"לחמה עד הסוף": הפרטיזנית מגטו גרודנו נפטרה

בקיבוץ להבות הבשן, למרגלות הגולן, הובאה היום (ב') למנוחות חסיה בורנשטיין-ביליצקה, שהלכה אתמול לעולמה בגיל 91. חסיה הייתה פרטיזנית ולוחמת במחתרת היהודית בגרודנו בפולין ובהמשך בביאליסטוק בפולין. בשנת 2006 היא נמנתה עם מדליקי המשואות בטקס הממלכתי בערב יום השואה ביד ושם.

עוד בערוץ החדשות של ynet:

גורמים בי-ם: "קלינטון לוחצת - מחוות לאבו מאזן"

תקיפת סגן מפקד הטייסת: "קרא אתיופי מסריח"

בתה דורית סיפרה ל-ynet כי אמה הייתה לוחמת ש"נלחמה עד לרגעים האחרונים של חייה. היא הייתה אמנית, אשה גדולה מהחיים שנגעה לאורך השנים בחייהם של רבים והשפיעה עליהם". חסיה נולדה בגרודנו ובנעוריה הצטרפה לתנועת השומר הצעיר, ואף שימשה מדריכה בתנועה.

ביוני 1941, עם כניסת הגרמנים לעירה, ולאחר שהיהודים רוכזו בגטו, עסקה חסיה בהדרכת בני נוער וניסתה לסייע בהתקוממות בגטו. בהמשך עברה לביאליסטוק ותחת זהות בדויה פעלה מחוץ לגטו.

ארגנו תא של גרמנים שסייעו לפרטיזנים

לאחר דיכוי המרד בגטו עברה חסיה לפעול בקרב הפרטיזנים. ביום היא עבדה כנערה פולנית אצל משפחה של קצין גרמני, ובלילה הבריחה נשק, תחמושת, מזון ותרופות ועסקה בהשגת ידיעות עבור הפרטיזנים. כמו כן היא ארגנה תא של גרמנים שסייעו לפרטיזנים, יחד עם חברתה חייקה גרוסמן, לימים חברת כנסת, ועם יתר הקשריות.

בזכות מפה של ביאליסטוק ששרטטה והעבירה

לצבא האדום, נכבשה העיר בקלות יחסית ובורנשטיין זכתה בעיטור מהצבא, הגבוה ביותר שניתן לאזרחים. מיד בתום המלחמה היא שבה לעסוק בחינוך ילדים ובני נוער. היא הקימה בית יתומים בלודז', ובשנת 1946 החלה במסע העלייה עם כ-500 חניכים לארץ.

הקבוצה עברה בגרמניה וצרפת, ובסופו של דבר עלתה על ספינת המעפילים תיאודור הרצל. הספינה נתפסה והמעפילים נשלחו לקפריסין, ושם המשיכה חסיה בפעילות החינוכית במחנה המעצר. מספר חודשים לאחר מכן היא הגיעה עם הילדים לישראל.

לאחר מכן היא עברה לחיות בקיבוץ להבות הבשן, שם נישאה לבעלה, הייני, ושם נולדו שלוש בנותיה. היא עבדה כמורה לאמנות במכללת תל חי בגליל העליון, ואף פרסמה ספר על קורותיה בימי המלחמה, "אחת ממעטים".