נתניהו לוקח הלוואה וכולנו נשלם את המחיר. דעה
החלטת רה"מ ושר האוצר שלא להעלות מסים ולהגדיל את יעד הגרעון, נעשית על רקע הבחירות והמחאה החברתית המתעוררת. אבל לא בטוח שמבחינה חברתית זה צעד נכון - הרי את ההלוואה הזו עוד נצטרך להחזיר, ועם ריבית
כולנו מכירים את הדילמה הזאת, הבנק מתקשם להגיד שהמינוס גדל וצריך לסגור אותו, כשבדיוק יש כמה הוצאות לא מתוכננות: הרכב נכנס למוסך והילד החליט ללכת לחוג חדש. הנה אנחנו בברוך, אז מה עושים?
הדבר הנכון לעשות הוא להכין תקציב משפחתי חדש, לקצץ קצת בהוצאות לנסות להגדיל קצת את ההכנסות שעות נוספות, לבקש העלאת שכר) ולהתאזן. הדבר הפחות נכון לעשות הוא לקחת הלוואה עוד יותר גדולה על מנת להתמודד עם ההוצאות הבלתי צפויות, רק כדי שנוכל לקנות לנו עוד קצת זמן. אבל את ההלוואה הזו נצטרך הרי להחזיר, ועם ריבית.
החלטת בנימין נתניהו ושר האוצר, יובל שטייניץ, שלא להעלות מסים ולהגדיל את יעד הגרעון, די דומה לפתרון הפחות טוב שתיארנו. כלומר לכולם היה ברור, גם לנו, שיעד הגרעון המתוכנן לשנת 2013 - 1.5% תוצר, הוא לא יעד ריאלי. וגם בפסגות הערכנו שלא תהייה ברירה אלא להעלות אותו לרמה של 2.5%-3%.
אבל על מנת להתמודד עם רמת ההוצאות שהולכת ועולה – הוצאות ביטחון, הוצאות חינוך (חוק חינוך חובה מגיל 3) ועוד, הממשלה נדרשה מעבר להעלאת יעד הגרעון גם להגדיל את ההכנסות שלה – כלומר להעלות מיסים. אפילו נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר התבטא בנושא לא מזמן.
ואכן בשבועות האחרונים קראנו השכם והערב על "גזרות" חדשות – העלאת מס הכנסה, העלאות מע"מ, מס מיוחד על בעלי שכר גבוה וכיו"ב. הכל על מנת שלא לחרוג מיעד הגרעון שנקבע בתקציב שמכין משרד האוצר לשנת 2013, שהיא כזכור שנת בחירות. אגב כך נזכיר כי משבר החובות באירופה נובע בין היתר מיצירת גירעונות גדולים של ממשלות שהיום האזרחים שלהן נאלצים לשלם עליהם.
אין ארוחות חינם
והנה היום התבשרנו שנתניהו החליט שלא להעלות את המסים בכלל ולהסתפק בהעלאת יעד הגרעון. אפשר להניח שהמחאה החברתית שהתעוררה והרימה את ראשה בימים האחרונים גרמו למקבלי ההחלטות להסיק שהעלאות מסים בעת הזו תהייה בבחינת שפיכת שמן למדורה ולכן הקדימו תרופה למכה והודיעו כי הגזרות בוטלו.
יחד עם זאת גם אם מעלה הממשלה את יעד הגרעון שלה ולא מעלה מסים, עדיין חסרים לה כמה מיליארדי שקלים על מנת לעמוד גם ביעד הגרעון החדש שנקבע לשנת 2013. ובכן, נראה כי גם לסוגיה זו מצאו בירושלים פתרון. מדובר ב"רווחים הכלואים" - אותם רווחים שאגרו חברות בינלאומיות כמו אינטל, טבע ואחרות במשך שנים (ההערכות הן שמדובר ברווחים כוללים של כ-100 מיליארד שקל), ונמנעו מלהוציא אותם מישראל, זאת על מנת שלא לשלם מיסים בגובה של 25%.
לאחרונה פורסם כי משרד האוצר מתכוון לתת לחברות אלו הנחה בתשלומי המס אם יחליטו להעביר את הרווחים האלו מישראל לחברות האם שלהן בחו"ל. כמה הנחה? ככל שיוציאו סכום גבוה יותר כך תגדל ההנחה כאשר שיעור המס המקסימלי יעמוד על 12.5%. אבל ה"מבצע" יוגבל ככל הנראה לשנת 2013 – כלומר מי שיוצא כספים עד אז ייהנה מההנחה ומי שלא – יחזור לאחר מכן לשלם את המס המלא.
ההערכות במשרד האוצר הן כי חלק מהכספים אכן יצא מישראל והממשלה תהנה בשנת 2013 מהכנסות חד פעמיות של מיסים בשיעור של בין 8-4 מיליארד שקל, סכום לא מבוטל שעשוי להסביר את ההודעה של נתניהו היום שלא להעלות מיסים על הציבור. ואולם הבעיה היא שהכנסות אלו אינן בטוחות כלל ועיקר ויתרה מכך, קשה מאוד לבנות תקציב מדינה, שמורכב בסופו של דבר מתכניות רב-שנתיות וגדל משנה לשנה בשיעורים של כ-2% - מהכנסה חד פעמית.
כל זה מחזיר אותנו למשק הבית עימו פתחנו. נתניהו ושטייניץ החליטו היום למעשה לקחת עוד "הלוואה" ולא להתמודד בשנה הקרובה עם הקושי הציבורי להעלות מסים, ככל הנראה מאחר ומדובר בשנת בחירות. אבל בכלכלה, כמו בכלכלה, אין ארוחות חינם. כבר כיום אנו משלמים קרוב ל-40 מיליארד שקל הוצאות ריבית, על שנים בהן נרשמו גרעונות תקציביים גבוהים במשק. באירופה, נדרשים כיום האזרחים לשלם מחיר יקר, על הגירעונות הגבוהים שייצרו המדינות שלהן בשנים האחרונות.
לכן, לא מן הנמנע שבהכנת התקציב לשנת 2014 לא תהייה ברירה לממשלה אלא להעלות מסים באופן דרסטי על מנת לסגור את הפער האדיר שיפתח בתקציב. זה אולי יהיה קל יותר לביצוע לאחר הבחירות, אך זה כמובן לא יתרום - לא לכלכלה וודאי שלא לחברה ולרווחה.
הכותבת היא כלכלנית ואסטרטגית ראשית, פסגות בית השקעות
לפנייה לכתב/ת 
