פינו את הזבל של מפעל הפיס, והרוויחו חצי מיליון
ספקית החומרה אולטרייד מיחזרה 3,000 מכשירי לוטומט ישנים של מפעל הפיס, שמשקלם הכולל - 60 טון של פסולת אלקטרונית. הכנסות החברה: כחצי מיליון שקל
הופכים פסולת לכסף: כ-3,000 לוטומטים שמפעל הפיס הוציא מכלל שימוש, נאספו ומוחזרו לאחרונה על ידי חברת אולטרייד, ספקית חומרה לציוד מחשוב מחודש ומשומש. החברה, שאספה את המכשירים, פירקה אותם לחומרים שמרכיבים אותם - כדי שיחזרו לשימוש נוסף בתעשייה. משקלה הכולל של הפסולת האלקטרונית שמוחזרה עומד על כ-60 טון, בשווי של כחצי מיליון שקל.
עוד בכלכלה ירוקה:
- אושר: יבואני מוצרי חשמל יחוייבו למחזר אותם
- פסולת מסוכנת מהצרכן הפרטי לא מטופלת
- האם מיחזור מכשירי חשמל צפוי לייקר את מחירם?
הלוטומטים נאספו לאחר שיצאו מכלל שימוש, עקב החלפת כלל מערכת הלוטומטים של מפעל הפיס למערכת מתוחכמת ויעילה יותר. "המוצרים הללו סיימו את חייהם – אך במקום לזרוק אותם לאשפה וששם יחלחלו לקרקע ולמי התהום – המיחזור שלהם עוזר גם לסביבה וגם למפעל הפיס, שקיבל כסף בתמורה", מסביר גדי רייכמן, מנכ"ל החברה.
רייכמן מפרט כי הם ביצעו מיחזור מלא למכשירים, שכלל פירוק שלהם בחזרה לחומרי הגלם שמרכיבים אותם, דוגמת מתכות שונות ופלסטיק. "כל פסולת אלקטרונית מכילה רכיבים כמו מתכות יקרות, זהב כסף ונחושת למשל, לצד חומרים נוספים כמו פסלטיק וחומרים רעילים שונים", הוא מסביר. "חומרים אלה נמכרים בחזרה לתעשייה ומשמשים אותה, במקום לחצוב אותם כחומרי גלם או לייצר אותם בעלויות גבוהות, שגם עלולות ליצור נזקים לסביבה".
פוטנציאל כלכלי
אולטרייד, שנוסדה בשנת 2003, מתמקדת בעיקר במגזר העסקי ומעניקה טיפול ומיחזור של ציוד מיחשוב ומכשירים אלקטרוניים אחרים, שיצאו מכלל שימוש. החברה משמישה את הציוד מחדש, או מפרקת אותו לחומרי הגלם שלו, שנמכרים לשימוש חוזר בתעשייה.
החברה נוקטת בשיטות תמחור שונות, בהן קניית מוצר הפסולת במחיר קבוע מחברות, או איסוף הפסולת מחברות שיש להן הסכמים מולה – תמורת מתן אחוז מסוים מהרווח. אולטרייד מתחייבת לשאת באחריות לאיסוף הפסולת, שמטופלת באחת משתי דרכים: חידוש המוצר הישן ומכירתו למשתמשים חדשים, או פירוק המוצרים למרכיביהם ומכירתם במקום חומרי גלם חדשים.
"הכוח שלנו הוא היכולת לראות כיצד מוצר שיצא משימוש במקום אחד, יכול לשמש גם במקום אחר", מסביר רייכמן. "העדיפות הראשונה שלנו, היא לקחת את המוצרים האלקטרוניים, לחדש אותם ולמכור אום שוב. באופן זה אפשר לקבל מוצר במחצית המחיר לעומת מוצר חדש, וזה גם זול יותר לעומת מיחזור".
עם זאת, חברות רבות אינן מודעות עדין לדבריו, לפוטנציאל הכלכלי שגלום במיחזור הפסולת שלהם. "אם היית מוצאת שטר של מאה שקל על הרצפה, היית זורקת אותו לפח?" הוא ממחיש. "אותו דבר גם בפסולת אלקטרונית – טמון בה ערך כלכלי רב שאפשר לממש, במקום לזרוק אותה לזבל, להשמיד את הפוטנציאל הכלכלי ולהסתכן בכך שהחומרים השונים שמכילים המוצרים יזהמו את הסביבה ושהמידע על המחשבים יזלוג למקומות לא רצויים.
המהפך בפתח?
בעקבות אישור חוק מיחזור פסולת אלקטרונית במליאה, שמשית על היצרנים והיבואנים את האחריות למחזר את מכשירי החשמל - בחברה מתכוונים להיכנס לפעילות גם במגזר הפרטי וכבר מקדמים הסכמים מול רשויות מקומיות, לפריסת נקודות איסוף פסולת אלקטרונית עבור הצרכנים הפרטיים.
"בעקבות חקיקת החוק, שוק מיחזור הפסולת האלקטרונית יגדל במאות אחוזים בתוך זמן קצר, עקב הערך הכלכלי הטמון בו", צופה רייכמן. בתוך כך החברה החלה בבניית מפעל מיחזור חדש בברקן, בהשקעה של כ-40 מיליון שקל, כ-20% מתוכם השקעות מדינה.
המפעל, שבנייתו תושלם במהלך 2013, עתיד להיות הגדול מסוגו בישראל ובמזרח התיכון בכלל: רייכמן מציין שהמפעל יוכל לקלוט ולמחזר כ-20 מיליון קילו של ציוד אלקטרוני בטכנולוגיות מתקדמות ובמינימום התערבות בתהליך, למעט מקררים ומזגנים. "המפעל יאפשר לבצע את תהליך המיחזור בארץ מתחילתו עד סופו ובהיקף גדול הרבה יותר, שהיום ניתן לבצע רק בחו"ל", אומר רייכמן.
לפנייה לכתב/ת 
