תיק זעירא: "יום כיפור - בסיס למחקר ולא למשפט"

"התלבטות קשה ומורכבת", כך הגדיר היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, את התהליך שהוביל להחלטתו לסגור את תיק החקירה הפלילית נגד ראש אמ"ן לשעבר, האלוף (מיל') אלי זעירא, שנחשד בחשיפת זהותו של סוכן המוסד המצרי אשרף מרואן. זעירא עצמו סירב היום להתייחס לנושא.

"הפתעת מלחמת יום הכיפורים נצרבה כטראומה לאומית שפצעיה לא הגלידו", הדגיש וינשטיין, תוך שהוא מציין כי מדובר בנושאי בסיס למחקר היסטורי ולא למשפט פלילי. "האפשרות שתכנים אלה, ובתוך כך שאלת חשיפת המקור הכרוכה בהם, יעמדו במוקד משפט שיתנהל בישראל בשנים הבאות, כשמחלוקות עובדתיות שחלקן נמצאות גם בלבו של הוויכוח ההיסטורי ייבחנו על פי נטל הראיה בפלילים - הינה בעייתית".

כתבות נוספות בנושא ב-ynet:

• מלחמת הגנרלים: זעירא תובע מיליון שקל מזמיר
• סוכן המוסד, אשרף מרואן, מת בלונדון
• מי אתה הסוכן "בבל"? / רונן ברגמן וגיל מלצר
  

"בשל ההיבטים החמורים של הפרשה והשלכותיהם על ממלאי תפקידים בכירים בשירות המדינה, על מעשיהם לאחר שהם פורשים מתפקידיהם, ועל שמירת הסודות שנחשפו אליהם במהלך שירותם, נשקלו הדברים בכובד ראש ובאופן יסודי בידי מקבלי ההחלטות. בסיומם של הדיונים, הוכרע כי לאור מכלול הנסיבות יש מקום לסגור את התיק", כתב וינשטיין.

מלחמת יום כיפור. "טראומה לאומית שפצעיה לא הגלידו"(צילום: לע"מ)

מידע מהמקור המצרי: "מחר תפרוץ מלחמה"(צילום: לע"מ)

מרואן, חתנו של מנהיג מצרים לשעבר גמאל עבד אל-נאצר, התנדב ב-1969 לספק מידע למוסד הישראלי תמורת כסף ושירת את ישראל לפחות עד שנת 1975, תחת הכינוי "בבל". ב-5 באוקטובר 1973 נפגש בלונדון עם ראש המוסד אז, צבי זמיר, והזהיר אותו כי מצרים עומדת לפתוח במלחמה. זמיר השתכנע שמדובר במידע מהימן, מיהר להתקשר לראש לשכתו ואמר לו כי "מחר תפרוץ מלחמה".

ב-2004 האשים זמיר כי שנים לאחר המלחמה חשף זעירא את זהותו של מרואן ובכך פגע ביכולת גיוס הסוכנים של ישראל. ביולי 2008 פורסם שחוקרים מטעם השב"כ והמשטרה בודקים את החשד נגד זעירא. בתגובה, טענו אז פרקליטיו כי הוא "שמח שהמשטרה תחקור פעם אחת ולתמיד את העניין מאחר שהוא משוכנע שמעולם לא הדליף סודות מדינה".

על פי המפורסם, הפעלתו הייתה ממודרת ביותר. הוא סיפק שתי אזהרות על כוונת סאדאת לצאת למלחמה, כמו גם מידע על בקשת הנשיא המצרי לקבל מברית המועצות מטוסי קרב וטילי קרקע-קרקע, כדי ליצור איזון עם צה"ל. מידע זה היווה בעצם את הבסיס להשערה הישראלית כי מצרים לא תפתח במלחמה עד שלא יהיה ברשותה כל מלאי הנשק. אחרי מחדלי המלחמה הוקמה ועדת בדיקה במוסד, שבחנה אם היה מרואן סוכן כפול, אולם מסקנותיה שללו אפשרות זו. מרואן, ד"ר לכלכלה שרכש את השכלתו בבריטניה, מת באופן מסתורי בלונדון ב-2007.

לעיון בכרכים המלאים של ועדת אגרנט

• העדויות שנחשפו ב-2008 - עמוד מיוחד ב-ynet
• סודות יום כיפור: הפרוטוקולים מהממשלה - עמוד מיוחד ב-ynet
  

על פי הודעת היועץ המשפטי לממשלה, שמפרטת את קורות חייו של זעירא בפלמ"ח ובצה"ל וכן את השתלשלות העניינים המשפטיים בפרשה, "שורש ההתלבטות בשאלת העמדתו לדין של זעירא נעוץ היה בכך, שמחד גיסא מדובר בעבירות ביטחוניות חמורות ביותר שבוצעו - על פי הנטען - על ידי אישיות בכירה מצמרת מערך המודיעין והביטחון, ושפגיעתן נגעה לתחומים שבליבת העשייה שעליה היה זעירא מופקד, ומאידך גיסא, ההעמדה לדין נשקלת כיום, בחלוף שנים רבות ממועד הפרסום, כאשר במהלכן לא ננקטו נגד זעירא צעדים כלשהם על ידי מי מגורמי האכיפה".

וינשטיין מוסיף כי "למרבית העיכובים שאירעו בפרשה זו הייתה הצדקה מסוימת. כך למשל, במהלך כל השנים שעד למועד פתיחתה של החקירה, היו אלה שיקולים מתחום ההגנה על הביטחון שעמדו ביסוד ההעדפה להימנע מנקיטת הליך פלילי, שעיקרם ברצון להימנע מלסכן את המקור עקב ניהול חקירה בנושא חשיפתו".

לדבריו, "משהגענו עד הלום בלא אכיפה, ובשוקלנו כיום את האינטרס הציבורי שבנקיטת הליך פלילי נגד זעירא, יש להתחשב גם בתמונת הדברים שמתבטאת בשנים רבות שבהן מערכות הביטחון והאכיפה הבליגו אל מול ביצוען החוזר ונשנה לכאורה של העבירות. לכך נוסיף כי האלוף בדימוס זעירא הוא היום כבן 84, והוא אדם עתיר עשייה במאבק על הקמת המדינה ובשמירת ביטחונה".

היועץ המשפטי הדגיש כי "אין בכך כדי לגרוע מחומרת המעשים הנטענים".

Read this article in English