"קרוקודיל דנדי": אוסטרלי וטוב לו
יו ג'קמן, ראסל קרואו ואוסטרלים אחרים כבשו את הוליווד, אבל מי שסלל להם את הדרך היה פול הוגאן - כוכב הסרט "קרוקודיל דנדי" מ-1986. אז איך הסתבך הכוכב הראשי ומי הפכה לאשתו? המדור לחיפוש כוכבים בקפיצת קנגרו לאחור
ענף היצוא המצליח ביותר של הקולנוע האוסטרלי להוליווד הוא השחקנים שלו. מל גיבסון, יו ג'קמן, ראסל קרואו, גאי פירס, הית' לדג'ר, ג'ואל אדג'רטון, סם וורת'ינגטון ואחרים - נחתו בארצות הברית והפכו אותה לביתם. את המולדת הם משאירים בדרך כלל מאחור - הם שמו אותם בכיס הקטן, ולכל היותר קופצים לבקר בה מדי פעם - כמו קנגרו. אבל גם היום, כשהם מאוקלמים באמריקה יש להזכיר להם על הסרט שפתח את הצוהר הזה לדרום - "קרוקודיל דנדי".
הטריילר של "קרוקודיל דנדי"
כתבות נוספות במדור לחיפוש כוכבים :
קומדיית האקשן בבימויו של פיטר פיימן מ-1986 מבוססת על דמותו של ההרפתקן האגדי רודני אנסל (שמת לפני 13 שנה בקרב יריות עם שוטרים). עלילת הסרט עוקבת אחר "קרוקודיל דנדי" שיוצא מביצות התנינים בארצו לניו יורק, ג'ונגל אורבני שבו צפויים לקאובוי קשיי הסתגלות. "קרוקודיל דנדי" היה הסרט הפופולרי ביותר בקופות בארצות הברית באותה שנה, וזכה להצלחה גדולה גם אצלנו. לרגל פסטיבל הקולנוע האוסטרלי שנפתח בסינמטקים, חזרנו אליו.
פול הוגאן: מיק "קרוקודיל" דנדי
עם כל הכבוד לגיבסון, ג'קמן, קרואו, ושאר השגרירים של אוסטרליה, אין כמו פול הוגאן כדי לייצג נאמנה את גבריה - חייכן, הרפתקן, לבוש ברישול, ונמצא בסיכון מתקדם לסרטן העור. אין פלא ששמו נקשר בדמותו של הקנגורו האנושי השורשי שקרוי דווקא על שמו של תנין, שהרג כביכול במו ידיו, ולכן - עוד לפני "קרוקודיל דנדי" - הוא נחשב לפנים של אוסטרליה בסדרת פרסומות של משרד התיירות המקומי "Shrimp On The Barbie", שרצו בין השנים 1984-90.
הוגאן בן ה-72 התחיל את הקריירה הקולנועית שלו באיחור. בגיל 47, עם קריירה טלוויזיונית משגשגת מאחוריו, הציץ מהמסך הגדול כדנדי, וזכה בענק בגלובוס הזהב על משחקו. על הגל הזה המשיך לעוד שני סרטי "קרוקודיל דנדי" וגם בניסיון לשכפל מעין גרסה אמריקנית לגיבור ב"לייטנינג ג'ק". למרות שניסוי זה לא ממש הצליח, השחקן נשאר בארצות הברית - לאו דווקא מרצון.
ב-2003 נפתחה נגד השחקן חקירה מצד רשויות המס בארצו והוא הואשם בהעלמת מסים על הכנסותיו מסרטי "קרוקודיל דנדי" לאורך השנים. הוא אמנם יצא זכאי במשפט, אולם נמצא אשם בערעור לבית המשפט העליון ביוני 2010 וזה אסר עליו לצאת את המדינה אחרי שהגיע לסידני לרגל הלווית אמו. לאחר שהגיע להסדר וחזר לאמריקה, משם הוא מנהל מאבק משפטי חדש עם הרשויות.
לינדה קוזלובסקי: סו צ'רלטון
מי שמסייעת להוגאן במלחמתו ברשויות המס היא אשתו האמריקנית קוזלובסקי, שכיכבה לצדו כעיתונאית הניו יורקית בשלושת סרטי "קרוקודיל דנדי" - אחרי השני שבינהם, ב-1990 היא נישאה לכוכב הראשי שהשאיר מאחור את אשתו (לה היה נשוי 32 שנה) ואם חמשת ילדיו. 11 שנה לאחר מכן, בגיל 43 השאירה קוזלובסקי את קריירת המשחק מאחוריה והתמקדה בגידול בנה הצעיר צ'אנס. שירת הברבור שלה היתה הג'סטה לבעל - "קרוקודיל דנדי בלוס אנג'לס" (2001).
היום, כשהיא כבר בת 54, השחקנית בדימוס עסוקה בחיי המשפחה ונגלית לאור המצלמות רק בחברת בעלה - בין אם בפרמיירות למיניהן, או במהלך הסיקור התקשורתי של ענייניו המשפטיים. לקולנוע היא לא תשוב, כך היא מתחייבת. היא מסתפקת ברפטואר הנוכחי שלה. לצד סרטי "קרוקודיל דנדי", הגיחה ב"כפר הארורים" (1995) ובעוד כמה סרטי אקשן דלי תקציב, שלטענתה "גרמו לה לאולקוס".
ג'ון מליון: וולטר ריילי
גם השחקן האוסטרלי הוותיק ג'ון מליון פרש אחרי "קרוקודיל דנדי 2" - בנסיבות קצת יותר עצובות. לא, הוא לא סבל מאולקוס, אלא מסרטן בכבד שהביא למותו ב-1989 כשהוא בן 55 בלבד. למרות הריחוק מבריטניה, זומן ללא מעט הפקות מן הממלכה בראשותם של קרול ריד ("The Running Man"), ניקולס רוג ("Walkabout") ועוד, אך רוב תהילתו באה לו מסדרות הטלוויזיה האוסטרליות בהן לקח חלק ומפרסומת ידועה לבירה, ובזכותן אף נוסד בסידני פאב על שמו.
פרסומת לבירה? פאב על שמו? אלכוהול ומחלות כבד הם לא משהו שנרצה שיכתיב עבורנו את הזיכרון ממליון, ולכן יש הרבים שמתענגים על תפקידו כוולטר ריילי, חברו הוותיק של דנדי - וגם על קריירת המשחק של בנו, ג'ון מליון ג'וניור (אחד משני ילדיו משתי נשים) שגילם בין השאר את השוטר כריס הייל ב"קרוב רחוק".
דיוויד גולפיליל: נוויל בל
כמיטב המסורת בסרטים אוסטרלים - לפחות בעשורים האחרונים - לא נפקד מקומם של האבוריג'ינים. ואם דנדי הוא סוג של קאובוי, אך טבעי שיהיה גם צ'יף אינדיאני ואותו מגלם דיוויד גולפיליל רידג'ימיראריל דלאית'נגו. ניקולס רוג גילה את האוצר המקומי ב"Walkabout" (שם שיחק לצד מליון) וכך התגלה הבחור מהערבה כשחקן קולנוע וגם כרקדן. כיום הוא מקדיש הרבה מזמנו למופעי ריקוד שבטי, לצד פעילות חברתית למען קידום אמנות בקרב האבוריג'ינים.
גולפיליל, שיחגוג השבוע את יום הולדתו ה-59, זוכה למעמד מכובד באוסטרליה, אולם כמו רבים מבני עמו, גם הוא סובל מקשיי הסתגלות לחיים האורבניים במדינה ואף הסתבך בפלילים. ב-2006 איים במאצ'טה על אדם. הוא נמצא זכאי במקרה זה, אך לאחר מכן נאסר לאחר שפגע באשתו - הפעם באמצעות מטאטא. במהלך השנה שבילה בכלא יכול היה לפחות לצפות בסרט "Ten Canoes" בכיכובו שזכה לפרס בקאן (2006), וגם בדוקומנטרי עליו "Gulpilil: One Red Blood".
מארק בלום: ריצ'רד מייסון
ספק אם המרצה המכובד מבית הספר היוקרתי לתיאטרון על שם הרברט ברגהוף בניו יורק מתגאה בתפקידו כעורך של סו, אבל לא נעים להגיד - זוהי אחת מהפסגות הקולנועיות הבודדות אליהן הגיע. בלום בן ה-62 אמנם יכול להתגאות בהופעות משובחות על הבמה, אך בכל הנוגע למסך הגדול הוא לא פרח - גם לא בתפקידי המשנה שקיבל בלהיטים קופתיים כ"חולה אהבה" לצד דאדלי מור, "סוזן סוזן" לצד מדונה, "בליינד דייט" לצד ברוס וויליס, "פרסידיו" לצד שון קונרי, ועוד.
הוא אמנם עובד נון-סטופ עד היום בטלוויזיה (כיכב ב"Capital News" וב"Sweet Surrender" שכשלו, והבליח גם ב"סופרנוס", "חוק וסדר" ועוד) ובקולנוע, אבל לא זוכה ליותר מדי תשומת לב - אולי זו תופנה אל בלום ב"בלומנטל" שייצא בקרוב בהשתתפותו.
רג'ינלד ולג'ונסון: גאס
מה שהתחיל כהופעות זניחות כניצב בתחילת שנות ה-80, הפך לקריירה להתגאות בה עבור ולג'ונסון בן ה-59, שלא זכור כלל וכלל כגאס השומר מ"קרוקודיל דאנדי" ומזמן מוזכר עם חיוך מהסדרה "אריזה משפחתית" שרצה מ-1989 עד 1998, וגם כסמל אל פאוול מ"מת לחיות" 1 ו-2 (שצץ כאורח בסדרה "צ'אק") - תפקיד שהציל את הקריירה שלו, שכן הוא עמד לפרוש והגיע לאודישן במקרה. "זו ההזדמנות האחרונה, אל תבזבזו את זמני", אמר למצלמה, וברוס וויליס נשבה בקסמיו.
כיום הוא מודה שהוא מלוהק רק לתפקידי שוטרים ואבות לדבריו, וכך הוא מככב בקומדיה "מייק ומולי" ובסדרת הדרמה "Hart of Dixie" ואף נותן מקולו לעיבוד האנימציה הטלוויזיוני ל"טרון". הוא יכול להיות גאה בהישגיו, וכך גם במקרה של חבריו לספסל הלימודים במחזור 1971 בתיכון הייאט ברובע קווינס שבניו יורק - ראש ה-CIA לשעבר ג'ורג' טנט וגם כוכב הפורנו רון ג'רמי.
סאליבן ווקר: האיש הגבוה
אם פול הוגאן הוא אחד הנציגים הבולטים של אוסטרליה בקולנוע האמריקני, ווקר הוא השגריר היחיד של טרינינדד וטובאגו בענף. כמו גולפיליל, גם הוא נולד בכפר קטן במולדתו, ובהמשך עסק בהוראה בעיר סן פרננדו. לניו יורק הוא היגר ב-1969, כשהיה בן 23 בלבד, ובניגוד לכל הסיכויים השתלב בתעשייה.
זה לקח קצת זמן אבל ב-1980 הופיע בסרט האקשן "The Exterminator", ואחרי
תפקיד זניח ב"קרוקודיל דנדי" זכה להשתלב בסדרת המדע בדיוני "ארץ 2" ובסיטקומים "משפחת קוסבי" וב"הנסיך המגניב מבל-אייר" לצד וויל סמית'. שנים רבות לאחר מכן שיתף פעולה עם ראפר-שחקן נוסף, 50 סנט ב"Get Rich or Die Tryin'" מ-2005 - סרטו האחרון. בפברואר השנה מת בגיל 65 מהתקף לב בלוס אנג'לס ונקבר במולדתו.
אן פרנסין: פראן
אן פרנסין היתה זמרת קברט פופולרית, וגם השתתפה כשחקנית ביצירות מופת כמו "ג'ולייטה של הרוחות" של פדריקו פליני, ה"פראים" של ג'יימס אייבורי. אז איך פרנסין התגלגלה לסרט הטראשי למדי? לא ברור, אבל היה זה החותם הסופי לקריירה הקולנועית שלה. ב-1992 עברה שבץ מוחי ואיבדה את היכולת לדבר או לשיר - שבע שנים לאחר מכן מתה והיא בת 82.
קייטלין קלארק: סימון
ב-1981 פרצה קלארק לתודעה של חובבי הפנטזיה בדמותה של ולריאן - לוחם צעיר, שהוא בעצם אשה במסע צייד של דרקונים. "Dragonslayer" זכה להצלחה, והשחקנית תיזכר לעד כראשונה שהופיעה בעירום בסרט שהופק על ידי אולפני דיסני, אולם השחקנית היתה כבר מבוגרת מדי בשביל להמשיך בז'אנר זה, ומצאה עצמה מגלמת את הזונה סימון ב"קרוקודיל דנדי".
היא קיבלה עוד כמה צ'אנסים בקומדיה "התמונה הגדולה" של כריסטופר גסט (1989) לצד קווין בייקון וג'ון קליז, ו"הספירה לאחור" (1994) לצד ג'ף ברידג'ס וטומי לי ג'ונס. אך לא משם באה הישועה, והיא נדרשה להתמקד בהופעותיה בתיאטרון וגם במשרתה כמורה - פעילויות בה עסקה עד למותה מסרטן הרחם ב-2004. בת 52 היתה במותה.
