הסנקציה הקשה ביותר על איראן - בצורת

הממשל באיראן משוכנע שהבצורת הקשה במדינה נגרמת על ידי המערב באמצעות טכנולוגיות מתקדמות כחלק מ"המלחמה הרכה" שמתנהלת נגדה. איראן מתקשה להתמודד עם המדבור ההולך וגובר ועם הנטל הכלכלי הנלווה לו. האם כל מה שנותר לאיראנים לעשות הוא להתפלל למעט גשם?

דורון פסקיןפורסם: 19.07.12 , 08:30

חסן מוסאווי, סגן נשיא איראן, הצהיר השבוע כי הוא משוכנע שהבצורת הקשה במדינה ובעיקר בחלקיה הדרומיים היא חלק מ"המלחמה הרכה" שמנהל המערב כנגד טהרן. סגנו של אחמדינג'אד ציין כי אין לו ספק שמדינות המערב עושות שימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים כדי לשנות את תנאי האקלים באיראן. "רמת הבצורת אינה נורמלית", הוא צוטט כאומר ביום שני.

לטורים נוספים של דורון פסקין :

החלום המצרי: 8 מיליון תושבים בסיני

למרות הנפט: 3 מיליון סעודים חיים בעוני

כך מממן אסד את מעשי הטבח שלו

דברים אלה מזכירים מה שאמר מחמוד אחמדינג'אד בשנה שעברה. הוא הצהיר כי המערב באמצעים שונים גורם לכך שהעננים לא ימטירו גשמים באיראן אלא במקומות אחרים כחלק מהמזימה הכוללת כנגד ארצו.

ההצהרות הללו גם אם באוזנינו נשמעות מגוחכות לא יכולות להסתיר את העובדה כי בשנים האחרונות חווה איראן ובדגש על המחוזות הדרומיים בצורת קשה ביותר המשפיעה על מיליוני אנשים. בשבועות האחרונים, אף סבל אזור הדרום ממכה נוספת - סופות אבק קשות שמקורן בשכנה עיראק ושכיסו ערים שלמות.

ההצהרות הללו של מנהיגי איראן מעידות גם על המצוקה ההולכת וגוברת של המדינה נוכח הקשיים להתמודד עם הבצורת והפיכת אזורים נרחבים יותר ויותר למדבריים. תוצאותיה של הבצורת בתחום הכלכלי גורמות לנטל מכביד נוסף על המשק האיראני וזאת עוד מעבר לסנקציות המוכרות על מגזר הנפט והבנקאות.

נזקים של כ-5 מיליארד בשנה

איראן כבר חוותה גל בצורת קשה בין השנים 2002-1992 ואז הוערכו הנזקים הכלכליים שלה בין 3 ל-5 מיליארד דולר בשנה. הגל הנוכחי של הבצורת החל בשנת 2008 והוא צפוי להימשך עוד מספר שנים. לפיכך, בחודשי הקיץ, הפסקות מים בערים כמו טהרן ואיספהאן הן עניין שבשגרה.

עיקר הנזקים (הישירים) נגרמים למגזר החקלאות ומשק החי מאחר שהבצורת מתרכזת בעיקר באזורים בהם מתפרנסים המקומיים ממגזרים אלה. אבל מעבר לכך, מיעוט המשקעים והמסחור במים גורמים לנזקים כבדים בתחומים רבים כולל בתעשייה.

הממשלה האיראנית עושה מאמץ לנסות ולהילחם בהשלכות הקשות של הבצורת אם כי התוצאות בשטח אינן מרשימות. ההערכות הן כי הממשלה מקצה בכל שנה בממוצע סכום של כ-5 מיליארד דולר לפרויקטים המיועדים להתמודד עם הבצורת ותופעת המדבור. חלק מהסכומים מוקצים גם לרכש חיטה שבשנה שעברה ירד היבול שלה באיראן בלמעלה מ-30%.

השנה קצב רכישת החיטה של איראן גבר לא רק בשל הבצורת, אלא גם בשל רצון האיראנים להגדיל את מלאי החיטה המתדלדל נוכח החשש מסנקציות עתידיות חריפות עוד יותר. זה כלל גם רכש חיטה מ"השטן הגדול" לאחר הפסקה של שנים ארוכות. בפנייתם לארה"ב, הדגישו ראשי המשטר באיראן את חוסר הברירה נוכח עליית מחיר הלחם בעשרות אחוזים מאז תחילת השנה.

משמרות המהפכה וההתפלה

עקב מיעוט המשקעים מעוניינת איראן לנצל את הים הכספי לצורכי משק המים. מוקדם יותר השנה חנך אחמדינג'אד פרויקט להתפלת מים מהים הכספי והובלתו דרומה לעיר סמנאן הנמצאת במרכזו של אזור העובר תהליך מדבור מהיר. השלב הראשון של הפרויקט מוערך בהשקעה של מיליארד דולר והוא אמור לקום בתוך שנתיים ולספק 548 מיליון ליטר ביום של מי שתייה ל-200 אלף תושבי העיר. פרויקט זה כמו גם פרויקטי תשתית אחרים יבוצעו על ידי חברת "חאתם אל אנביאא" ששייכת למשמרות המהפכה.

פרויקטים אלה ואחרים לא יצליחו לנטרל את ההשלכות הכלכליות הקשות של הבצורת. ייתכן כי מה שנותר לאיראנים לעשות הוא לקבל את עצת חכמי הדת ולהתפלל עתה לחורף גשום במיוחד.

דורון פסקין הוא מנהל אגף המחקר בחברת אינפו פרוד מחקרים (המזה"ת) www.infoprod.co.il

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו