הממשלה אישרה: יעד הגירעון יעלה ל-3%

הממשלה אישרה היום בצהריים (א') את הצעת שר האוצר, יובל שטייניץ, לעדכן מחדש את התוכנית להפחתת הגירעון הממשלתי . זאת בהתאם להאטה בצמיחה הכלכלית בישראל והגידול בהוצאות הממשלה. במסגרת ההחלטה, יעלה יעד הגרעון הממשלתי ל-3% מהתוצר המשקי הגולמי (תמ"ג).

במהלך הישיבה הסביר נתניהו כי משמעות הרחבת יעד הגרעון אינה להגדיל את הוצאות הממשלה, אלא לאפשר לממשלה להתנהל עם ירידה בהכנסותיה. "אני רוצה להסביר מה אנחנו עושים ומה אנחנו לא עושים", אמר נתניהו, "מה שאנחנו לא עושים זה לא משנים את יעד ההוצאה, יעד ההוצאה זה משהו שבסופו של דבר הממשלה שולטת בו ובזה אנחנו דבקים בקפדנות.

"לגבי ההכנסות - זה יכול לעלות ולרדת. אנחנו מתקנים את יעד הגרעון ביחס להכנסות ליעד מאסטריכט, זה היעד שהוא הסטנדרט של אירופה. נדמה לי שבאירופה - גרמניה היא אולי המדינה היחידה שנמצאת מתחת לזה. רוב המדינות, כולן נמצאות מעל זה, אנחנו נהיה שם.

"גם זה מחייב אותנו לפעולות לא פשוטות, נצטרך לעשות שורה של דברים, גם בתחום המסים, כדי לעמוד ביעד הזה, אבל אני לא רציתי - לא ב-2003 במשרד האוצר ולא עכשיו - להכביד יותר מדי את נטל המסים. כשאתה מכביד את נטל המסים אתה מדכא צמיחה, וכשאתה מדכא צמיחה אתה עושה שני דברים: מגדיל את האבטלה ובסופו של דבר אתה מגדיל את הגרעון. על כן אני חושב שזה המינון הנכון. החלטתי לקבל את המלצת שר האוצר, משום שאני חושב שזה הדבר המידתי".

ראש הממשלה הדגיש, כי למרות ההחלטה, יהיו העלאות מסים: "עדיין נצטרך לעשות התאמות במסים, זה אומר שנצטרך להעלות מסים מסויימים".

בישיבה נוכח גם נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, שמתח ביקורת קשה על החלטת נתניהו. ראש הממשלה התייחס לדבריו של פישר בישיבה ואמר לנגיד, "אני הולך להשתמש בדבריך פעמים רבות, גם פה בישיבת הממשלה וגם מחוצה לה, כתגובה לכל אלה שאומרים שאפשר לבזבז בלי חשבון".

נתניהו הוסיף ואמר לפישר, שקרא לממשלה לנהוג בריסון תקציבי ואיים להעלות את הריבית אם לא תעשה כן, כי "ננהג באחריות כפי שנהגנו עד עכשיו ולא נאפשר חריגות או בזבוזים".

הגירעון עומד בסטנדרט - החוב לא

הסטנדרט האירופי שאליו התייחס ראש הממשלה הוא אמנת מסטריכט, שעליה חתמו מנהיגי מדינות אירופה ב-1992 בעקבות הקמת גוש האירו. האמנה נועדה לנסח כללים אחידים לניהול תקציבי המדינות החברות בגוש ולמרות שכלליה לא נאכפו לאורך השנים היא הפכה לאמת מידה המייצגת יציבות כללכית ומדיניות ממשלתית אחראית ועקבית.

על פי האמנה, הגירעון בתקציב צריך להישאר ברמה שמתחת ל-3% תמ"ג, האינפלציה צריכה להישאר ברמה שמתחת ל-1.5% התייקרויות והיחס בין החוב של הממשלה לתמ"ג צריך לעמוד על רמה שלא עולה על 60%.

יעד הגירעון החדש אמנם עומד, כפי שציין ראש הממשלה, בכללי אמנת מסטריכט - אולם יחס החוב לתוצר של ישראל גבוה ממה שנקבע באמנה וכדי להוריד אותו לרמות שעומדות בסטנדרט האירופי יש לרדת לגירעון תקציבי נמוך יותר מרמה של 3%.

תוואי הגירעון שמבקשים לשנות כעת, קובע ירידה לגירעון של 1.5% בשנת 2013, על מנת לאפשר לממשלה להמשיך ולרדת ביחס החוב לתוצר שלה. יחס החוב לתוצר של ישראל עמד על רמה של 105% ב-2003 וירד עד לרמה של 74% ב-2011. כעת, בעקבות העלאת יעד הגירעון, צפויה לחול עצירה במגמת ההפחתה של החוב הממשלתי והוא יישאר על רמה של 74% או אולי אפילו יגדל.

פישר מתח ביקורת: לא נוכל להתמודד עם זה

עדכון תוואי הגירעון נועד לאפשר לממשלת ישראל להגדיל את הפער בין ההכנסות הוצאות בהיקף של 15 מיליארד שקלים נוספים. הצעד מתבקש נוכח פריצת מסגרת ההוצאה של הממשלה בהיקף של 7-10 מיליארד שקלים ב-2012 וחוסר בגביית מסים בהיקף משוער של קרוב ל-20 מיליארד שקל.

על פי ההחלטה, יעד הגירעון של ממשלת ישראל יעמוד על שיעור של 3% מהתוצר המשקי הגולמי (תמ"ג) בשנת 2013, במקום 1.5% בהתאם ליעד הנוכחי. בשנים 2014-15 תשאף הממשלה לרדת מרמת גירעון של 3% ובשנת 2016 יעמוד יעד הגירעון על 2%.

בשנים 2017-18 היעד הממשלתי יהיה לרדת מרמת גירעון של 2% וב-2019 תשאף הממשלה לרמת גירעון של 1.5%. משמעות המתווה החדש הוא שהממשלה דוחה ב-6 שנים את תכניתה להגיע ליעד גירעון של 1.5%.

את ההחלטה על שינוי מתווה הורדת הגירעון קיבלו ראש הממשלה ושר האוצר ביום שני בערב, לאחר דיונים ממושכים עם פקידי האוצר ובנק ישראל. ההמלצה המקצועית של האוצר ובנק ישראל הייתה לעלות ליעד גירעון של 2.5% מתוך התחשבות בעובדה שב-5 השנים האחרונות לא עמדה הממשלה אף פעם ביעד והגיעה כל שנה לגירעון גבוה יותר.

ביום חמישי מתח נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, ביקורת קשה על ההחלטה של נתניהו ושטייניץ. "מדברים על 3% גירעון כאילו נגיע לשם אבל אני לא בטוח שנגיע לשם אם יהיה מיתון", אמר פישר. "בארבע השנים האחרונות הגירעון עלה מ-0% ל-5% מבלי שהממשלה נקטה צעדים. אם זה יקרה עכשיו (כשיעד הגירעון גבוה יותר, א.ל) נגיע לגירעון של 8% מהתמ"ג. לא נוכל להתמודד עם זה".

הנגיד הזהיר ממצב שבו ממשלת ישראל תגיע למצב שאליו הגיעה בשנות ה-80, כאשר הגירעון בתקציב עלה לרמות שגרמו לאינפלציה חסרת שליטה ולחובות בהיקף כה אדיר, שהממשלה נאלצה לבקש סיוע כלכלי מארה"ב.

בהצעה המובאת היום לאישור הממשלה, מתבקשים השרים לאשר לא רק את המתווה החדש אלא גם הליך אישור מזורז לחוק. בהתאם להצעה, יקוצר התהליך על מנת שהכנסת תוכל לאשר את החוק במהלך מושב הקיץ.