מאבק דמים על שוק ההברחות האיראני
האיראנים פיתחו דרכים שונות לעקיפת הסנקציות ובראשן ההברחות של מוצרים מערביים. שני כוחות עיקריים פועלים כדי לספק את המוצרים הנחשקים לצרכן האיראני - משמרות המהפכה וכנופיות מבריחים "עצמאיות" במדינות השכנות. עם הגברת הלחץ על איראן, נראה כי המאבק בינהן הולך ומתעצם
ביום ראשון ייכנסו רשמית לתוקפן הסנקציות האירופאיות על הנפט האיראני. הסנקציות פוגעות, ללא ספק, במשק האיראני אם כי יעדן הסופי - הפסקת תכנית הגרעין האיראנית - נראה רחוק.
כתבות נוספות במדור "הירוקים של השכן" :
פלא שהאיסלם ניצח? חייל מצרי מקבל שכר רעב
החלום המצרי: 8 מיליון תושבים בסיני כך מממן אסד את מעשי הטבח שלו
אייפון? לא בארה"ב, כן בטהרן
האיראנים פיתחו במשך השנים שיטות שונות לעקיפת הסנקציות ובראשן ההברחות של מוצרים מערביים. לפני ימים אחדים עלתה לכותרות סטודנטית איראנית בארה"ב, שם חנות אפל סירבה למכור לה אייפד בטענה כי הדבר כלול בסנקציות האמריקניות על משטר האייתולות. צחוק הגורל הוא שבארה"ב איראנים אינם יכולים לרכוש את מוצרי ענקית הטכנולוגיה בעוד בטהרן ובסביבותיה ניתן למצוא באופן גלוי את כל חידושיה האחרונים.
אמנם מחירם של האייפדים והאייפונים בשוק האיראני גבוהים בכמה עשרות דולרים בהשוואה לשוק בארה"ב אולם למרות האינפלציה והקשיים הכלכליים יש מי שיקנה. בעבר, המקור העיקרי של מוצרי האלקטרוניקה דוגמת אפל היה מהשכנה דובאי. עם הגברת הפיקוח שם, בלחץ הממשל האמריקני, החלה הברחת המוצרים הללו בעיקר מעיראק ובמידה פחותה גם מסולטאנות עומאן.
עד לפני הסבבים האחרונים של הסנקציות שוק ההברחות האיראני שגשג והוכיח לעולם עד כמה משטר הסנקציות בלתי יעיל. בשווקים של טהרן ניתן היה למצוא את מיטב התוצרת המערבית החל ממכשירי טלוויזיה ובמוצרי האופנה היוקרתיים ביותר. לפי הערכות שונות, בשיאו הגיע שווי שוק המוצרים המוברחים באיראן לכ-15 מיליארד דולר בשנה. ההברחות בוצעו בדרך הים, האוויר והיבשה וענו על צרכי השוק.
המשמרות נגד הכנופיות
שני כוחות עיקריים פעלו (ועדיין פועלים) כדי לספק את המוצרים הנחשקים הללו לצרכן האיראני - משמרות המהפכה וכנופיות מבריחים "עצמאיות" במדינות השכנות.
המעורבות הכלכלית של משמרות המהפכה החלה בסיום מלחמת איראן-עיראק לפני למעלה מ-20 שנה. הנשיא דאז, האשמי רפסאנג'אני, אישר למשמרות להקים אינטרסים עסקיים כדי להוות אופציה לתעסוקה עבור החיילים ששבו מהחזית ובכך למנוע אי שקט אפשרי.
באותה התקופה כמעט הוחלט על הקמת שני אזורי סחר חופשי באיים קשם וקיש. השלטונות האיראניים טענו כי המסחר שם יהיה בפיקוח צמוד אך בפועל השתלטו אנשי משמרות המהפכה על הסחר והחלו לייבא מוצרים שלא היו בנמצא בשוק האיראני ומכרו אותם בשוק השחור בתוך איראן.
במשך השנים נשמעו גם טענות מצד פוליטיקאים שונים על 20 נמלים "בלתי חוקיים" הפועלים ברחבי איראן וכן על שערים בשדות התעופה הנשלטים בלעדית על ידי אנשי משמרות המהפכה והכל לצורך הברחות "בשם המדינה".
בשנות השיא, אנשי המשמרות גבו "אגרה" של כמה אלפי דולרים על כל סירה שהייתה עמוסה במוצרים מוברחים בדרכה לאיראן. אם בכל יום שייטו להם כ-500 סירות מדובאי לאיראן כשהן עמוסות בסחורה מוברחת ניתן להעריך כמה מיליארדים עשו משמרות המהפכה בתקופה ההיא.
אבל דומה כי הידוק הסנקציות פגע גם בשוק השחור באיראן. בשנה האחרונה דווח על חיסולם של לפחות 10 בכירי משמרות המהפכה. התקשורת האיראנית דיווחה על מותם של שניים בלבד, דבר המלמד על ניסיונות ההסתרה של התופעה. לפי מקורות מודיעיניים במערב, החיסולים הללו הם פרי המאבק על השליטה בהברחות לשוק האיראני. לפי אותם מקורות, מי שמחסל בשיטתיות את בכירי משמרות המפכה הם אותן כנופיות מבריחים שחשות כי משמרות המהפכה מצרים עתה את ידיהם בשוק האיראני.
עם הגברת הלחץ על איראן נראה כי המלחמה, תרתי משמע, על שוק ההברחות האיראני רק תלך ותתעצם.
דורון פסקין הוא מנהל מחלקת המחקר בחברת אינפו פרוד מחקרים (המזה"ת) www.infoprod.co.il
לפנייה לכתב/ת 
