בצד שלי או שלו?

היי, זה שלמה.

את אמנם נושאת את בשורת הצדק החברתי, אבל רבים מחברי למחאה טענו כי הברית שלך עם עופר עיני ורון חולדאי, מוכיחה שאת נגועה בחולי האופרטוניסטי של הפוליטיקה הישנה. אני לעומתם, טענתי תמיד שפוליטיקה זה משחק קבוצתי. שלפעמים נאלצים להקים בריתות פחות מושלמות, כדי להתקדם ליעד הסופי הראוי. כמוך, אני מעדיף להיות פרגמטי, במקום חולמני. 

אבל בסוף השבוע האחרון, בן בריתך עבר את הגבול, גם בסטנדרטים שלך. אפילו את הזדעזת מהאלימות ומיהרת לפרסם הודעה בפייסבוק: "עושה רושם שהממשלה וזרועות הביצוע שלה החליטו לא לאפשר קיומה של מחאה דמוקרטית בקיץ". אני לא יודע על מה חשבת כשכתבת את זה. הרי האדם היחיד שהכריז כי לא יאפשר את קיום המחאה בקיץ, שישתמש בכל כוח נדרש ואף טרח להעליב אישית את המוחים ומנהיגיהם, הוא חברך ממפלגת העבודה רון חולדאי, לא נתניהו. לא אף שר אחר. אז מדוע את שולחת אותנו לפתחה של המממשלה בירושלים, כשהאשם נמצא ברחוב הסמוך?

הסיירת הירוקה בשישי שעבר בשדרות רוטשילד (צילום: ירון ברנר)

עוד בערוץ הדעות של ynet:

גיוס חרדים - עונת המריחה מתחילה / איתי בן חורין

נתניהו עשה חצי עבודה / אמנון פורטוגלי

את זועמת על אלימות השוטרים ובצדק, אך באותה העת מתעלמת מכך שאת חוד החנית מובילה כנופיית הביריונים האישית של חולדאי - "הסיירת הירוקה". מאחורי השם הציני, עומדת חבורת גברתנים, עטויי חולצות שחורות, שמשמשת כצבא שכירי חרב. הם אינם שוטרים, לא עברו הכשרה של שוטרים, אך בעלי סמכות להפעיל כוח כלפי האזרחים. הם כפופים רק לראש העיר וקל לנחש מה הייתה תגובתך לו היה מדובר בראש עיר מטעם הליכוד. המילה "פלנגות" בוודאי היתה משתרבבת לדברים. אבל את הביקורת את ממשיכה לשלוח אל עבר המשטרה והמפכ"ל, בלי להזכיר את ראש העיר. אני מבין, זה קל יותר, למה לך להסתבך עם חברים. מה שקשה לי להבין, זה מדוע את מזלזלת וחושבת שאנחנו לא רואים מי מכה אותנו?

הרי אם תרצי לעזור, אינך צריכה להגיש הצעות אי-אמון ולא לגייס את האופוזיציה. את רק צריכה להרים טלפון קטן לחברך רון ולבקש ממנו להרפות מעט. תגידי לו שזה גורם לך להיראות רע. את הרי "יושבת הראש", הוא יקשיב לך. את אותו הדבר טענת כלפי נתניהו כשדרשת ממנו לרסן את גילויי ההסתה של שריו. שר האוצר אמנם אחראי על התקציב, אבל מי שמונע את התפרצות המחאה בתל-אביב הוא חולדאי. זה לא דמוקרטי, ולא חברתי.

אנחנו רואים מי מכה אותנו. אנשי הסיירת הירוקה בפעולה (צילום: ירון ברנר)

באוקיינוס העכור של הפוליטיקה בימינו את נתפשת עבור חלק מהאנשים כחומת האופוזיציה האחרונה, לכן הם חוששים לבקר אותך בפומבי, כי יש מי שרוצה להפיל את נתניהו ולא חשוב מה יבוא במקום. אני רואה את זה אחרת: אם כל מה שיש לך להציע זה את אותו אופרטוניזם ישן, אין לי בעיה להישאר עם נתניהו, שערוותו לפחות חשופה ואינו מדבר בשפת הסוציאל-דמוקרט. הרי מה הטעם במנהיג חברתי שלא יקיים את הבטחותיו?

סיעת מרצ נקטה עמדה ועזבה את הקואליציה הנוחה של חולדאי. עשרות אמנים, בתי עסק ומוזיקאים ביטלו את השתתפותם בלילה הלבן כמחאה על דיכוי המחאה בידי ראש העיר. חלק גדול מהם מהווה את קהל הבוחרים שלך אבל את מתבצרת בשתיקתך. רוב אנשי המחאה הם קולות צפים המחפשים בית פוליטי. אם את רוצה לזכות בקולות שלנו, כדאי שתתחילי להוכיח מנהיגות. הרי אם אינך יכולה לרסן את בני בריתך למפלגה, מדוע את מצפה שנאמין ביכולת שלך לרסן את הטייקונים ואת בכירי המשק?

הלילה, יום חמישי 28.6, בתי עסק רבים מבטלים את אירועי הלילה הלבן במחאה על התנהלות העירייה ובמקומם יתקיימו שלל פעולות מחאה. עדכונים בעמוד הפייסבוק.

לקריאת כל הטורים של שלמה קראוס - בעמוד הבא .

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il