עירייה - רוצה להיות ירוקה? שלמי 220 מיליון
בדיקה של גיאוקטוגרפיה, שבונה תוכניות אב להפחתת גזי חממה ברשויות גדולות בארץ, מגלה שמדובר בעלויות גבוהות מאוד, שמתחילות ב-50 מיליון שקל לפחות, ללא תוכניות להפחתת הזיהום תחבורה. "אין עירייה שתוכל לעמוד ביעדים שנקבעו על ידי המדינה להפחתת גזי החממה ללא תמריצים ותקציבים ממשלתיים גדולים"
רשות מקומית בישראל שתרצה להיות ירוקה, תידרש להוציא מקופתה כ-50 מיליון שקלים לפחות במהלך 8 השנים הקרובות, על מנת לעמוד בחלק מהתנאים הנדרשים לכך. כך עולה ממחקר שערכה בנושא ד"ר רינה דגני, מתכננת ערים ומנכ"ל קבוצת גיאוקרטוגרפיה.
כתבות נוספות בערוץ כלכלה ירוקה :
מיחזור בעלייה: מי שיאני הפרדת הפסולת בארץ?
לראשונה: קמפיין עולמי למיתוג ישראל כ"ירוקה"
הענקים הירוקים: 4 מגדלים אקולוגים ייבנו בב"ש
במסגרת התחייבות מדינת ישראל לארגון ה-OECD, להפחית את פליטת גזי החממה ב-20% עד 2020 - הרשויות המקומיות הגדולות בארץ המשתייכות לפורום ה-15, עומדות בימים אלה בפני סיום הכנת תוכניות אב להפחתת פליטת גזי החממה משטחן.
אומדני קבוצת גיאוקטוגרפיה, שבנתה תוכניות אב להפחתת גזי חממה בחלק מהרשויות, מגלים כי מדובר בעלויות גבוהות מאוד: תחשיב שכולל רק הפחתה בצריכת אנרגיה, חשמל ודלק - עומד על כ-50 מיליון שקל עד שנת 2020. אם מוסיפים לכך השקעה במימוש תכניות אב לתחבורה - העלויות מזנקות לסכומים של יותר מ-220 מיליון שקל.
| צעדים | עלויות | אחוז הפחתת גזי החממה מהסך הכללי |
| אנרגיה בכל המגזרים | 22 מיליון שקל | 53.5% |
| פסולת + (השקעה של הרשות עצמה) | 8 מיליון שקל | 22.1% |
| תחבורה | עשרות מיליונים, לאו דווקא של הרשות | 10.7% |
| ירוק העיר | 20 מיליון שקל | 4.2% |
| חינוך והשפעות אחרות שלא ניתנות כעת למדידה באופן ישיר | 0.3 מיליון שקל | 7.8% |
| סה"כ עלות | 50 מיליון שקל | 100% |
"הנכונות לטפל בהפחתת גזי חממה נתקלות בעלויות ביצוע כספיות גדולות הנדרשות למימוש התהליך, וכן בתלות גדולה מאוד בשלטון המרכזי לתמיכה כלכלית ולהנעת תהליכים רגלוטיביים למימושו", מסבירה דגני. "אין עירייה שתוכל לעמוד ביעדים שנקבעו על ידי המדינה להפחתת גזי החממה ללא תמריצים ותקציבים ממשלתיים גדולים. אף אחד לא חישב כמה זה עומד לעלות לעיריות כשהכריזו על התכנית".
התחזית האופטימית: הפחתה של 11% בלבד
כדי להפחית בפליטות, על הרשויות המקומיות לבצע התייעלות אנרגטית להפחתת צריכת החשמל והדלק, לטפל בפסולת של התושבים והעסקים וליישם פרויקטים לייצור אנרגיה נקייה מפסולת ושפכים ופרויקטים ל"יירוק העיר", כלומר שתילת עצים רבים הסופחים פחמן דו-חמצני, מפחיתים טמפרטורה ותורמים לנוף ולאיכות חיי התושבים.
בגיאוקרטוגרפיה מעריכים כי אם כל הצעדים הללו ייושמו, כולל תוכנית אב לתחבורה - ההפחתה הצפויה בפליטת גזי החממה תעמוד על כ-150,000 טון עד שנת 2020, שהם 11% מגזי החממה - כמחצית ממה שהערים התחייבן להפחית עד 2020. בלעדי הצעדים האלה דגני קובעת, כי "אין סיכוי שנממש תוכניות להפחתת גזי חממה".
אמנם משרד האנרגיה סייע בתקצוב הפרויקטים והעניק למספר רשויות מקומיות וליזמים פרטיים מענקים בסדר גודל של כ-49 מיליון שקל. עם זאת דגני מבהירה, כי העלויות מלמדות שהעיריות לא ישיגו את היעדים בכוחות עצמן ושנדרשת תמיכה ממשלתית גבוהה יותר. במקביל נדרשת לדבריה הסברה מאסיבית לציבור, שתלמד כל אחד לחסוך בחשמל ופסולת.
"מימוש יעד ההפחתה שעליו התחייבו ראשי הערים, נראה רחוק וכמעט בלתי ניתן להשגה עד שנת 2020, ללא תמיכה מאסיבית של השלטון המרכזי", מסכמת דגני, "לזה יש לצרף מאמץ ניכר לשינוי תודעתי והתנהגותי באופן ניהול חיי היום יום של כולנו, שגם הוא משימה קשה ביותר, המחייבת מסע הסברה רציני ועמוק". ממצאי המחקר יוצגו בוועידה השנתית לכלכלה ירוקה שתיערך מחר ברמת-גן,
לפנייה לכתב/ת 
