כך מזיקות האסדות ותחנות הכוח לחופים שלנו
מתקני תשתית מאסיביים בים ובחוף כמו איים מלאכותיים, תחנות כוח, אסדות קידוח ומתקני התפלה, גורמים לבעיות סביבתיות וסכנות כמו תמותת ציפורים, נחילי מדוזות ואפילו הגעת כרישים. הפתרון? תכנון אקולוגי
הים לא אותו הים: כרישים בחופי הרחצה, צדפות שמפרקות מתקנים, ציפורים שמאבדות את הדרך, מדוזות שחוסמות תחנות כוח ומתקני התפלה – במשרד הפנים מתריעים שאלה רק חלק מהתוצאות שעלולות לנבוע מתכנון לקוי של אסדות ומתקני קידוח, תחנות כוח ומתקני התפלה, איים מלאכותיים, נמלים ומתקני תשתית רבים אחרים על החופים שלנו.
- הנזק סביבתי מקידוח תמר - 200 מיליון ש' בשנה
- רגע לפני האסון: מי יפקח על קידוחי הגז?
- כולם מדברים על תמלוגי הגז - שכחו את הטבע
בשבועות האחרונים החליט ראש הממשלה לקדם מחדש את התוכנית להקים איים מלאכותיים לאורך חופי ישראל. מעבר לעלויות הכבדות ולשאלה אם ראוי "לפלוש" לים כדי ליישב אותו או להציב בו מתקני תשתית גדולים, יש בהחלטה כזו סכנת נזק סביבתי ישיר ועקיף, שעלול להיגרם מעבודות התשתית העצומות בים. הפגיעות האפשריות הן בהגעת חול לחופים, בשינויי זרמים שישפיעו על החי והצומח באזורים נרחבים, ועוד.
במינהל התכנון של משרד הפנים אומרים שכאשר מתכננים מתקני תשתית גדולים בים, כמו גם ביבשה, חייבים לבצע הערכה ובחינה סביבתית ואקולוגית. כך לא רק תיבחן ההשפעה של המתקן העתידי על הסביבה, אלא גם השפעת הסביבה עליו. דרור צוראל, עמית 'ממשק' במינהל התכנון ויועץ לוועדה לשמירה על הסביבה החופית, מצביע על דוגמאות מישראל ומהעולם להיעדר תכנון כזה במתקני תשתית.
כרישים - נמשכים למתקנים הקרובים לחוף
כך למשל, מסתבר שהמים החמים שנפלטים לים מתהליכי הקירור של תחנת הכוח של חברת החשמל באשקלון מושכים אליהם כרישות מסוג פטיש, שבאות לאזור כדי להשריץ. הבעיה היא שהתחנה קרובה מאוד לחופי הרחצה של אשקלון, מה שעלול ליצור עימותים לא נעימים. כרישים רבים נמשכים גם למוצא המים בחדרה, אך משם מגיעות פחות תלונות של מתרחצים, כנראה מכיוון שהתחנה מרוחקת מעט יותר מחופי הרחצה.
אז מה הפתרון? "אם יתכננו מתקנים דומים בעתיד, יהיה נכון לחשוב על פתרון לקירור המים לפני שחרורם לים, או לשחרר אותם בעומק רב יותר וכך למנוע היווצרות מוקד משיכה לכרישים בקרבת החוף," אומר צוראל.
הכרישים, מסתבר, נמשכים גם לאסדות קידוח. האסדות יוצרות שינוי באופי זרימת המים בים, שגורם לכמות גדולה של פלנקטון להצטבר סמוך להן. הפלנקטון מושך את הדגים, שמושכים את הכרישים – וכל החגיגה הנהדרת הזו יכולה להפריע לעבודות התחזוקה של המתקן. צוראל אומר שתכנון מראש של כלובים במתקן ומערכות שיווסתו את הזרימה יכול לשנות את המצב.
צדפות - עלולות למוטט עמודי מתקנים
גם תחנת הכוח בחדרה לא ניצלה מהשפעות הים. בעשרות השנים האחרונות הולכת ומתנחלת במימי הים התיכון צדפה ש"פלשה" לכאן בעקבות פתיחת תעלת סואץ. מחקר שביצע לפני מספר שנים ד"ר יוני שרון העלה שהצדפות הללו "התנחלו" על עמודי מזח הפחם של תחנת הכוח בחדרה, של חברת החשמל.
מהבדיקה שביצע צוראל מול חברת החשמל הסתבר ששם חששו שהן עלולות למוטט אותו. תהליכים ביולוגיים שיוצרות הצדפות הביאו לשגשוג חיידקים, שזירזו תהליכים של חלודה במתקנים הללו.
כדי לפתור את הבעיה "מחשמלים" את העמודים במזח, אבל צוראל אומר שתכנון נכון מראש יכול היה להקטין את הבעיה. "מיקומו של מסוע הפחם סמוך לשפך נחל חדרה מעודד את גדילתן המהירה של הצדפות על העמודים, שכן הנחל מספק חומר אורגני אותו הן מסננות מהמים לצורך תזונה", הוא אומר.
"אמנם, בניית תחנת הכוח בחדרה החלה בראשית שנות ה,70- כאשר צדפות אלה עדיין לא נצפו בים התיכון, אך מקרה זה מוכיח כי תכנון מתקנים בעלי ממשק עם מי הים מחייב הכרה של תנאי השטח והמערכת האקולוגית הימית", הוא מוסיף. מיקום אחר של התחנה יכל להפחית משמעותית את קצב גידול בעלי החיים על עמודי המסוע".
מדוזות - מציפות תחנות כוח ומתקני התפלה
צוראל הצטרף בשנה האחרונה לאנשי מינהל התכנון כחלק מתוכנית 'ממשק' שייסדה האגודה הישראלית לאקולוגיה. במסגרת תוכנית זו משולבים מדענים ומומחים מתחומים שונים במשרדי ממשלה, במטרה לצרף פרספקטיבה נוספת לעבודת המשרד. בחלק מהמשרדים מבקשים לשלב כעת את אותם "עמיתים" כעובדים קבועים, ובמשרדים רבים מבקשים כעת להשתלב בתוכנית.
בשנה שעברה הציפו מדוזות את תחנות הכוח ואת מתקני ההתפלה, והביאו לראשונה לכך שהיה צורך להשבית את אחד ממתקני ההתפלה. עדיין לא נמצאה שיטה לחסום את הנחילים העצומים של המדוזות על צריבתן הקשה, אבל במקרה הזה, בניית מערכות סינון ומיגון נוספות על המתקנים מראש יכלה להפחית את השפעתן והפרעתן למתקני התשתית החשובים הללו.
ציפורים - עפות בטעות לאסדות וטובעות
בעולם מוכרות עוד בעיות, שיכולות להגיע גם לחופינו. בראשית השנה נדהמו חוקרים אמריקאים לגלות בקיבותיהם של כרישים גם ציפורים יבשתיות שכלל לא אמורות להגיע לאזור שבו הם משחרים לטרף.
אחת מההערכות של החוקרים הייתה שמדובר בציפורים שהיו קורבנות של התנגשות באסדות קידוח ונפלו למים, שם נטרפו. חוקרים גילו בעבר כי ציפורים שבדרך כלל אינן מתרחקות מהחוף עלולות להימשך לאורות האסדות בטעות, לגלות פתאום שאין להן היכן לנחות וליפול למים.
השימוש הגובר באסדות, והתוכניות להקים כאן איים מלאכותיים במרחק מהחוף, עלולים ליצור את אותה תופעה גם כאן. את התופעה הזו אפשר להקטין באמצעות שינוי צבע התאורה או אופיה באסדות, אבל כל עוד לא תהיה לכך מודעות בישראל, איש לא יוכל לתת הנחיות מתאימות.
"כשתכננו בעבר מתקנים ימיים שונים לחופי ישראל לא ידעו אילו גורמים ימיים ישפיעו על המתקנים. אולם כעת, בפתח תקופה שבה מתוכננת הוספת מתקנים בים, יש גם ידע מצטבר מקצועי בתחום הימי. לכן משרד הפנים ממליץ להתייעץ עם מומחים בתחום התכנון הימי לקראת תכנון מתקנים ימיים, כדי למצוא מראש פתרונות שימנעו תקלות טכניות, סיכון חיי אדם והוצאות כספיות מיותרות," אומר צוראל.
הידיעה פורסמה במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות"
לפנייה לכתב/ת 
