כשבורח הפיפי: איך מטפלים בדליפת שתן?

דליפת שתן, הנקראת גם "אי נקיטת שתן", היא מצב שבו אין שליטה על יציאת השתן, דהיינו "בריחה" של שתן.  התפעה שכיחה מאוד בקרב נשים, ואחת מכל שלוש תחווה דליפת שתן לא רצונית במהלך חייה. השכיחות עולה עם הגיל, ובקרב נשים מעל גיל 65 מגיעה לכמעט 40%.

מה עוד מציק לכם?

• גזים: לא נעים, אבל יש דרכים להקל על המצב
• אקנה: ממה זה נגרם - ואיך לטפל ביעילות
• טרנד: צעירים בריאים נוטלים כדורים נגד אין אונות
  

האם יש סוגים שונים של דליפת שתן?

הסוג השכיח של דליפת שתן הוא "דליפת שתן במאמץ", המתרחשת בעת מאמץ כלשהו הגורם לעלייה בלחץ התוך-בטני, כגון שיעול, התעטשות, צחוק, הליכה ופעילות ספורטיבית.

סוג אחר של דליפה נקראת "דליפת שתן בדחיפות". במצב זה החולה מתלונן על דחיפות ותכיפות במתן שתן, ודליפה המתרחשת כאשר לא מספיקים להגיע בזמן לשירותים.

"דליפת שתן מעורבת" היא שילוב של שני הסוגים הנ"ל והיא הקשה ביותר לטיפול.

סוגים אחרים של דליפות שתן כוללים: דליפת שתן בעת יחסי מין, דליפת שתן מתמדת (דליפה מתמשכת ללא תבנית ברורה), דליפת שתן ללא תחושה כלל (המטופלת אינה מרגישה שבורח לה שתן, אך יש רטיבות מתמדת בתחתונים או בפדים), ודליפת שתן פונקציונלית (המטופל אינו מספיק להגיע לשירותים בשל מוגבלות בתנועה. דבר שכיח בקשישים או בחולים עם מחלה נוירולוגית).

בגברים, דליפת שתן לא רצונית יכולה להתרחש לאחר ניתוח לכריתת ערמונית, כתוצאה מפגיעה בשריר הסוגר, שריר טבעתי קטן הנמצא סביב השופכה האחראי על סגירתה ובכך מונע דליפת שתן.

מהן הסיבות לדליפת שתן?

אצל נשים, דליפת שתן במאמץ נגרמת מחולשה של רצפת האגן. בשל חולשת השרירים והרצועות של רצפת האגן, התמיכה בשופכה נחלשת. בעת מאמץ כלשהו, הלחץ בשלפוחית עולה על הלחץ בשופכה וזה מוביל לדליפת שתן.

השמנת יתר, לידות, גיל מבוגר, ניתוחים קודמים באגן ועישון הם גורמי הסיכון העיקריים להתהוות דליפת שתן במאמץ.

דליפת שתן בדחיפות נגרמת כתוצאה מהתכווצויות בלתי רצוניות של שריר השלפוחית. ניתן לדמיין את שריר השלפוחית כבלון שתפקידו לאגור שתן לתקופה ממושכת יחסית. באנשים בריאים, השריר אלסטי ורפוי, והשלפוחית מתמלאת לאיטה במהלך היום. בנפח מסוים, כשהלחץ בשלפוחית עולה, נוצר גירוי עצבי למוח "האומר" לנו להתרוקן. בחולים מסוימים שריר השלפוחית אינו אלסטי, ולעתים נוצרות התכווצויות בלתי רצוניות הגורמות לעליית לחץ פתאומית בשלפוחית ואז לדליפת שתן לא רצונית.

בחלק מהחולים ניתן למצוא בעיה נוירולוגית שגורמת להתכווצויות האלה, כגון שבץ מוחי, פרקינסון או פגיעה בחוט השדרה, אבל במרבית המקרים לא מוצאים סיבה, ואז מכונה המצב שלפוחית רגיזה.

האם דליפת שתן יכולה לנבוע מהפרעה פסיכולוגית?

כן. בחולים פסיכיאטרים או בסובלים מדמנציה (שיטיון) כמו חולי אלצהיימר, יש פגיעה ביכולת השיפוט החברתית. החולים פשוט משתינים היכן שהם רוצים מבלי להתחשב במקום שבו הם נמצאים.

כאן לא מדובר כאן בדליפת שתן ממשית, אלא בהשתנה הנובעת מהיעדר יכולת להבחין בדפוסי ההתנהגות המקובלים.

אצל נשים, דליפת שתן במאמץ נגרמת מחולשה של רצפת האגן(צילום: index open)

האם דליפת שתן מסוכנת?

במרבית המקרים מדובר רק בפגיעה באיכות החיים ולא בסכנה בריאותית של ממש.

מצב נדיר שבכל זאת מהווה סכנה הוא הפרעה בהתרוקנות של שלפוחית השתן בשל חסימה, כתוצאה מהגדלה של הערמונית או מפגיעה ביכולת השלפוחית להתכווץ, כמו בחולי סוכרת או לאחר ניתוחים באגן.

במצב זה השלפוחית מלאה כל הזמן, וכל טיפת שתן הנכנסת לשלפוחית מהכליות גורמת לדליפה. החולה בדרך כלל יתלונן על דליפה מתמדת ללא תחושה של דחיפות להשתין.

הסכנה במצב כזה היא פגיעה בכליות, משום שהלחץ הגבוה בשלפוחית יכול לגרום להתנפחות של הכליות ולהידרדרות בתפקודן.

מה הם הטיפולים הקיימים לדליפת שתן?

בחולות הסובלות מדליפת שתן במאמץ ניתן לבצע ניתוח זעיר-פולשני וקצר יחסית (אורך 20-15 דקות), שבו משתילים סרט סינתטי מתחת לשופכה דרך הנרתיק. הסרט נותן תמיכה מחודשת לאזור ובעת מאמץ סוגר את השופכה ובכך מונע מהשתן לדלוף.

במקרים של דליפת שתן קלה ניתן לפנות לפיזיותרפיה של רצפת האגן. הפיזיותרפיה מחייבת התמדה ותרגול יומיומי בבית לחיזוק שרירי רצפת האגן. לפיזיותרפיה יש שיעור הצלחה לא מבוטל, במיוחד בנשים צעירות ובנשים עם דליפת שתן קלה כאמור.

טיפול הבחירה בחולים הסובלים משלפוחית רגיזה הוא תרופות המרגיעות את ההתכווצויות הלא רצוניות של השלפוחית. בנוסף, אנו מלמדים את החולים להימנע מגורמים היכולים לעודד את ההתכווצויות: הפחתה בצריכת קפאין, משקאות מוגזים, אלכוהול ועישון.

חיתולים או פדים הם גם דרך להתמודדות עם הבעיה מבלי לטפל בה ממש. 

האם תמיד מומלץ ניתוח לסובלים מדליפת שתן?

לא. ניתוח הוא כאמור פתרון טוב לסובלות מדליפת שתן במאמץ. בשאר המקרים ניתן לטפל בתרופות או בשינויים התנהגותיים. ניתוח הוא טיפול הבחירה גם בחלק מהגברים הסובלים מדליפת שתן לאחר ניתוח לכריתת הערמונית.

כאמור, אחת משלוש נשים תסבול במהלך חייה מדליפת שתן. קרוב לוודאי שהבעיה שכיחה אף יותר, כי חלק נכבד מהנשים אינן מדווחות על הבעיה לרופא המטפל, וסובלות שנים רבות עד שהן פונות לעזרה רפואית.

כששואלים את הנשים מדוע לא פנו קודם לעזרה, חלקן משיבות כי הן חשבו שהדליפה היא חלק טבעי מההזדקנות, חלקן חשבו שאין טיפול ממשי שיכול לעזור וחלקן פשוט התביישו לדבר על הנושא.

חשוב לדעת שיש מה לעשות כדי לסייע ואף לפתור את הבעיה ברוב המקרים. לא צריך לסבול, אלא לפנות בהקדם לאורולוג נשים או לאורו-גינקולוג כדי להעריך את המצב ולהתאים לו טיפול.

הכותב הוא אורולוג מומחה, רופא בכיר במכון האורודינמי באסותא ראשל"צ