בלילה שבין שבת לראשון: מזיזים השעון בשנייה

בין יום שבת לבין יום ראשון נישן עוד שנייה: בשעה 2:59 לפנות בוקר (שעון ישראל) תתווסף שנייה, כדי להתאים את מדידת הזמן לקצב הסיבוב של כדור הארץ. הדקה האחרונה של חודש יוני, לפני שעון גריניץ', תהיה ארוכה מהרגיל ויהיו בה לא פחות מ-61 שניות.

עוד חדשות בעולם:

500 צועדים בלילה השחור: "להעיף את חולדאי"

משרד החינוך פיטר מורה שסטרה לילדה בת 7

התחזית: חם מהרגיל. המדוזות בדרך לחופי הדרום

זו הפעם ה-25 מאז 1972 שנוספת שנייה לדקה האחרונה של חודש יוני או דצמבר. המטרה היא לנטרל את ההבדל בין זמן סיבוב כדור הארץ לבין השעון.

"היום, הזמן בנוי, מוגדר ונמדד באמצעות שעונים אטומיים שיציבים הרבה יותר מהאמצעים שמשמשים את שיטת המדידה של הזמן לפי היממה", הסביר לסוכנות הידיעות הצרפתית נואל דימארק, מנהל במצפה הכוכבים בפריז.

ואיך זה קרה? ב-1960 החליטו ארצות הברית ובריטניה לתאם את שעוניהן, על-ידי סנכרון אותות הזמן המשודרים ממצפה הכוכבים המלכותי הבריטי וממצפה הכוכבים של חיל הים האמריקני ליד וושינגטון הבירה. ב-1964 החליט IAU להפוך את התוכנית לאוניברסלית, וכך הונהג הזמן האוניברסלי המתואם (UTC). בתחילה

 התבסס UTC על UT1, אך ב-1972 השתנה הבסיס לזמן אטומי, המתואר להלן. UTC נשמר בתחום של ±0.9 שנייה מהזמן האטומי על ידי הוספה (או גריעה, להלכה) של "שניית עיבור" אחת לדקה האחרונה של חודש יוני או דצמבר, לפי הצורך. בפועל, מאז 1972 מצאו האסטרונומים צורך להוסיף שנייה אחת לכל שנה ושנה, ועד עתה לא התעורר עדיין צורך לגרוע שנייה.

לכל צורך שאינו מדעי, הזמן האוניברסלי המתואם מדויק די והותר. אך לצרכים מדעיים דרוש יותר מזה: קצב התקתוק של השעונים האסטרונומיים, בכל רחבי העולם, חייב להיות אחיד עד כמה שרק אפשר.