה לאחרונה נטלה לרשותה המועצה הצבאית סמכויות רבות וכרסמה באופן משמעותי באלה של הרשויות המחוקקת (הפרלמנט) והמבצעת (הנשיאות והממשלה). בדומה לרבים במחנה המהפכני, כפר מורסי בהחלטת בית המשפט שהורתה על פיזור הפרלמנט. עם זאת, מוקדם להעריך כיצד ינהג כנשיא בסוגיה טעונה זו. ניתן להעריך שהנשיא מורסי יפעל לשינוי יחסי הכוחות שבין המועצה הצבאית לבין ההנהגה האזרחית, תוך הישענות על הביקורת הציבורית הרחבה נגד המועצה הצבאית וניסיונה השקוף לתעל את המהפכה כך שזו תשרת את האינטרסים של "המדינה העמוקה" - כינוי לכוחות הממסד הישן ובראשו הצבא ומנגנוני הביטחון.
יכולתו לבצע שינויים משמעותיים כפופה כמובן לסמכויות שיוענקו לנשיא על ידי ועדת ניסוח החוקה, שהחלה לפעול לפני כשבוע. החוקה החדשה אמורה להכריע גם בסוגיה המורכבת של דת וחברה. אימוץ סעיפים מהחוקה הקודמת (1971) נתפש עתה בקרב רבים כאמצעי יעיל לשימור הסטטוס קוו. בקמפיין הבחירות שלו הרבה מורסי להצהיר על מחויבותו לשימור זכויותיהם של המיעוט הקופטי ושל מעמדן האזרחי של הנשים בחברה המצרית. גם כאן חובת ההוכחה מוטלת עתה על כתפיו.
התקרבות לחמאס ולאיראן
מורסי מודע היטב לזיקה הישירה בין מדיניות החוץ והביטחון לבין השגת יציבות שתאפשר התמודדות יעילה עם האתגרים מבית עמם מתמודדת מצרים. עם זאת, כבר בקמפיין הבחירות שלו ניכר המתח בין הביקורת הנוקבת על מדיניות החוץ והביטחון בתקופת שלטון מובארק, לבין התחייבותו שמצרים בהנהגתו תכבד את התחייבויותיה הבינלאומית, ובהם הסכם השלום עם ישראל.
הממסד הצבאי והמודיעיני ימשיך לנהל את מדיניות הבטחון הלאומי, אך ניסיונותיו להבטיח את אחריותו הבלעדית לכך נדונו לכישלון. אפשר שהמועצה לביטחון לאומי שעל הקמתה הוכרז לאחרונה תקרום עור וגידים. עם זאת, סביר להניח שהרכבה ישונה באופן שיעניק להנהגה האזרחית משקל משמעותי יותר מזה שייעדו לה הגנרלים. מורסי יפעל לעצב מחדש את מדיניות מצרים בנושא הישראלי-פלסטיני. תם העידן בו סייעה מצרים בעקיפין למהלכים שנקטה ישראל ברצועת עזה. מצרים בהנהגת מורסי תבקש לקדם הכרה בינלאומית בתנועת חמאס כגורם לגיטימי. בד בבד, הקירבה בין ההנהגה המצרית הנוכחית לבין חמאס עשויה לתרום להשגת הבנות, ובראשן הסכם רגיעה ארוך טווח עם ישראל. לעומת זאת, מבצע צבאי ישראלי ברצועת עזה עלול בהקשר זה לדרדר את היחסים עם מצרים למשבר חסר תקדים.
מורסי מצדד בפתיחת הנספח הצבאי של הסכם השלום באופן שיאפשר למצרים להגביר משמעותית את נוכחותה הצבאית בחצי האי סיני. שינוי מסוג זה מחייב את הסכמת כל הצדדים להסכם, ובכל מקרה - על ישראל וארה"ב להיערך לקראת בקשה שכזו. בחודשים האחרונים ניהל הממשל האמריקני מגעים רבים עם נציגי האחים המוסלמים וניכר שאלה גיבשו הבנות העשויות להבטיח את המשך היחסים המיוחדים בין שתי המדינות. בעיני מורסי בכל אלה אין כדי למנוע את כוונתו להדק את קשרי מצרים עם איראן.
נצחונו של מורסי בבחירות לנשיאות מצרים סיכל לפי שעה אפשרות של הפיכה צבאית "רכה". בסוף החודש אמורה המועצה הצבאית להפקיד בידיו את האחריות לניהול ענייני המדינה. מעורבות המימסד הצבאי ומנגנוני הבטחון האחרים תימשך מעבר לקלעים. לעומת זאת, חלק מהקבוצות והמפלגות שתמכו במורסי ימשיכו להוות מוקד כוח אזרחי שייתבע מהנשיא הנבחר לממש את הבטחותיו ולקדם את יעדי המהפכה. כוח ההמון בכיכר א-תחריר היה ועודנו התופעה החשובה ביותר של מהפכת ינואר 2011. אי-עמידת הנשיא הנבחר בציפיות בסיסיות אלה תוביל קרוב לוודאי לחידוש המחאה בכיכרות הערים, אך הפעם אצבע מאשימה תופנה כלפי הנשיא מורסי.
פרופ' יורם מיטל, יו"ר מרכז חיים הרצוג לחקר המזרח התיכון והדיפלומטיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il
לפנייה לכתב/ת 
