פריק שואו ביזנס: המכוערים של הוליווד
אנחנו רגילים לחשוב על כוכבי הקולנוע שלנו כאנשים יפים ונוצצים, אבל ישנם כאלה שבנו קריירה מפוארת בהוליווד גם עם פרצוף לא ממש אסתטי - שלא לדבר על מפלצתי. קבלו אותם
ויטמינים, טאי צ'י, בוטוקס, ניתוחים פלסטיים - מה אנחנו בני האדם לא עושים כדי להישאר יפים. ומילא אנו פשוטי העם: כשמדובר בדוגמנים, סלבס וכוכבי קולנוע למיניהם, תחזוק הלוּק הוא עבודה של ממש. אבל יש כאלו שנהנים ממעמד מיוחד בהוליווד דווקא בגלל היותם מכוערים, מכוערים באמת. לא, אין מדובר באותם שחקנים בעלי פנים "מיוחדים", אלא מכוערים - ומעוותים של ממש. אלו שניצלו את משאביהם הטבעיים והיחודיים לטובת נוכחות משלהם על המסך - בסרטי אימה, פעולה ועוד. קבלו אותם.
דני טרחו
הקריירה של דני טרחו התחילה אי שם בתחילת שנות השמונים בסרטי אקספלויטיישן דלי תקציב, אליהם לוהק כאסיר, רוצח, אנס, טרוריסט ועוד ועוד. הוא היה מועמד טבעי לתפקידים אלה מכיוון שמאחוריו היו 11 שנות מאסר, בעקבות מעלליו כעבריין נוער ומכור לסמים. במהלך שנותיו בכלא התמחה באיגרוף, אך משחק הוא מעולם לא למד. למרות זאת צורף לסרט "Runaway Train" מ-1985. טוב, הוא לא נדרש לדבר הרבה, הפנים שלו עשו זאת עבורו.
טרחו בסרטו החדש "Badass"
פניו של טרחו משדרות רוע, וגם קצת חוסר מזל. הן מצולקות, מחוטטות ונפוחות - זכר לחצ'קונים שכיסו אותן, והסנוקרות שפוצצו אותן. הטופולוגיה של פרצופו לא השתנתה, ואף הקמטים שהופיעו עם הגיל נטמעו בה. וגם מעמדו לא השתנה לאורך שנים. הוא קיבל הזדמנויות רבות בזכות מראהו, אך אלו לא היו מלהיבות במיוחד. יתכן שטרחו היה ממשיך כספק ניצב-ספק שחקן משני בזוועותוני אקשן, לולא גוייס על ידי קוונטין טרנטינו ורוברט רודריגז לפרויקט "גריינדהאוס" שלהם.
דני טרחו ב"מאצ'טה"
בגיל 63 למדנו להכירו כמאצ'טה - דמות הוויג'ילנטה הקשוח, שבהמשך אף זכה לסרט משלו ב"מאצ'טה" מ-2010 וכן בסיקוול "Machete Kills" שייצא בשנה הבאה. כך הפך טרחו (היום כבר בן 68) לשחקן ראשי בלא מעט סרטים - לשחק הוא עדיין לא יודע, אבל הפנים שלו... אוי הפנים. הן אומרות הכל.
רון פרלמן
אחד מהסרטים הרבים בהם מככב טרחו השנה הוא "Bad Ass" ועם פרלמן לצדו, אפשר להכריז עליו כאולסטאר מכוערי הוליוודי. אבל במקרה של השחקן היהודי מניו יורק, מדובר בבחור עם כישרון דרמטי לא מבוטל.
הוא גם בא לידי ביטוי לאורך שלושים שנות קריירה בתפקידים כמו סלבטורה הגיבן ב"שם הוורד" והגיבור מהגיהנום ב"הלבוי". הוא גם כיכב בסדרת הטלוויזיה "היפה והחיה", ואתם יכולים לנחש בתור מי מביניהם. מה שמוזרהוא שגם כמדבב, כשהוא נסתר מהעין, הוא נוטה לגלם בקולו דמויות מפוקפקות ומאיימות. אז מה בדיוק עושה את פרלמן בן ה-63 לכזה נכס אסתטי? למרות מוצאו היהודי, אין מדובר באף גדול במיוחד. זהו מוצא האדם שניכר על פניו.
פרלמן כסלבטורה ב"שם הוורד"
בתווי פניו של פרלמן אפשר לזהות שלבים אבולוציונים שונים בהתפתחות ההומו ספיאנס. פניו מאורכות באופן לא פרופורציונלי, אולי בגלל שסנטרו ומצחו מסוכסכים בינם לבין עצמם ותופסים מרחק אחד מהשני. יתכן כי מראהו גרם לעיניו לקטון, או שמא אלו הם עצמות הלחיים הגבוהות שמכסות אותן.
מייקל קלארק דאנקן
ואם אתם זקוקים להוכחות לכך שמקור האדם בקוף, הרי לכם אחת חותכת בפרצופו של מייקל קלארק דאנקן, שהלך לעולמו לא מזמן. הוא גם זכור לרבים בזכות תפקיד שהתאים למידותיו הפרימאטיות - גנרל אטאר, הגורילה הצבאית בגרסה של טים ברטון ל"כוכב הקופים" מ-2001. דאנקן מתנשא לגובה של 1.96 מטרים ובכך נחסך מרוב הסובבים אותו להסתכל לו בעיניים השקועות שחוסות בצלו של אף פחוס, המבוקע על ידי שני נחיריים עצומים. כמו שני חורים שחורים הכל נסחף אליהם.
מראהו יוצא הדופן של דאנקן בן ה-54 הביא לו תשומת לב גם בכל הנוגע לכישרונו הדרמטי, וכך לוהק לתפקידים ראשיים במגוון של ז'אנרים. הוא גילם את הנבל קינגפין בסרט גיבורי העל "דארדוויל" (לצד בן אפלק ששיחק עמו גם ב"ארמגדון") ומנגד את האסיר רפה השכל שמוצא להורג ב"גרין מייל" עם טום הנקס. כמובן שהוא גם משתתף בסרט "עיר החטאים" של רוברט רודריגז - מי שאחראי על תווי התקן ההוליוודים למכוערים אמיתיים.
מיקי רורק
רודריגז אף החזיר מתהום הנשייה גם את מיקי רורק - יפיוף הורס בדימוס, שבגלל חיבתו לזירת האיגרוף הפך במשך השנים בעצמו לשק איגרוף. כיום רורק הוא מעין תערובת של עור, בשר, סיליקון ובוטוקס שנדחסה יחדיו מהדף חבטות היריבים ומחיתוכי המנתחים הפלסטים לכדי פרצוף מעוות. סמל הסקס מהאייטיז עבר טרנספורמציה מבהילה, שנראית כאילו לקוחה מסרט אימה של דיוויד קרוננברג. רורק דווקא מצא חן בעיני רודריגז שנתן לו צ'אנס ב"היו זמנים במכסיקו" וב"עיר החטאים".
מיקי רורק ב"המתאבק"
מאז זהו מיקי רורק החדש והמפוחלץ שזוכה לעדנה. ההיסטוריה החושנית שלו רק מגבירה את הגרוטסקה שהוא מקרין כיום, וזה מה שהופך אותו לאייקון טראשי משמעותי עבור רודריגז, לנבל להשכרה בסרטי גיבורי על למיניהם כ"איירון מן 2" ו"בני אל-מוות". יודעים מה? לפעמים זה עובד גם בדרמות רגישות - ראו מקרה "המתאבק" של דארן ארונופסקי.
לואיס גוזמן
והנה הצעה לשידוך קולנועי: רודריגז ולואיס גוזמן. האמת היא שזה קצת מפתיע שהשניים לא שיתפו פעולה עד כה, כי השחקן הפורטו-ריקני מביא עמו איכויות אהובות: הוא היספני, והוא גם מכוער. מאוד מכוער. אך משום מה הבמאי לא נקט הפעם בגישת מגעילי עירך קודמים שלו. אבל אל תדאגו לגוזמן - יש לו לקוחות ראויים אחרים, ביניהם רידלי סקוט ("גשם שחור"), סידני לומט ("חטא על פשע"), בריאן דה-פלמה ("דרכו של קרליטו") ועוד.
גוזמן ב"How to Make It"
הוא גם התחבב מאוד על שניים מהיוצרים המשמעותיים בהוליווד של היום - סטיבן סודרברג, שנעזר בו ב"רומן לא חוקי", "הקשר האגלי", וב"טראפיק", ופול תומאס אנדרסון שגייס אותו כסייד-קיק חביב ב"לילות בוגי", "מגנוליה" ו"חולה אהבה". גוסמן בן ה-55 יושב על הטייפקאסט של המכוער ביש המזל, אבל הוא הרוויח כל כך הרבה ממראהו. גופו השמנמוך (1.70 מטרים גובהו) ופניו העגלגלים הטרוליים הם הנכס הקומי שלו. ממש עוץ לי גוץ לי - גוצמן.
ריצ'רד קיל
דבר אחד שאי אפשר להגיד על ריצ'רד קיל זה שהוא נמוך. דבר שני שאי אפשר להגיד עליו זה שהוא יפה. הענק איתו עשינו היכרות מעמיקה כ"מלתעות" - בגרסה האנושית, לא הכרישית - מסרטי ג'יימס בונד, הוא חתיכת דגימה מפלצתית נדירה עלי אדמות. למזלם של הסובבים אותו, פניו נישאות כ-2.17 מטרים מעל לפני הקרקע, כך שלפעמים אף מכסים אותו עננים. מי שהצליח להבחין בפרצופו המעוות התרשם. כך הפך לקאלט - עם או בלי שיני המתכת של מלתעות.
מכוער גם בלי מלתעות. קיל ב"גילמור המאושר"
בזכות מעמדו הרם - תרתי משמע - היה קיל (כיום בן 73) ליעד בולט למלהקים לתפקידים של פריקים למיניהם. כך לוהק לתפקיד הראשי המרושל "Eegha" ב-1962, ומשם המשיך כדי לנשוך, לא לנבוח או לדבר כ"מלתעות" רפה השכל בסרטי בונד "המרגל שאהב אותי" ו"מונרייקר". היתה זו הפסגה הגבוהה של הענק, אבל זו המשיכה לספק לו עבודה, כמו למשל ב"גילמור המאושר" לצד אדם סנדלר, או כהופעת אורח כ"מתלעות" בעיבוד הקולנועי ל"חושחש הבלש" מ-1999.
ג'ק אילם
בצילומי הסרט "מירוץ מחוף לחוף 2" (1984) בו השתתף קיל, הוא פגש מישהו שנתן לו פייט רציני על תואר השחקן המכוער ביותר על הסט - דו קרב שהוא מירוץ מקוף לקוף. היה זה ג'ק אילם, השחקן הוותיק שהביא עמו איכויות משל עצמו שהלכו והשתבחו עם הגיל. בסרט זה גילם אילם - אז בן 64 - את דוקטור ניקולס ואן הלסינג, מעין סדיסט שעבר אולי התמחות כפרוקטולוג, אך בהחלט לא ברפואת העיניים.
ג'ק אילם כד"ר ואן הלסינג ב"מירוץ מחוף לחוף"
אילם היה בצעירותו סתם שחקן לא יפה במיוחד שגילם רשעים למיניהם במערבונים, אך איכשהו ככל שהתבגר נטלה לעצמה עינו השמאלית חיים משלה, והשניים הלכו בכיוונים שונים. לא ברור אם היתה זו החלטה משותפת, אך היא הועילה כנראה לשני הצדדים. רבים מהתפקידים אליהם פזל אילם, הגיעו אליו בסופו של דבר. כך גם במקרה של "The Giant of Thunder Mountain" מ-1991, שם שוב פגש את קיל. אילם אגב מת ב-2003, לא ברור מה עלה בגורלה של העין השמאלנית הבוגדנית.
מרטי פלדמן
הסגולות הנפלאות של אילם היו כאין וכאפס לעומת אלו של מרטי פלדמן, הקומיקאי הבריטי-יהודי, שבניגוד למקבילו האמריקני סבל מחוסר סינכרוניציה של שתי עיניו. כנראה שהן היו מסוכסכות אחת עם השניה, והאמת היא שקשה להאמין שהוא היה מסוגל להתמקד במשהו ופשוט לראות. אבל מה זה משנה? המראה המוזר שלו היה סיבה טובה לצופים להתבונן בו - המראה, ולא הכישרון הדרמטי או הקומי, הביאו לו תהילה כ"מרטי" בסדרות הטלוויזיה בארצו.
פלדמן כאיגור ב"פרנקנשטיין הצעיר"
לפלדמן היתה גם קריירה קטנה על המסך הגדול - לא מעט בזכות מל ברוקס שליהק אותו בתפקידים נהדרים כמשרת הגיבן איגור ב"פרנקנשטיין הצעיר" וכמרטי אגס ב"סרט אילם". בהמשך אף ליהק את עצמו בקומדיות שביים ("הרימייק האחרון של בו ג'סט" ו"In God We Tru$t") וגם זכה להשתלב בטרפת מונטי פייתון עם "צהוב הזקן" לפני מותו ב-1983. כך כדורי הענק הסוררים שבפניו הביאו לו כבוד, ואפילו זיונים - כך בקומדיה האיטלקית החצופה "Sex With a Smile" מ-1976.
מייקל ברימן
כל הכשרונות האדירים הללו מחווירים ביחס ליצור הלא אנושי הבא - מייקל ברימן. הוא החליט לקחת את הבאסה בסבבה, ולהשליך אותה עליכם הצופים, ובמיוחד אלו מבינכם חובבי האימה. ברימן סובל מתסמונת נדירה hypohidrotic ectodermal dysplasia שעיוותה את פניו. כך הפך עם השנים לנער הפוסטר של הליקוי, וגם הפנים שלו - לא שמישהו היה רוצה להזדהות איתו.
מייקל ברימן. ככה הוא נראה בלי איפור
המראה המפלצתי של ברימן זיכה אותו בקדימות בכל הנוגע להפקות אימה דלות תקציב. ואפשר להבין למה. המראה הטבעי שלו יכול לחסוך המון עלויות בכל הנוגע לאיפור ולאפקטים. השחקן הקירח עם האוזניים המחודדות ותווי הפנים החיזריות התגלה דווקא על ידי מילוש פרומן ב"קן הקוקיה", אבל הפריצה שלו היתה בתפקיד הראשי כפלוטו בסדרת סרטי האימה "The Hills Have Eyes" של ווס קרייבן.
מאז התקבע בז'אנר ושגשג בו. עד כדי כך שנראה כי כל סרט בו הופיע זכה לדירוג R באמריקה (סרט למבוגרים בלבד) - פשוט כי מפחיד לחשוב שבן אנוש יכול להראות כך. ממש בלתי נתפס... כשחושבים שיש איש כזה במציאות. לא בקולנוע.
