הסיפור שהושתק על פליטים יהודים מארצות ערב

האו"ם ציין החודש את "יום הפליט הבינלאומי" בקמפיין מולטימדיה עטור סלבריטאים להעלאת המודעות למצב הפליטים ברחבי העולם. מיליונים השתתפו באירועים חובקי עולם בהם: קונצרטים בלונדון, פסטיבל סרטים בביירות ומרוץ אופניים באקוודור. בין כל פעילויות אלו בלטה בהיעדרה קבוצת פליטים אחת ויחידה, שלא זכתה לשום אזכור או הכרה: 850 אלף פליטים יהודים שגורשו באלימות ואכזריות מארצות ערב בששת העשורים האחרונים. סיפורם של אותם מאות אלפי היהודים נותר אחד הסיפורים הגדולים ביותר של המאה ה-20, שמעולם לא סופר.

בתום מלחמת העולם השנייה חיו 850 אלף יהודים בארצות ערב. כיום נותרו רק 8,500. עזיבתם לא הייתה מקרית. אותם מנהיגים ערבים, שכשלו בניסיונם להשמיד את ישראל במתקפה צבאית ב-1948, פתחו במסע הפחדה, הסתה, התעללות וגירוש של האזרחים היהודים במדינותיהם.

עוד בערוץ הדעות של ynet:

ללמוד מצרפת, כדי שלא יפילו עוד ראש ממשלה / יהושע רזניק

הבן באברבנאל, ואני חי-מת / אברהם עמיחי (שם בדוי)

שאפיק עדאס, איש העסקים היהודי העשיר ביותר בעיראק, נעצר באשמות שווא ונרצח בלינץ' פומבי. סיפורו הוא רק דוגמה אחת למעשי הזוועה שבוצעו כנגד היהודים במדינות ערב. מוסדות דת יהודיים הועלו באש והוחרבו, מנהיגים יהודיים נעצרו באופן שרירותי ועונו והשלטון נישל את היהודים מכל רכושם. הקהילה היהודית בת ה-2,500 שנים, שכללה את גדולי האמנים, המוזיקאים ואנשי העסקים של עיראק, נעלמה תוך שנים ספורות כלא הייתה.

עליית יהודי עיראק, 1951(צילום: לע"מ)

אירועים דומים התרחשו ברחבי המזרח התיכון - במצרים, סוריה ותימן. אלפי יהודים חפים מפשע נרצחו בפוגרומים בחסות המדינה. בתי כנסת ובתי קברות יהודיים עתיקים הוחרבו. חוקים דרקוניים שללו מיהודים חופש פולחן וחייבו אותם לשאת תעודות זהות יהודיות. רכוש ונכסים בשווי של מיליארדי דולרים הוחרמו ושטחי קרקע נרחבים הופקעו. שטחן הכולל של הקרקעות שהופקע מיהודים בארצות ערב עומד על כ-65,000 ק"מ - פי 5 משטחה של מדינת ישראל.

רובם המכריע של הפליטים היהודים מארצות ערב הגיעו לישראל, הכפילו את אוכלוסייתה, התקבלו כאזרחים שווים, השתלבו באופן מלא ותרמו להקמתה ופיתוחה של מדינת ישראל. זו בדיוק הסיבה לכך שסיפורם מעולם לא סופר. נראה כי עבור הקהילה הבינלאומית פשוט יותר לעסוק בפליטים הפלסטינים. בעוד שישראל קיבלה את פניהם של הפליטים היהודים בזרועות פתוחות, רוב מדינות ערב טרקו את הדלת בפני הפליטים הפלסטינים ומנעו מהם אזרחות והשתתפות בחיים הציבוריים.

העוול נמשך 

ההתעלמות הבוטה והיעדר ההכרה מצד הקהילה הבינלאומית לסיפורם של כמעט מיליון פליטים יהודים ממשיכה את העוול כלפיהם גם היום. שתיקת העולם היא בגדר שיתוף פעולה עם ארצות ערב שביקשו למחוק כל זכר להיסטוריה היהודית במדינותיהם. אין מקום בו היסטוריה רביזיוניסטית זו זוכה לביטוי ברור יותר מאשר בהיכל האו"ם. תשומת הלב והמשאבים להם זוכים הפליטים הפלסטינים מצד האו"ם, שנה אחר שנה, גדולים בהרבה מאלו המושקעים בכל אוכלוסיית פליטים אחרת ברחבי העולם. מתוך 1,088 החלטות או"ם על המזרח התיכון לא ניתן למצוא ולו מילה אחת בנושא הפליטים היהודים שגורשו מארצות ערב.

ההיסטוריה חוזרת על עצמה. בסוריה, על חורבות השכונות היהודיות לשעבר בחאלב, ממשיך המשטר העלאווי של אסד לדכא בברוטאליות את ההתקוממות הסונית במדינה. בבגדד, בה היוו היהודים בעבר כשליש מהאוכלוסייה, ממשיכים סונים ושיעים להיאבק אלה באלה במשך שנים של שפיכות דמים.

על ממשלות ערב להכיר בעוולות העבר ולהפיק לקחים. עליהן לבנות חברות המגינות על מיעוטים ולשלבם באופן שווה בחיים הציבוריים. צעדים ממשיים לקראת פלורליזם אמיתי יתאפשרו רק אם מדינות ערב יכירו בהיסטוריה של הרדיפה וחוסר הסובלנות בארצותיהם. עליהן להתחיל בחשיפת סיפוריהם של 850 אלף היהודים שנעקרו מבתיהם וחייהם. עליהן להכיר במקומם של היהודים בתולדות העולם הערבי, להכיר בחוסר הצדק המשווע שנעשה להם ולתקן את הפשעים שבוצעו נגדם.

כשגריר ישראל לאו"ם לקחתי על עצמי לפעול ללא לאות להעלאת הנושא על סדר היום של האו"ם, במטרה להביא סוף להתעלמות הבוטה מנושא הפליטים היהודים מארצות ערב.

רון פרושאור, שגריר ישראל באו"ם. פורסם במקור בתחילת החודש ב"האפינגטון פוסט".

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il