בין לוי לששון: ההבדלים בדו"חות המאחזים

שבע שנים אחרי דו"ח המאחזים של טליה ששון, הדו"ח של השופט בדימוס אדמונד לוי בנושא מאיים להוביל לשינוי מדיניות הממשלה - שאימצה בשנים האחרונות את חוות הדעת של ששון ופעלה להריסת מאחזים בלתי חוקיים. בדקנו את ההבדלים המשמעותיים בין שני המסמכים.

עוד על דו"ח המאחזים:

דו"ח המאחזים 2012: עיוות או צדק היסטורי?

נתניהו: מעריך העבודה על דו"ח המאחזים, נדון בו

לצפייה בדו"ח אדמונד לוי

לצפייה בדו"ח טליה ששון  

השהייה בשטחים

טליה ששון כלל לא מתייחסת לסוגיה זו, ייתכן שמשום שמדובר מבחינתה בדבר שמובן מאליו שהוא פסול - כפי שקובעות אמנות ותפישות משפטיות בינלאומיות, וכפי שמוסכם על-ידי הקהילה הבינלאומית.

מפת המאחזים

השופט לוי, לעומת זאת, משנה את תפישת הכיבוש לחלוטין וקובע כי לישראל זכות לתביעת ריבונות על השטח מכיוון שמעולם לא היה קיים ריבון אמיתי ביהודה ושומרון ולמעשה ישראל לא כבשה אותו מידי איש.

אחריות המדינה למאחזים

בדו"ח שחיברה, מגדירה ששון את המתנחלים כמפרי חוק שהקימו יישובים ללא היתר, תוך עקיפת הממשלה והונאתה. בין היתר היא מתבססת על כך שלא ניתנה החלטת ממשלה המתירה הקמת יישובים חדשים.

מנגד, השופט לוי מטיל את רוב האחריות על המדינה שמימנה ועודדה את המתנחלים להקים יישובים. המתנחלים פירשו את הכספים שקיבלו ואת תמיכת משרדי הממשלה כאישור להרחבת ההתיישבות ולמעשה הקימו את המאחזים בתום לב - מה שמטיל את האחריות על המדינה להסדיר את עניין המאחזים ולהכשיר את רובם. חברי הוועדה אף התייחסו לדו"ח ששון בהקשר זה: "אנו מסתייגים ממנו, ככל שהוא מייחס אשמה למתיישבים".

חוקי התכנון

ששון גורסת כי בנייה חדשה הרחק ממרכז היישוב המקורי אינה חוקית, ואילו השופט לוי רואה בהקמת בתים הרחק מלב היישוב כדבר לגיטימי שנעשה בתמיכת הממשלה ובהתאם לתוכניות הבנייה.

יש כיבוש? הדעות חלוקות(צילום: סבסטיאן שיינר)

אחריות מערכת הביטחון

ששון הטיחה ביקורת רבה במשרד הביטחון, בצה"ל, בהמינהל האזרחי ובעיקר בחטיבה להתיישבות, שעל פי ששון יש "להביא לשינוי יסודי בתפקודה". ששון אף מעלה תהיות באשר לכספים שהועברו למאחזים על-ידי משרדי הממשלה וחוקיות העברת הכספים הללו.

דו"ח לוי אינו רואה בעיה בתפקוד גופי האכיפה והבינוי, ואף ממליץ לצמצם את כוחו של המינהל האזרחי בכל הנוגע לאישור תוכניות בנייה ורכישת קרקעות על ידי יהודים. הוא קורא להאיץ את ההליכים להתיישבות יהודית ביהודה ושומרון באמצעות פתיחת חסמים המצויים במינהל האזרחי.

ההמלצות הבולטות בהקשר זה הן ביטול האיסור על יהודים לרכוש קרקעות ביהודה ושומרון וההמלצה לבטל את נוהל "השימוש המפריע", על פיו יכול המינהל האזרחי להוציא צו פינוי למתיישבים אם על פי ראייתו הם נכנסו לשטח לא לו - וזאת ללא הליך בבתי משפט. השופט לוי גם קורא להסמיך את בתי המשפט בישראל לפסוק בסכסוכי קרקע ביהודה ושומרון ולהימנע ממתן צווי הריסה ופינוי עד למתן הכרעה.

בנייה על קרקע פלסטינית פרטית

ששון קובעת בדו"ח שלה כי בניית מאחז על קרקע פלסטינית פרטית היא מעשה "אסור בתכלית" אשר יכול להוות בנסיבות מסוימות עבירה פלילית. "הקמת מאחז על קרקע פרטית של פלסטינים אינה ניתנת להכשרה, גם לא בדיעבד", הדגישה, "דין המאחזים הללו הוא פינוי, וככל המוקדם כן ייטב".

השופט לוי אימץ עמדה שונה לחלוטין. "גם אם מוכחת בעלות פרטית בקרקע שעליה הוקם יישוב יהודי, יש לתת את הדעת לטענות הגנה אפשריות של המחזיק ולפתרונות נוספים העדיפים על פינוי והריסה, לדוגמה: תשלום פיצוי לבעלים, במיוחד כאשר המתיישבים באותו מקום פעלו בתום לב".

השופט לוי מגיש את הדו"ח לנתניהו(צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)

אמנם השופט לוי אינו מזוהה פוליטית, אך הוא היה השופט היחיד בבית המשפט העליון שקבע כי חוק ההתנתקות אינו חוקתי. ששון, לעומתו, היא אשת שמאל מוצהרת שהתמודדה בעבר ברשימת מרצ לכנסת. היא סיפרה שנדהמה מהדו"ח שהגיש השופט לוי.

אמנם בימין קראו לנתניהו לאמץ את מסקנותיו של השופט לוי, אולם ספק אם היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין ייתן אור ירוק למהלך. כבר עם הקמת הוועדה בפברואר, הבהיר וינשטיין לנתניהו כי עבודתה לא תשמש עילה לשינוי עמדה שהוגשה מטעם המדינה לבית המשפט בעניין הסרת מבנים שהוקמו שלא כדין.

"דו"ח משפטי צר" 

פרופסור רובי סייבל, מומחה למשפט בינלאומי ולשעבר היועץ

המשפטי של משרד החוץ, אמר כי מדובר ב"דו"ח משפטי צר". הוא מסביר כי "אמנם מה שהוא כותב הוא נכון, אבל הוא מתעלם מאספקטים אחרים. ירדן באמת לא הייתה ריבונית ולכן לא כבשנו את השטח, אבל להתעלם מהאספקט הפלסטיני, זה מבט צר מדי".

פרופסור סייבל ציין כי כל ממשלות ישראל מ-1967 נמנעו מלהחיל את החוק הישראלי על יהודה ושומרון מסיבת מדיניות: "לכל הממשלות, בלי יוצא מן הכלל, היה ברור שיש ספקות אם זה שטח כבוש של מדינה אחרת במובן הקלאסי של המילה, אבל כדי לא לייצר חלל ריק החליטו להחיל את דיני הכיבוש". לדבריו, הדו"ח לא פותר את הבעיה: "אם דיני הכיבוש לא חלים - אז מה כן?".