בעין הוד תובעים מיליונים: המדינה כשלה באש
32 מתושבי כפר האמנים שבכרמל תובעים יותר מ-10.6 מיליון ש' מהמדינה ומרשויות הכיבוי, בעקבות דו"ח מבקר המדינה. לטענתם, בשל המחדלים האש התפשטה למרחק עצום ותושבים רבים שברחו איבדו את כל רכושם: "התעלמו מהכתובת על הקיר"
כשבועיים לאחר פרסום דו"ח המבקר על אסון הכרמל - תביעת פיצויים נגד המדינה: תושבי כפר האומנים עין הוד, שנפגע באופן קשה במהלך השריפה בדצמבר 2010, הגישו היום (א') תביעה נגד משרדי הפנים, האוצר וביטחון הפנים ונגד שירותי הכיבוי וההצלה ורשות הטבע והגנים בסך של כ-10.6 מיליון שקלים. התובעים טוענים כי בשל ליקויים בתפקוד המדינה וכוחות ההצלה נפגע רכושם וכמו כן נגרמה להם עוגמת נפש רבה.
דו"ח המבקר - סיקור מיוחד ב-ynet:
44 איש שילמו בחייהם באסון. סיפורי ההרוגים
בכתב התביעה, שהוגש לבית המשפט המחוזי בפתח-תקווה על-ידי 32 מתושבי עין הוד, נכתב כי בשל מעשיהם ומחדליהם של הנתבעות, שהתבטאו, בין היתר, בעובדה כי לא הצליחו להשתלט על השריפה בתחילתה ובשלביה הראשוניים, נמשכה האש במשך כ-77 שעות.
התובעים, המיוצגים על-ידי עו"ד אפי נוה ועו"ד אלישע אטיאס ממשרד עורכי הדין אטיאס-נוה, טוענים כי ביום השלישי של השריפה התפשטה האש גם לכפר עין הוד, המצוי כעשרה קילומטרים מהמקום שבו פרצה האש. "בשל השריפה", כך נכתב בתביעה, "פונו התושבים מבתיהם במהירות ומבלי שהייתה להם האפשרות להתכונן ולהיערך לעזיבה ממושכת מבתיהם ולהתארגן בהתאם".
עוד מדו"ח המבקר ב-ynet:
- איחרו, שתקו, לא בדקו. כשלי המפקדים הבכירים
- "חיובי, הצירים פתוחים". כשלי המשטרה
- בלי תצפיות, בלי חומר למטוסים. כשלי הכבאות
- הכלא היה מפונה בלי הצוערים? כשלי השב"ס
בהמשך הם תיארו את הנזק הכספי שנגרם להם. "בנסיבות אלו הותירו התובעים את רכושם מאחוריהם ונמלטו מהשריפה כאשר רק בגדיהם עליהם", נכתב בכתב התביעה. "כששבו התובעים לבתיהם לאחר כיבוי השריפה, גילו לתדהמתם ולמפח נפשם כי כל רכושם עלי אדמה נשרף או הושמד או ניזוק, וחלק מהתובעים נותרו ללא כול ובכלל זה, אף מבלי שיש להם ביגוד להחלפה, להם ולילדיהם". התובעים גם התייחסו בתביעה לפגיעה נוספת. "מרבית התובעים הם אמנים, שמנהלים עסקים פרטיים ביישוב עין הוד ובסביבתו, ושבעטיה של השריפה הושבת מקור פרנסתם ונגרמו להם נזקים כבדים גם בהיבט זה", נכתב.
התובעים ציטטו קטע מדו"ח מבקר המדינה על אסון הכרמל, שבו נכתב כי נמצאו ליקויים וכשלים חמורים אשר נוגעים, בין היתר, "להיערכות המוקדמת של הכוחות ולפעולות שננקטו מיד לאחר פרוץ השרפה ובמהלך יומה הראשון, כמו גם לליקויים כבדי משקל בסדרי הפיקוד והשליטה של הארגונים הנזכרים וליכולת התיאום ושיתוף הפעולה ביניהם בעת אירוע כזה". התובעים כתבו כי במסגרת הדו"ח מצא המבקר שורה של ליקויים חמורים שנוגעים, בין היתר, להתנהלות הנתבעות ושבעטיים הגיעה השריפה לממדיה ההרסניים.
"הנתבעות בחרו לעצום את עיניהן ולהתעלם, כך ממש, מהאסון הצפוי בפתח ובכך התרשלו וחטאו לתפקידם כמי אשר אמונים על שמירת ביטחונם ורכושם של תושבי מדינת ישראל ובכלל זה של התובעים", נכתב בכתב התביעה. "הנתבעות הגדילו לעשות שכן גם לאחר האירוע ולמרות התחייבויות חוזרות ונשנות של גורמים מוסמכים שונים לסייע לנפגעים ולפצותם בגין נזקיהם, ובכלל זה התחייבויות שניתנו באמצעי התקשורת השונים, התעלמו מהנזקים העצומים שנגרמו לתובעים וסירבו לשאת בגין נזקיהם, מתוך ניסיון סרק בלתי ראוי לחמוק מהודאה באחריות".
התובעים טוענים כי משרדי הממשלה ורשויות הכיבוי כשלו בניהול האירוע, בפיזור הכוחות בשטח, בתיאום בין הכוחות, בשיקול הדעת שהפעילו, ובקבלת ההחלטות בקשר עם הפעולות שיש לנקוט לצורך ההשתלטות על השריפה, כיבויה ומניעת התפשטותה. הם הוסיפו כי התנהלותן הכושלת של הנתבעות הייתה רצופה ליקויים וכשלים רבים, שהיו ידועים להן במשך שנים רבות. "למרות שהנתבעות הבינו היטב את משמעות הדברים ואת גודל האסון אשר צפוי לקרות, במוקדם או במאוחר, הן בחרו להתעלם מהכתובת אשר הייתה רשומה על הקיר", נכתב בתביעה.
בתביעה מפורטות 39 פעולות, שלדברי התובעים, המדינה ושירותי הכיבוי היו צריכים לעשות בשריפה בכרמל. בין היתר נטען שהגופים לא נערכו כראוי לשריפות ביום האירוע, אף שהתקבלו התראות בדבר מזג האוויר הבעייתי אשר מהווה פוטנציאל לפרוץ שריפות, על כך שלא מנעו את פרוץ השריפה ולא עשו די לטפל באירוע בתחילתו. עוד הם טוענים לליקויים בכך שהרשויות לא נערכו כראוי למניעת שריפות יער בכלל ולמניעת שריפות בכרמל בפרט והתפשטותן ובכך שהתעלמו מהסכנה הצפויה והקיימת בשטח פתוח עמוס בעשבייה יבשה ובקוצים ובכך גרמו לסכנה של ממש לרכוש של תושבי כפר האמנים.
בנוסף הם טוענים שהרשויות לא העמידו מטוסי כיבוי בכוננות ולא העמידו את המטוסים בכוננות מוקדם מספיק וזאת חרף ההתראות על שריפות צפויות, בכך שלא העריכו נכון את גודל האירוע ולא הזניקו במועד כוחות תגבור מתאימים ומספקים, בכך שלא חידשו את מלאי חומרי מעכבי הבעירה כך שביום פקודה
יהיה די חומר לצורך הטיפול באירוע, בכך שלא העמידו תקציבים מספיקים לצורך הערכות הרשויות לטיפול באירוע שריפות יער ובכך שכלל לא היו מצוידים בציוד כיבוי מתאים לא בתחנות ולא בכבאיות.
לסיכום נכתב כי המדינה ורשויות הכיבוי הפרו את חובת הזהירות המוטלת עליהן, שעה שהיו צריכות לצפות את הנזק שעלול להיגרם לרכוש תושבי עין הוד ולבתיהם, כשנהגו בחוסר זהירות, לא פיקחו כראוי על המקרקעין ולא עשו די למניעת התפשטות האש או למניעת האירוע.
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
