שתף קטע נבחר
 

למה רק הופעות נוסטלגיות? אבאל'ה בוא לפארק

בזמן שלהקות כמו "גאנז אנד רוזס" ו"רד הוט צ'ילי פפרס" סוחפות את הקהלים הבוגרים אל הדשא מול הבמה, שי להב ג'וניור סיפר לאבא שלו על הלהקות שהנוער באמת רוצה שיגיעו לפארק בקיץ. מסתבר שחשוב שיהיה להן דבר אחד: מסיבה

איתמר, הגדול שלי, יהיה באוקטובר חתן בר מצווה. בינתיים, הוא מבלה את חייו בעומק היוטיוב. כל היום. כל הזמן. רצף אינסופי של קליפים, שמרחוק נשמעים כמו מסיבת ריקודים ענקית, עם הרבה "יו, יו!" שחור. ככל שהזמן נוקף, כך אני הולך ומאבד אחיזה בכל הנוגע לטעם המוזיקלי שלו. ובמילים אחרות: אין לי מושג אפילו איך נקראים האמנים שעושים לו את זה. אבל דבר אחד אני יודע, ובבטחה. אלה לא גאנז אנד רוזס. או רד הוט צ'ילי פפרז, הקרדיגנז, לני קרביץ. או כל אמן אחר שעומד להגיע לאדמת הקודש בקיץ הקרוב.

 

עוד תווי שי  ב-ynet:

 

היות והוא כבר מגיע לגיל שאפשר להתחיל - להוציא כסף על הופעות - החלטתי לבדוק, כסוג של המלצה חמה לאמרגני ארצנו, אילו חמש הופעות פוטנציאליות היו גורמות לו להתנתק מהמסך ולנוע לעבר פארק הירקון. יש לציין כי חילוץ הממצאים לא היה פשוט. כששאלתי את איתמר למה הוא בחר דווקא בחמישה האלה, הוא נחר בבוז "כי אני אוהב אותם, מה למה". רק אחרי שהבהרתי לו שאצלנו בבית יש ציפייה להסברים מעט יותר מנומקים, בכל הנוגע לביקורת מוזיקלית, הוא התרצה וסיפק מספר תובנות. להלן ההסברים שלו (עם תרגום הכרחי לעברית מ"כחחח", "פחחח" ו"כעע").

 

פלו-רידה

בכללי, אני אוהב זמרים שמשלבים בין היפ הופ או ראפ לדאנס. הם גם מגניבים, וגם אפשר לרקוד עם השירים שלהם. פלו-רידה למשל מחבר בין היפ הופ ודאנס. הוא התחיל בתור ראפר, ולאט לאט שיתף פעולה עם מוזיקאים שעושים פופ ודאנס. למשל, עם דייויד גואטה שאני תיכף אזכיר, בשיר Where Them Girls At שבו מתארחת גם הראפרית המשונה הזאת, נו, ניקי מינאג'.

 

 

אני אוהב איך שפלו-רידה מופיע. ראיתי הופעות שלו ביוטיוב. הוא עדיין מתנהג יותר כמו ראפר, עם תנועות הידיים וכל זה. בכלל, הקטע הזה, של שילוב בין היפ הופ ודאנס, מאד פופולרי עכשיו בגיל שלי.

 

איך יודעים מה פופולרי?

 

מה שמשמיעים במסיבות, אצלנו זה עכשיו בת מצוות, והשירים שעושים להם "שתף" בפייסבוק.

 

עושים מה? טוב, עזוב. לאמן הבא.

 

Pitbull

אני אוהב אותו, כי יש לו הרבה שירים בשיתוף עם אמנים אחרים. כריס בראון, למשל. האמת שיש לו קליפים קצת סוטים בשביל מישהו מהגיל שלי. רגע, סוטים זה לא נשמע טוב... קליפים קצת מופרעים. תנסח את זה ככה. הוא כזה... עושה בעיות כזה, סחר פעם בסמים ודברים כאלה.

 

 

אבל זה לא משנה לי, יש לו אחלה מוזיקה. בגלל שהוא מארח ומתארח הרבה, הוא מאד פופולרי. הוא עושה דברים מגוונים. גם ראפ אבל גם פופ, שזה מעניין.

 

עוד משהו שיש לך לספר עליו?

 

די אבא, אתה חופר. יאללה, דיוויד גואטה.

 

דייויד גואטה

אני חושב שההופעה שלו תהיה מסיבה, לא ממש הופעה.

 

שזה טוב?

 

כן. ראיתי ביוטיוב איך הוא מתקלט במסיבות. הוא ממש מקפיץ את הקהל, לא סתם שם מוזיקה ועומד בצד. הוא גם יהודי, לא? אז זה בטח יביא הרבה אנשים להופעה. והוא גם יתחבר יותר טוב לקהל שלנו.

 

יפה! זה כבר ממש הסבר מעמיק.

 

אבא...

 

 

Maroon 5

טוב, האמת שהיכרתי אותם, כמו כולם, רק אחרי Moves Like Jagger. הסולן שלהם, אדם לוין, הוא מנטור בדה וויס האמריקני והוא נמצא שם עם כריסטינה אגילרה, שביצעה את השיר הזה עם הלהקה. נראה לי שכל הילדים מכירים את אדם, בתור זמר, ולא ממש יודעים שזו להקה שלמה. זה מזכיר את גאנז אנד רוזס, שכולם יודעים מי זה אקסל רוז ולא מכירים את השאר.

 

מאיפה אתה מכיר את גאנז?

 

נו אבא, אתה לא זוכר שאהבתי אותם כשהייתי קטן?

 

 

בקיצור, מארון פייב? אני אוהב אותם כי יש להם מוזיקה מגוונת: גם פופ, גם שירים שקטים וגם מוזיקת נשמה. ראיתי קטעים שלהם מתוך הופעות. אדם לוין יודע לעשות את כל הפוזות האלה, עוצם את העיניים וכל זה. בגלל זה תמיד נראה שהוא באמת מתכוון למה שהוא שר. טוב, ועכשיו אני אדבר על אלה שכולם הכי רוצים שיגיעו לארץ.

 

Lmfao

ההופעה שלהם תהיה מפוצצת באנשים, אני אומר לך. למה? כי יש להם המון להיטים, והמוזיקה שלהם היא מוזיקה של מסיבות. גם הנושאים של השירים הם על מסיבות, נגיד Party Rock או Shots. השיר הזה, Shots, הפך ללהיט גם אצלנו בבית, כשיאיר אחי הקטן - שהיה אז בן ארבע - השתגע בכל פעם כשהגיע הפזמון והתחיל לקפוץ על הספה ולצרוח "שוט, שוט, שוט!".

 

 

הצמד הזה, Lmfao, גם מופיעים מיוחד. שניהם תמיד עם שרשראות, שכתוב עליהן משהו. למשל, Everyday I'm Shuffling, שזו שורה מפורסמת מתוך השיר פארטי רוק. ו... ברור. הם גם שרים את I'm Sexy and I Know It, עוד אחד מהשירים האהובים על יאיר. זהו, אפשר ללכת?

 

רגע. עכשיו אני רוצה שתגיד לי איזו הופעה של אמן ישראלי אתה רוצה לראות.

אוי, אבא, נו...

 

יאללה יאללה, עוד מאמץ קטן.

 

מה אתה רוצה שאני אגיד? (בבוז בוטה) שלמה ארצי? אהוד בנאי? יובל בנאי? שלמה בנאי?

 

די, נו. תמליץ לי על הופעה.

 

אתה לא תכיר.

 

איתמר, אין מצב שאני לא אכיר.

 

טוב, אז איזי.

 

מי??

 

איזי. קוראים לו ארז שרון, אבל כולם קוראים לו איזי. הוא ראפר, שמשלב הרבה דאנס ושירים קצביים. השירים שלו הם ממש על החיים. "לא נורמלי", "חיים רק פעם אחת", כאלה. יש לו הרבה הומור וצחוקים, והוא מדבר על הצדדים החיוביים של החיים. וואוו, איזה משפט יצא לי. תוריד, תוריד. טוב, תשאיר נו.

 

איזי הוא ממש ממש פופולרי. במסיבות כל הזמן שמים שירים שלו, וכולם מדברים עליהם בבית ספר. גם עושים המון ליפסינק לשירים שלו ביוטיוב, שזה מראה כמה הם פופולאריים. אבא...

 

מה?

 

יש מצב לאיזה עשר שקל למאגנום? כתבתי לך טור שלם.

 

פחחח... כחחח.... כעעע...

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים