נשיאי האוניברסיטאות לנתניהו: אל תכיר באריאל
האם יש צורך בעוד אוניברסיטה בישראל, ודווקא כזו שמעוררת מחלוקת לנוכח מיקומה בשטחים? המועצה להשכלה גבוהה תכריע לגבי הכרה במכללת אריאל כאוניברסיטה, והדעות חלוקות בכל מישור אפשרי. ראשי מוסדות המחקר האחרים מזהירים
מצוינות אקדמית, כלי במשחק פוליטי או הכול יחד? תאריך היעד מבחינת הקמפוס האקדמי באריאל, שבו יוכרע אם יהפוך רשמית לאוניברסיטה או שמעמדו כמכללה יישאר על כנו - הולך ומתקרב, והסערה האקדמית מתקרבת לשיאה. הבוקר (יום ד') שלחו נשיאי האוניברסיטאות מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו הקורא לו למנוע את הצעד, שיהיה לטענתם "פגיעה אנושה במערכת ההשכלה הגבוהה".
עוד בערוץ החדשות של ynet:
צבא חצי העם: 48 אלף "עילויי תורה" לא גויסו
עימות באולפנה: נערי גבעות פרצו לבית שפונה
במכתב טוענים הנשיאים כי שנים רבות סבלו האוניברסיטאות מתת תיקצוב שגרם לפגיעה ביכולות המחקר של ישראל ולאחרונה, בהנהגת ראש הממשלה, התחילה לנשב רוח של שינוי בהשקעה בהשכלה הגבוהה. "היוזמה להקמת אוניברסיטה נוספת, שמינית במספר, מנוגדת לחלוטין לרוח זו, שכן אין שום צורך אמיתי באוניברסיטה חדשה בישראל. צעד זה יוביל לפגיעה קשה ביכולת של האוניברסיטאות הקיימות להשתקם ובעצם יחזיר אותנו שנים אחורנית".
לטענתם, "אוניברסיטאות המחקר בישראל נותנות את המענה הטוב ביותר לאוכלוסיות היעד וממצאים מצביעים על כך שפריסת מספר המוסדות בישראל מספקים מענה לצרכי המדינה ואזרחיה. אנו סמוכים ובטוחים כי קריאתנו זו תמצא אצלך אוזן קשבת ויחד נמשיך את המהלך לחיזוק וקידום אוניברסיטאות המחקר".
"אין כמעט משרד מוביל בלי בוגר שלנו"
המבקר התמים במרכז האוניברסיטאי יכול לפגוש בו סטודנטיות חילוניות משוהם ובאר שבע בחולצות בטן וכפכפים, ולצדם חובשי כיפה סרוגה וערבים שיושבים יחד ומתכוננים לבחינה הקרובה בהנדסה. בפקולטה לרובוטיקה עובדים במרץ על השלמת הפרויקטים המשותפים עם משרד הביטחון, ואילו הסטודנטיות בפקולטה לאדריכלות בדיוק סיימו לבנות את "הדירה האקולוגית", שלטענתן אמורה להיות הדבר הבא בעולם האדריכלות.
דיקן הפקולטה להנדסה, פרופ' יוסי פנחסי, "ציוני מצפון תל אביב" כהגדרתו, טוען כי בעבר התעשייה הייתה מאוד חשדנית כלפי המרכז באריאל, אבל במשך השנים המצב השתנה. "כיום כל המפעלים הגדולים פותחים לנו דלתות וכמעט ולא ניתן להיכנס למשרדים באינטל, אלביט או חברת החשמל מבלי להיתקל בבוגרים שלנו", הוא אומר בגאווה.
ב- 15 ביולי תקבע הוועדה לתכנון ותקצוב במל"ג את עתידו של הקמפוס. באריאל מרגישים שזו הזדמנות היסטורית חד-פעמית לזכות בדרגת ההכרה האקדמית הגבוהה ביותר, והם נחושים לעמוד באתגר. מבחינתם, אין מקום לפוליטיקה והמבחן הרלוונטי היחידי הוא מצוינות אקדמית. "הנתונים על מאות המחקרים והפרסומים היוקרתיים בכתבי העת המדעיים מדברים בעד עצמם", טוענים באריאל.
מנגד ניצבים בכירי האוניברסיטאות שמתקשים להתרגש מ"האיכות" האקדמית, וטוענים כי בסופו של דבר מדובר במכללה די בינונית בהיקפה. לטענתם, אין מקום לאוניברסיטה שמינית בישראל, בטח ובטח מחוץ לקו הירוק, מהלך שיערער את מעמדה האקדמי של ישראל בעולם.
שר המדע: יש באריאל איכות גבוהה מבמכללות
נשיא הטכניון, פרופ' פרץ לביא, אמר עוד לפני פרסום המכתב לנתניהו ל-ynet ש"ללא שום קשר לעמדה פוליטית, אני בדעה שאוניברסיטה חדשה בישראל זה דבר שנשמע הזוי, אין מקום לעוד אוניברסיטת מחקר בישראל. הרפורמה בהשכלה הגבוהה הייתה מהלך אמיץ של הממשלה לאחר עשר שנים של קיצוצים חדים בתקציבים ואנחנו עכשיו נמצאים רק בתחילתו של תהליך ההתאוששות ושיקום המחקר הישראלי".
נשיא הטכניון הוסיף כי "פתיחתה של אוניברסיטה חדשה זה אבסורד, אוניברסיטת מחקר צורכת תקציב עתק ואני חושש שבמחי יד אחת התקציבים לאוניברסיטאות ייפגעו, ההתקדמות במחקר תיעצר ושוב נחזור אחורנית".
נשיא מכון ויצמן, פרופ' דניאל זייפמן, מדגיש כי עד כה "לא התקיים שום דיון אקדמי מסודר בשאלות בדבר צורך באוניברסיטה נוספת בישראל, ומה יהיו הדגשים המדעיים הייחודיים שלה. כמו כן כלל לא דנו במיקומה הגיאוגרפי הרצוי, בגליל? בנגב? במקום אחר? ומה היתרונות והחסרונות של כל מיקום?". זייפמן ציין כי "כל החלטה שתתקבל בעניין זה בלי דיון מעמיק ומסודר, תזיק בראש ובראשונה לאוניברסיטה החדשה".
פרופ' חגית מסר ירון, נשיאת האוניברסיטה הפתוחה, הוסיפה כי בעולם מקובלות שתי גישות לגיטימיות: האחת קובעת קריטריונים אקדמיים ברורים לגבי מהי אוניברסיטה, וכל מכללה שעומדת בתנאי הסף זכאית להגדרה היוקרתית. הגישה האחרת דוגלת בכך שהמדינה קובעת שיש מקום לאוניברסיטה חדשה ומקיימת מכרז פתוח ושוויוני לכל המכללות. "לצערי הרב ההחלטה על אריאל לא עונה על הגישות המקובלות בעולם", אמרה מסר ירון. "אני שותפה לתחושה שאין מקום לאוניברסיטה ישראלית חדשה. במדינה כמו ישראל אין מקום לפצל תשתיות, עדיף לאחד מוסדות ולהשקיע יותר במחקר איכותי".
שר המדע פרופ' דניאל הרשקוביץ, לשעבר רקטור הטכניון, סבור מנגד כי ישראל היא מעצמה מדעית וטכנולוגית ולכן יש מקום לאוניברסיטה חדשה. "המרכז באריאל ידוע באיכות המעבדות וברמתו המחקרית הגבוהה, דבר שאינו אופייני למכללות", הסביר. "ברור שאוניברסיטה חדשה תצריך מהאוצר להגדיל את עוגת התקציב ובכל מקרה אסור בשום אופן להתפשר על הרמה".
יגאל כהן-אורגד, נגיד המרכז האוניברסיטאי באריאל, מסכים לדרישה למכרז פתוח: "אנחנו עומדים בכללים המחמירים ביותר והלוואי שהיו מאפשרים לנו להתמודד בתחרות פתוחה ולהוכיח את העליונות שלנו".
ד"ר ניר שוולב מהמחלקה לרובוטיקה באריאל הוסיף בלהט: "אני מזמין את כל האוניברסיטאות לתחרות על פי קריטריונים של מצוינות ונראה אותם מנצחים אותנו". לדבריו, "המצב הזה ש-40 שנה לא נפתחה אף אוניברסיטה חדשה הוא בלתי נסבל, ההשכלה הגבוהה בישראל סובלת כיום מצפיפות קשה ומוחות רבים נוטשים לחו"ל כי אין מספיק תקנים באוניברסיטאות".
לפנייה לכתב/ת 
