החקלאות האורגנית תציל את הכלכלה היוונית?

יוון חווה בשנים האחרונות משבר עמוק: המצב הכלכלי בכי רע וכך גם מצב הרוח של התושבים. אבל ביקור באי כרתים מגלה שהפתרון, לפחות לחלק מהבעיות, עשוי להגיע מהייצור אורגני ומהתיירות החקלאית ה"ירוקה".

• אורגני באורבני: ירקות בלי ריסוס באדנית הביתית
• ירקות אורגניים - מהם היתרונות ומהן הסכנות? 
• מלכודת ירוקה: במקום לרסס תותים, זורעים חיטה
  

כרתים, האי הגדול ביותר ביוון, נחשב לאזור הפורה ביותר מבחינה חקלאית, בעיקר בשל האקלים הנוח שלו. החקלאות האורגנית באי נחשבת למפותחת וכוללת כ-2,000 מגדלים.

המוצר האורגני המוביל הוא שמן זית, אותו מייצרים בעיקר באזור סיטיה, קולימבראי ומילופוטאמוס. בנוסף אפשר למצוא באי מגוון מוצרים אורגנים כמו ירקות טריים, ענבים, יינות, תפוזים, לימונים, גבינות עשבי תיבול ריחניים ושמנים אתריים.

תוצרת אורגנית ביוון(צילום: אורנית רז)

המגזר האורגני באי מאורגן על ידי קבוצות חקלאים שמוצריהם מופצים בעיקר על ידי איגודים וקאופרטיביים. אך למרות שמרבית התוצרת האורגנית מכוונת לייצוא - מצבם של החקלאים בכלל והאורגנים בפרט אינו פשוט, בזמן שמיטב כלכלני העולם מנסים להוציא את כלכלת המדינה מהבוץ.

עד שאלה יצליחו, מנסים המקומיים לדאוג לעצמם לפרנסה. כך, לצד תחושות הייאוש וחוסר הוודאות, קיים צורך דחוף לגלות יעילות כלכלית ולמקסם את רמת התפוקה מהחקלאות - שמובילים ליצור אלטרנטיבות חדשות. אחת מהן היא האופציה התירותית הכפרית-אורגנית: חקלאים אורגנים פותחים את שערי החוות שלהם לאירוח תיירותי שכולל קטיף עצמי, מסיק, סיורים במקום, ארוחות טעימות ועוד.

למרות מצבה הכלכלי – המדינה רואה בחקלאים האורגנים הבטחה ומנסה בכל מאודה לדאוג להם. כך למשל, כל מגדל זיתים שמסב את אדמותיו לאורגניות, מקבל 70 אירו לדונם לשנה, במשך חמש שנים. מגדלי הירקות מקבלים 40 אירו לדונם לשנה. בנוסף, בכל אזור מתקיימות הדרכות ומי שהחליט לפתוח את החווה לאירוח תירותי מקבל סיבסוד נוסף מהמדינה, בגובה 35% מההשקעה לפחות.

ארוח במיטב המסורת היוונית

אז נכון שיש בכרתים אווירת נכאים, אך בשיחות פרטיות, החקלאים האורגנים נשמעים די מרוצים. הצורך הכלכלי משתלב עם הכנסת האורחים המולדת הטבועה באנשי כרתים וכראיה לכך, בשנים האחרונות הוקמו כ-300 אפשרויות חדשות של תיירות אורגנית חקלאית.

דוגמה לכך היא חווה אורגנית בשם Ville du Soleil של קוסטס דריטסאס (Kostas Dritsas), בדרום מזרח האי, מרחק נסיעה קצר מהעיירה מקריגילוס (Makrigialos). קוסטס הוא אגרונום, בעל תואר שני בלימודי סביבה ומגדל אורגני. סבו הוריש לו חווה אורגנית יפיהפיה אותה קיבל מהמדינה כשחזר הביתה, מקרבות מלחמת העולם השנייה בה לחם נגד הגרמנים.

החווה החלה כחוות גפנים והתפתחה בהמשך לחוות זיתים גדולה ומשגשגת. קוסטס ומשפחתנו רואים באורגני ייעוד ולא רק פרנסה. הם החליטו לפתוח את החווה למבקרים בצל המשבר הכלכלי, כאשר המדינה בירכה את רעיון המיזם ואף העניקה למשפחה מענק נאה לצורך הקמתו.

החווה האורגנית של קוסטס. מבט ממרפסת חדר השינה אל מטע הזיתים.(צילום: אורנית רז)

החווה האורגנית כוללת ארוח במיטב המסורת היוונית, כאשר המבקרים נהנים מתבשילים מקומיים מתוצרת בית, פרי ידיה של אם המשפחה: עוגיות, ריבות, מתוקים ועוד הפתעות - הכל מרכיבים אורגנים. גם הדירות החווה נבנו תוך התחשבות באלמנטים סביבתיים וניתן למצוא שם אפילו פחי מיחזור - דבר נדיר בכרתים.

בנוסף, מיקומה של החווה, לאורך חופי ים מדהימים, הופכת אותה לאטרקטיבית גם לחופשה בקיץ עם ילדים. בחורף, מספר קוסטס, מגיעים נופשים קבועים המשלבים את השהיה במקום בעבודה במסיק הזיתים השנתי.

ובישראל? קיימים למרות ולא בגלל

שטחו של כרתים קטן אמנם משל ישראל אך אי אפשר להתעלם מקווי הדמיון הגיאוגרפים, הטופוגרפיים ואפילו התרבותיים. משום כך במהלך כל הביקור שאלתי עצמי, איך ייתכן שמדינה שנמצאת במשבר כלכלי כה עמוק, מוצאת כסף לתמרץ את החקלאים שלה להסב את שטחי החקלאות הקונבציונאלים לאורגנים, ולמה אצלינו זה לא קורה?

בישראל יש כיום כ-600 חקלאים אורגנים. לא רק שחקלאים אלה אינם נהנים מסובסדיות ייחודיות, אלא שהרבה פעמים הם גם מופלים לרעה על ידי המוסדות הממשלתיים. אחוז קטן גם מנסה את מזלו במתן שירותי אירוח, אבל אצלנו מדובר רק באתרים בודדים, שקיימים למרות ולא בגלל.

כך שככל שהמשבר ביוון מעציב - הוא גם מוביל אצלם לתופעות חיוביות כמו התפתחות התיירות הסביבתית. יוון רואה בייצור האורגני לגווניו ערך חשוב ואת החקלאי המודרני כקשור למגוון רחב של פעילויות. תיירות חקלאית אורגנית יכולה לסייע להתפתחות התחום האורגני כולו, אך כדי שזה יקרה, על המדינה להכיר בחשיבותה של החקלאות האורגנית - לא רק בהצהרות אלא גם במעשים.