"חוק הריכוזיות לא מגן מספיק על הציבור"

החוק המדובר למניעת הריכוזיות במשק בדרכו אל ועדת הכספים, לאחר שאושר לפני שבוע וחצי בועדת השרים לענייני חקיקה. הבוקר (ד') נשלח ליו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, מכתב התנגדות חריף להצעת החוק מצד הקליניקה לאינטרס הציבור בשוק ההון שבמרכז האקדמי לעסקים ומשפט ברמת-גן, בטענה שהחוק אינו מספק פיתרון לבעיה של עסקאות בעלי עניין שנעשות בין חברות לבין בעל השליטה ומקורביו.

סעיף 22 ד' בתזכיר החוק קובע כי חברה ציבורית המונפקת בבורסה לא תוכל עוד לבצע עסקאות עם חברות אחרות של אותו בעל שליטה או עם חברות של מקורביו של בעל השליטה מבלי שיתבצע הליך מסודר שבו ועדת הביקורת של הדירקטוריון בחברה תבחן את העסקה ואת החלופות הקיימות לה ותיקבע כי היא משרתת את האינטרסים של כלל בעלי המניות.

במכתב שנשלח לגפני - שעליו חתום ראש הקליניקה, עו"ד עמירם גיל - נטען כי "השארת הסמכות לפקח על עסקאות בעלי עניין בידי הדירקטורים מרוקנת מתוכן את הכלית ההסדר להגביר את הפיקוח על עסקאות בעלי עניין. אימוץ סעיף 22 ד' בנוסחו הנוכחי יוביל לכך, שהחתולים ימשיכו לשמור על השמנת".

האם די בפיקוח הדירקטורים?

עסקאות בעלי עניין הן עסקאות שבהן חברה שמונפקת בבורסה מבצעת התקשרות עם גורם שנחשב מקורב או קשור לבעל השליטה בחברה. בעל השליטה הוא הגורם המחזיק ברוב המניות, אם באופן ישיר ואם בשרשור, כלומר, מחזיק ברוב המניות בחברה אחת שמחזיקה מצידה ברוב המניות בחברות אחרות וכך הלאה במבנה דמוי פירמידה.

במהלך דיוני הוועדה לקידום התחרותיות במשק (שזכתה לכינוי "ועדת הריכוזיות") עלה לדיון נושא עסקאות בעלי עניין. חברי הוועדה מצאו, כי חוק החברות אינו מספק הגנה מספקת לבעלי המניות מפני מקרים שבהם בעל השליטה מחליט לבצע עסקה בין חברה אחת לחברה אחרת באותו מבנה פירמידיאלי, אשר מיטיבה עימו אך לא עם שאר בעלי המניות, שלהם אין אינטרס בשאר החברות שבשליטתו.

לכן, החליטו חברי הוועדה להמליץ על תיקון החוק, כך שעסקה עם בעלי עניין לא בלבד שתצריך אישור של ועדת הביקורת בדירקטוריון החברה ושל אסיפת בעלי המניות, אלא שוועדת הביקורת תידרש לבחון חלופות לאותה עסקה ולאשרה רק במידה והוכח שהיא החלופה הטובה ביותר.

מתנגדי התיקון טוענים, כי הוכח ממקרים שהתרחשו בעבר, שאין לסמוך על חברי הדירקטוריון כי ימנעו עסקאות הפוגעות באינטרס של החברה. "הציפייה הגלומה בסעיף 22 ד', כי אותם דירקטורים הפועלים זה שנים בשיטת 'חבר מביא חבר' ו'יד רוחצת יד' ישנו בין לילה את עורם ויפעלו לפתע במנותק מהאינטרס האישי של בעל השליטה שמינה אותם - ציפייה זו איננה ריאלית בלשון המעטה".

הצעה: חוות דעת חיצונית מגורם בלתי תלוי

מחברי מכתב מצטטים את מחקרם של פרופ' אסף חמדני ופרופ' ישי יפה, שלפיו הגופים המוסדיים (בנקים, חברות ביטוח, קרנות פנסיה) שמייצגים את החוסכים לפנסיה והמשקיעים הקטנים, תמכו עד כה ב-66.6% מהעסקאות שהוגדרו כרגישות ומצריכות רוב מיוחד לאישורן. בנוסף, הם מציינים את מחקרה של ד"ר תמר שגיב, שלפיו 97% מהדירקטורים בישראל קשורים אלה לאלה ברשת צפופה של קשרים והיכרויות.

לפיכך הם ממליצים לחברי ועדת הכספים ליזום תיקון לסעיף הנוגע לעסקאות בעלי עניין, שלפיו לא יהיה די בבדיקה של חלופות לעסקאות הללו וחברי הדירקטוריון יחויבו גם לקבל חוות דעת חיצונית מגורם בלתי תלוי שתקבע כי העסקה אכן משרתת את טובת החברה וכלל בעלי המניות שלה. לדבריהם, תקנה דומה קיימת בכללי הרשות האמריקאית לניירות ערך.

עוד נטען במכתב כי הסעיף הנוכחי מוגדר בלשון מקלה שממנה משתמע כי החברות אינן מחוייבות כלל לתהליך הבדיקה הנדרש. מחברי המכתב מציעים כי הסעיף ינוסח מחדש כך שכל חברה המגייסת הון מהציבור תחויב בהליך של בדיקת חלופות לכל עסקה עם בעלי עניין.

"בשנים האחרונות היה המשק הישראלי עד לעסקאות בעלי עניין בסכומי עתק", צוין במכתב. "לא אחת הניבו העסקאות הללו רווח במיליוני שקלים לבעל השליטה או אפשרו לו לגלגל הפסדים שצבר בחברות אחרות שבשליטתו אל כתפי המשקיעים מהציבור".