שתף קטע נבחר

 

משחק מכור מראש: על העסקונה באיגוד הכדורסל

הספורט בישראל נדון לכליה בידי עסקנים, ואין מושיע. גם אם צביקה שרף לא יצליח בסופו של דבר להתמודד בבחירות ליו"ר האיגוד מול אבנר קופל, הוא כבר רשם הישג חשוב - חשיפת הריקבון באיגוד הכדורסל

באיגוד שמנוהל בשלט רחוק על ידי מרכזי הפועל, מכבי, בית"ר ואליצור, לא תהיה בשנים הקרובות שום אופוזיציה. קואליציה מקיר לקיר. שבת אחים גם יחד. החלטות פה אחד. אבנר קופל והחבובות.

 

 

כל נבחרות הכדורסל בכל הגילאים קבורות עמוק בדרג ב'. לא רואים אפילו כישרון אחד לרפואה באופק. ליגת העל לא מסוגלת לגרד 12 קבוצות. אבל אלה זוטות. העיקר שקופל, יו"ר סיעה של איש אחד, נבחר פה אחד עוד לפני שהבחירות התקיימו, בסיוע של כל האחראים למחדלים.

 

איך יכול להיות ששמעון מזרחי בצד של קופל, ולא של שרף? (צילום: טל שחר) (צילום: טל שחר)
איך יכול להיות ששמעון מזרחי בצד של קופל, ולא של שרף?(צילום: טל שחר)

 

שדרות יהודית בת"א לא יהפכו לכיכר תחריר, והיעד ייכבש ב־11 ביולי ללא התנגדות. צביקה שרף לא הצליח לגייס את מספר החתימות הדרוש, ולכן לא יוכל להתמודד. אם כך כתוב בתקנון, אז זה מה שיש. אבל האם מישהו שאל את עצמו איך דבר כזה ייתכן? איך איש כדורסל, שהקדיש עשרות שנים מחייו לספורט, לנבחרות ולאיגוד, לא יכול אפילו להציג מועמדות לבחירות?

 

מי שמכיר קצת את ההיסטוריה יודע שבמשך עשרות שנים צביקה היה יריב קשה שלי. אבל נראה כאילו הספורט בישראל נדון לכליה בידי עסקנים, ואין מושיע. מירקו נובוסל - המאמן האגדי של ציבונה זאגרב - היה שר הספורט של קרואטיה.

 

מישל פלאטיני הוא יו"ר אופ"א. אלכסנדר וולקוב - כוכב נבחרת ברית המועצות לשעבר - הוא שר הספורט של אוקראינה. רק בספורט הישראלי שולטים עדיין ההסתדרות ו/או החברים של ורשביאק, ברוטציה. עד כדי כך מצבם עלוב, שהם המליכו עליהם את האטד למלך.

 

גם לו אין סיכוי להתקבל לאיגוד. דייויד סטרן (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
גם לו אין סיכוי להתקבל לאיגוד. דייויד סטרן(צילום: רויטרס)

 

מכל השלומיאלים שמנהלים את הכדורסל, לא הצליחו למצוא אחד ראוי. פרט לחריגים מעטים, איש ספורט לא יכול לנהל ענף ספורט בישראל. אבל יש חריג: יהודה מעיין היה שייט אולימפי, ותראו מה קורה בשיט. את הכדורגל והכדורסל מנהלים לוזון וקופל, והסיבה פשוטה: המנוי שלהם נקבע במשרדי המרכזים.

 

עוד ב-ynet ספורט:

 

מאחר שכמעט כל הקבוצות משתייכות עדיין למרכזים, מחתימים אותן על טפסים, ושום מועמד חיצוני לא יכול לאסוף מספיק חתימות כדי להתמודד. רשם העמותות חשב שאם יצמצם את תופעת ייפויי הכוח, הדיקטטורה תהפוך לדמוקרטיה. הצחקתם את העסקונה. צביקה נעצר בהליך מקדים שמונע ממועמדים להציג את מועמדותם, וקשה להבין את ההיגיון של איגוד הכדורסל. מה אכפת להם ש־20 מועמדים יתמודדו, אם ממילא ידוע שהרוב המכריע יצביע בעד קופל. לפחות שתהיה דמוקרטיה למראית עין.

 

נכשל, אבל לפחות חשף את הפנים האמיתיות. צביקה שרף (צילום: אורן אהרוני) (צילום: אורן אהרוני)
נכשל, אבל לפחות חשף את הפנים האמיתיות. צביקה שרף(צילום: אורן אהרוני)

 

גם דייויד סטרן לא יתקבל

תרגיל תיאורטי לגמרי: נניח שהייתי רוצה לתרום מזמני ומהידע שלי לכדורסל בישראל. הייתי מאמן נבחרת ישראל, אימנתי נבחרות נוער ועתודה, קבוצות בליגת העל, הייתי בין מקימי הליגה לקט־סל בישראל, אימנתי שחקנים זרים, ישראלים, ילדים, בוגרים. מה שתרצו. הקמתי וניהלתי במשך עשר שנים ליגת קיץ, בלי שקל ציבורי. ניהלתי את בית הספר למאמני כדורסל במכון וינגייט. אני מאמן מנהלים, אז אולי יש לי מושג מסוים בניהול. להמשיך?

 

מה לדעתכם הסיכוי שלי להציג את מועמדותי לחבר בהנהלת איגוד הכדורסל? לא להיבחר ליו"ר, רק להציג מועמדות לחבר הנהלה. אפס! אפילו דייויד סטרן לא יכול להציג את מועמדותו להנהלת האיגוד, כי הוא לא מכיר את הפקידונים במרכז הפועל, ולא בקומבינה של ורשביאק ממכבי.

 

דוגמא לספורטאים שהפכו לפוליטקאים. לא בישראל (צילום: EPA) (צילום: EPA)
דוגמא לספורטאים שהפכו לפוליטקאים. לא בישראל(צילום: EPA)

 

רוצים להיות חברי הנהלה באיגוד הכדורסל? תופיעו לישיבות (לא חובה), תשתו מיץ ותאכלו רוגאלעך (חובה), תצביעו בעד מחיקת חובות לקבוצות של מקורבים, בעד מועמדים מהמרכז שלכם לג'וב של מאמן או מנהל נבחרת. זהו. אם תתנהגו יפה, יצ'פרו אתכם אפילו לתפקיד ראש משלחת לטורניר קדם אירופי לילדות עד גיל 17 במונטנגרו. עכשיו אתם מבינים מה רמת האנשים שמוכנים לככב בתיאטרון הבובות.

 

הנזק הכי גדול שהמערכת הזאת גורמת הוא שאנשים כמו קופל נבחרים פה אחד, ומי שיש סיכוי שאולי יעשה משהו, לא יכול אפילו להתמודד. לאיגוד אין שום דבר אישי נגד צביקה שרף. מרכזי הספורט פשוט לא ייתנו דריסת רגל למישהו שיהיה מסוגל לעשות משהו. זה מסכן אותם.

 

קופל הוא משלנו. עדיין במינוי זמני, כבר שיפץ את הלשכה שלו, ונסע לדפוק הופעות במינכן, בברצלונה ובניו־יורק. הכדורסל הישראלי נגמר, רבותיי. אין קבוצות, אין שחקנים, אפילו למכבי ת"א אין מאיפה להביא שחקנים ישראלים. "הישראלים" שבדרך הם סילבן לנדסברג (שכבר סיכם) ואלכס תיוס. הטיטניק טובעת, ומצב החירום גרם סוף־סוף לכל מרכזי הספורט להתאחד, לשתף פעולה מול האויב האיום: צביקה שרף. באמת כל הכבוד.

 

"הישראלים" היחידים שנשארו. סילבן לנדסברג (צילום: ערן יופי כהן) (צילום: ערן יופי כהן)
"הישראלים" היחידים שנשארו. סילבן לנדסברג(צילום: ערן יופי כהן)

 

קופל יגייס כספים וישלם לחברות שיפיקו עבורו מופעים גרנדיוזיים. מזה הכדורסל לא ייוושע. השינוי יבוא רק ברמת האימון והניהול. קופל מתאים להיות מנהל שיווק, לא יו"ר איגוד הכדורסל. כסף לא יקדם את הכדורסל במילימטר.

 

ומי לידנו יתקע, שקופל - שזרק את המינהלת ורץ לאיגוד הכדורסל כשרק נפתחה ההזדמנות -לא יזרוק את הכדורסל וירוץ לכדורגל כשזה רק יתאפשר. הבעיה היא לא קופל, אלא איגוד הכדורסל. ההודעה המבישה שנועדה להעליב את צביקה שרף, שהקדיש חצי מחייו לאמן נבחרות ב־6,000 שקל לחודש, מוכיחה, יותר מכל, את עליבותו של האיגוד. מוסד כושל ורקוב, שמידרדר במדרון פה אחד. בלי ברקסים.

 

באיזה צד שמעון מזרחי?

אני מכיר את כל המגרעות של צביקה. גם מקהלת התמיכה שלו, בהרכב שאול אייזנברג, שי שני ואורנה אוסטפלד, הם לא כוס התה שלי. הקדשתי להם עמודים שלמים. אבל כשאני רואה מה קורה בצד השני, אללה ירחמו. שמעון מזרחי, שנלחם להביא את צביקה שרף למכבי ת"א ונתן לו גיבוי ברגעים הכי קשים, מתגייס עכשיו נגד צביקה - איש כדורסל ומכביסט מושבע, ותומך בקופל - אבי הפיינל פור ואויב המחלקה. מה אפשר עוד להגיד?

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: מור שאולי
אבנר קופל
צילום: מור שאולי
מומלצים