דרך היין: לטייל, וגם לשתות, בנאפה ואלי

לפעמים אנחנו לא באמת מעריכים את ההשפעה של הוליווד. והכוונה לא לעוצמה הכלכלית או לרעש שגורמים הגירושים של קייטי הולמס וטום קרוז, אלא להשפעה אמיתית, עמוקה, של סרט, כזו שרואים ומרגישים הרבה שנים אחרי שהסרט הגיע לדי-וי-די. פורסם ב"מסלול" של "ידיעות אחרונות". 

ב‭2004-‬ שחררה הוליווד סרט קטן שנקרא "דרכים צדדיות‭."‬ הבמאי, אלכסנדר פיין, היה אז שם מוערך בברנז'ה, ולגמרי בלתי מוכר מחוצה לה. כוכבי הסרט, פול ג'יאמטי ותומאס היידן צ'רץ‭,'‬ הם לא בדיוק בראד פיט ובראד פיט . בקיצור, לא הייתה שום סיבה שהסרט יהיה יותר מאירוע פנימי לחובבי יין. ובכל זאת, הוא היה מועמד לארבעה פרסי אוסקר, וזכה באחד על התסריט.

"דרכים צדדיות" סיפר על מסע טעימות יין של שני חברים שהתרחש בסנטה ברברה, אבל השפיע גם על ההיכורת עם חבל ארץ היין שנקרא "נאפה ואלי" בקליפורניה, לא רחוק מסנטה ברברה. שמונה שנים אחרי, גם בימי חול רגילים כבישי נאפה ואלי עמוסים, המסעדות מלאות, וההמונים נוהגים, מבוסמים, בחיפוש אחרי אותו קסם רומנטי מהסרטים.

העלו לתודעה את תרבות היין. צ'רץ' וג'יאמטי ב"דרכים צדדיות‭"

כבר לא יבש  

נאפה ואלי, 35 ק"מ אורך ו‭4-‬ רוחב, הוא מתחם עם כ‭250-‬ יקבים בכל הגדלים, שמייצרים את מיטב היין של קליפורניה. בשנים האחרונות הוא הפך לאחד האזורים הכי מתוירים במדינה המוזהבת, מה שכמובן הופך את הבילוי לתענוג לא זול, אבל גם בלתי נשכח. מי שנוהג בכביש החוצה את העמק נהנה מצבעים ירוקים, שמיים תכולים, ריח ענבים ממכר, ויינות שלהגדיר אותם משכרים יהיה אנדרסטייטמנט.

בישראל מזלזלים קצת בתעשיית היינות הקליפורנית. אנחנו עוד שבויים במיסטיקה של בורדו ובורגון, אבל כפי שהסביר לי אמיתי שמואלי - מומחה יין ומדריך הטיולים הטוב ביותר שתייר חסר מושג בענייני עפיצות יכול למצוא - ההפסד כולו שלנו. כי בקליפורניה עושים יין נהדר. כמו כל דבר באמריקה, עושים ממנו המון, וכמו בכל דבר, יש יינות נהדרים ויינות משעממים, אבל הטובים - ממש טובים.

עוד טיולים בעולם בערוץ התיירות:

• עולם תחתון באיסלנד: ביקור בבטן כדור הארץ  
• הולכים על טבעי: ביקור בחופי נודיסטים בעולם
• קוס: לראות את חצי הכוס המלאה של יוון
  
  

קצת היסטוריה: הסיבה העיקרית שבגללה היין האמריקאי עדיין רודף אחר הפרסטיז'ה האירופית נמצאת בימי "חוק היובש‭."‬ התיקון ה- 18 לחוקה האמריקאית, שאסר מכירת אלכוהול בארה"ב במשך 13 שנה, חיסל כמעט לגמרי את תעשיית היין שרחשה באזור עמק נאפה - שצמחה כדי לספק את צורכי הכורים שבאו לקליפורניה לחפש זהב, ודווקא הייתה לא רעה בכלל.

לפני חוק היובש, היו בנאפה 100 יקבים. אחרי שהחוק בוטל, ב‭,1933-‬ לקח לאזור עוד 50 שנה כדי לחזור למספר הזה. היום יש בקליפורניה כולה ‭2,000‬ יקבים. בישראל, לשם השוואה, יש בערך ‭.200‬

המפנה בתדמית היין הקליפורני התרחש ב‭,1976-‬ אז טעם עיתונאי אנגלי כמה יינות, והחליט לארגן תחרות מול יינות אירופיים. התחרות התקיימה בפריז, השופטים היו צרפתים, והטעימה כמובן עיוורת. אפשר לשער כמה נדהמו האירופאים כשהשופטים העדיפו את היינות האמריקאים.

אגב, סיפורו של אחד היקבים הזוכים, שאטו מונטלנה, הפך גם הוא לסרט הוליוודי ‭'' -‬יין, סיפור אהבה" - ובנאפה יגידו לכם שאתם צריכים לראות את הסרט הזה אפילו לפני "דרכים צדדיות‭."‬

מתחם עם כ‭250-‬ יקבים בכל הגדלים. נאפה ואלי (צילומים: shutterstock)

איך מגיעים?

לנאפה ואלי מגיעים בנסיעה של שעתיים מסן-פרנסיסקו. יש שם שדה תעופה קטן למטוסים פרטיים (אם יש לכם אחד‭,(‬ ואפשר גם להתפרע בשכירת לימוזינה מדריך, שיביאו אתכם מסן-פרנסיסקו ויעשו לכם סיבוב טעימות אקסקלוסיבי.

הכי טוב, כמובן, לבוא בקיץ, ואם לדייק, באוגוסט, אז מגיע הבציר לשיאו וכולל אינספור פסטיבלי טעימות, מוזיקה ואמנות. המלונות הקטנים, מעין פונדקים בני שמונה חדרים, יחצו אז את גבול ה‭200-‬ דולר ללילה לחדר ותמיד יהיו מלאים.

הערים המרכזיות בוואלי - טוב, לא ממש ערים, אלא עיירות קטנות וציוריות, טובעות בכרמים ומלאות במסעדות - הן נאפה, סנטהלנה, קליסטוגה, יונטוויל ואוקוויל. סנט-הלנה היא "הכרך הסואן‭,"‬ שברחוב הראשי שלו יש יותר מרמזור אחד.

אוכל באופן כללי הוא נושא חזק בנאפה ואלי, וההתלבטות הגדולה של תייר בארוחת בוקר היא היכן יאכל ארוחת צהריים. מכאן אתם יכולים להבין במה הוא מתלבט בצהריים. אבל בין לבין, מחכים לו בחוץ כל היינות שבעולם.

בקיץ הבציר לשיאו וכולל אינספור פסטיבלי טעימות. יקב בנאפה ואלי

יקב לכל פועל  

כל אחד ימצא בנאפה את היקב שלו והיין שלו. הזינוק בתיירות הביא איתו גם צדדים פחות יפים של כל מקום תיירותי, כמו התפשרות פה ושם על האיכות והתמקדות באטרקציות חיצוניות, אבל רוב היקבים, בסופו של דבר, הם מקומות מקסימים להפליא ומסבירי פנים מאוד - או כי כל העובדים שיכורים לגמרי, או כי אין בעולם עבודה שיותר טוב לקחת אותה הביתה.

• ‭:Opus One‬ מי שמחפש את יקב המדע הבדיוני, ימצא את מבוקשו במבנה המגלומני של ‭,Opus One‬ שבנוי עמוק באדמה ובולט למרחק של קילומטרים. ההצדקה הייננית לא עומדת ביחס ישר לספקטקל של המקום, אבל התיירים נוהרים - וזו כנראה הכוונה.  
  

• ‭:Stags’/Leap‬ יקב קלאסי ואלגנטי באחד החלקים הכי יפים בנאפה, שהמרכז שלו נמצא במבנה שפעם מזמן היה סלון של המערב הפרוע. היום הוא נשלט ביד רמה על ידי יינן צרפתי משעשע בשם כריסטוף פאוברט, שמכין יינות נפלאים - בשילוב מושלם של אגרסיביות אמריקאית ועידון בורדואי - מספר סיפורים חמודים, ולא סובל מבקרי יינות אמריקאים.
  

פאוברט מייצר כמויות מצומצמות למדי, וטוען שלעולם לא יתפשר על האיכות. "המותג שלנו מאוד מצליח, אז לפעמים באמת צריך לייצר יותר‭,"‬ הוא אומר, "אבל מה שעושים במקרה כזה הוא להעלות את המחיר, נגיד מ‭49-‬ ל‭52-‬ דולר, וזה מקטין את הדרישה. חייבים לשחק בין הדרישה למחיר, כי יש גבול למה שהכרמים יכולים לייצר בכל שנה נתונה". ‬

איך היית שורד בתקופת היובש?

פאוברט: "הייתי מבריח".

כל אחד ימצא בנאפה את היקב שלו והיין שלו

• ‭‬ ‭:Etude‬אם תרצו לבדוק יקב קטן וחמוד, זו בחירה מוצלחת. אטיוד, הממוקם בשולי הנאפה, הוא מקום שקט אפילו ביחס ליקבים בסביבה. יש לו מתחם טעימות מקסים, ולא צריך לקבוע פגישה, רק להכין 25 דולר ומעלה.
  

• Beringer: אם אתם מחפשים את היקב הכי סלבריטאי בנאפה, ממש לונה פארק של יין המשתרע על שטח ענק, זה המקום בשבילכם. הנכס הכי גדול של יקב ברינג'ר הוא המורשת. האחים הגרמנים ג'ייקוב ופרדריק ברינג'ר הקימו אותו על שטח אדמה משובח ב‭,1876-‬ ומאז החברה מייצרת יין בלי הפסקה.
  

ברינג'ר - יצרנית היין הקליפורני הכי נמכר בישראל - היא החברה היחידה שלא הפסיקה לייצר גם בתקופת היובש, כי קיבלה אישור להפיק יין עבור הכנסייה הקתולית. כשהוסר חוק היובש, נאלצו כל היתר להתחיל מאפס, אבל לברינג'ר לא הייתה הבעיה הזאת. אף אחד לא אמר שבברנז'ת היין אין פוליטיקה.

כיום, היקב מייצר 30 מיליון בקבוקי יין בשנה, מייצא לכל העולם, ומארח מאות מבקרים ביום לטעימות ולסיורים באחוזה, שהוגדרה ב‭2001-‬ בידי ממשלת ארה"ב כשטח היסטורי רשמי.

מכל הסוגים, מכל הצבעים. ענבי מרלו בנאפה ואלי

• ‭:Ramey Winery‬ דיויד ריימי הוא לא רק מחלוצי תעשיית היינות המודרנית, אלא גם אחד האחראים לקפיצה שעשו יינות קליפורניה ב‭30-‬ השנים האחרונות. כשריימי מוזג, אנשים שותים. הביקורים ביקב בתיאומים מראש, ובקיץ לא פשוט להשיג טעימה, אבל הקברנה סוביניון שווה את זה.
  

• ‭‬ ‭:Flowers Vineyards‬הזדמנות מצוינת לקפוץ מערבה לסונומה, האחות הפחות מוכרת של נאפה. זה לא רק אחד היקבים הכי גבוהים בקליפורניה; הוא גם משקיף לאוקיינוס השקט, ומבטיח שיכרון חושים של יין טוב ונוף מדהים.
  

• ‭:Domaine Carneros‬ אם אתם בעניין של יין מבעבע - וסביר להניח שאתם בעניין - זה המקום שלכם. ממש בין נאפה לסונומה, דומיין קרנרוס הוא אחוזה מרשימה, עם מראה אירופי עתיק, צמחייה ססגונית וטעימות מתחת לשמיים.
  

אלה רק כמה המלצות, על קצה-קצהו של המזלג. חובה להזכיר גם את היקב האייקוני של רוברט מונדאבי, אבל באמת שאין כמו להרגיש את האזור בעצמכם. לא משנה אם אתם משוגעי יין כמו אמיתי שמואלי או בורים מוחלטים כמוני, תמצאו את הפינה בנאפה שתתאים לכם. ואפשר גם להביא את הילדים - פה מתחילים לשתות יין קצת אחרי שמפסיקים לינוק.