אושר: אסור להפלות מתנחלים באספקת מוצרים
ועדת הכלכלה אישרה לקריאה ראשונה הצעת חוק האוסרת על בעלי עסקים גדולים להפלות את תושבי יהודה ושומרון ויישובי הפריפריה בישראל באספקת מוצרים ושירותים. החוק מאפשר להגיש תביעה לפיצוים בסך 30,000 ללא הוכחת נזק
הצעת חוק האוסרת על בעלי עסקים גדולים להפלות את תושבי יהודה ושומרון ויישובי הפריפריה בישראל באספקת מוצרים ושירותים בגלל מקומות מגוריהם אושרה היום (ד') לקריאה ראשונה בוועדת הכלכלה לפי הצעת ח"כ אורי אורבך (הבית היהודי).
הצעת החוק קיבלה את תמיכת הממשלה בוועדת השרים לחקיקה, אבל בכנסת היא נתקלה בהתנגדות של נציג משרד המשפטים. יו"ר הוועדה ח"כ כרמל שאמה-הכהן (ליכוד) אישר אותה פה אחד - שלו בלבד - בהעדרם של חברי הוועדה האחרים.
ח"כ אורבך ביקש להרחיב את חוק איסור הפלייה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות ציבוריים. החוק מאפשר לכל אדם שהופלה בהספקת המוצר או השירות הציבורי (מטעמי דת, מוצא, מין, השתייכות מפלגתית ועוד) לתבוע ממי שהפלה אותו בניגוד לחוק פיצויים בסך 30,000 ללא הוכחת נזק.
ח"כ אורבך: גם יהודים וגם ערבים נפגעים מהמצב
אורבך אמר כי "גופים שונים שעיסוקם בהספקת מוצר או שירותים ציבוריים ועסקיים, מפלים קבוצות רחבות באוכלוסיה בהספקת המוצר או השירות על בסיס מקום מגוריהם. לעתים השירותים או המוצרים אינם מסופקים לאותן אוכלוסיות, המתגוררות באזורים דוגמת היישובים היהודיים ביהודה ושומרון כמו גם ליישובים ערביים באזורי הפריפריה, או שנדרש תמורת המוצר והשירות תשלום גבוה מהרגיל".
הוא הדגיש כי מהמצב הזה נפגעים יהודים ולא יהודים. הצעתו מוסיפה לנסיבות ההפליה שבחוק את מקום מגוריו של האדם בשטח ישראל או ביהודה ושומרון. לפי הצעתו "הפליה על בסיס מקום מגורים תתקיים בכל מקום בו העוסק סירב לספק מוצר או שירות למי שביקש לקבלם במקום מגוריו או עסקו אך לא סירב באותם תנאים ונסיבות, לספקם במקום אחר, המצוי במרחק דומה".
משרד המשפטים התנגד: לא להתערב בכוחות השוק
נציג משרד המשפטים עו"ד אייל זנדברג התנגד בטענה שהצעת החוק מעוררת "בעיות חוקתיות" בעיקר לגבי החלת החוק על עסקים פרטיים אשר מסרבים או נמנעים לספק מוצרים או שירותים (כגון הובלה, תיקונים וכו') משיקולים עסקיים, ולאו דווקא משיקולי מצפון או אידיאולוגיה (בעיקר ליישובים שמעבר לקו הירוק). לדעתו המדינה לא יכולה להתערב בשיקולים אלה ולאכוף על העוסק הפרטי לעבוד בניגוד לשיקוליו האישיים.
"צריך לתת לכלכלה החופשית ולחוקי השוק לעשות את שלהם ולהגביל את התערבות המדינה רק למקרים של כשל שוק שפוגע בתחרות", אמר עו"ד זנדברג. היו"ר שאמה-הכהן דחה את התנגדותו. "לא יתכן שהממשלה תדבר בשני קולות. היא תתמוך בהצעת החוק בוועדת השרים בראשה עומד שר המשפטים ונציגו של השר יבקש להכשיל את ההצעה בוועדת הכלכלה".
עו"ד זנדברג לא זז מעמדתו. הוא אמר כי להצעת החוק יש היבטים הגובלים בסמכויות של משרדים אחרים כגון משרד התמ"ת הממונה על המסחר והצרכנות, מה שמחייב התייעצות אתם שטרם נעשתה. הוא חתר לפחות לעכב את ההצבעה עד לאחר ההידברות. שאמה-הכהן לא ויתר ורק הציע לו לחזור לוועדת השרים ולשכנע את השרים שתמכו בחוק לשנות את דעתם. "אזרחים זכאים לקבל מוצרים ושירותים בכל מקום בו הם גרים, אפילו ביהודה ושומרון", אמר.
במהלך הוויכוח המשפטי חיזקה את התנגדות הממשלה דווקא היועצת המשפטית של הוועדה עו"ד אתי בנדלר. גם היא אמרה: "יש גבול להתערבות המדינה. גם אני לא רוצה שיגידו לי למי להשכיר מקום מגורים ששייך לי". לטענתה, לעסקים פרטיים יש גם שיקולי כדאיות לאספקת מוצרים ושירותים שלא ראוי להתערב בהם. לדבריה, היא ניסתה ליישב את המחלוקת עם מציע החוק בימים האחרונים.
ח"כ יעקב כץ: מאות עסקים נוקטים באפליה
בוויכוח הפוליטי התייצבו בעד ונגד החוק הח"כים יעקב כץ (האיחוד הלאומי) מול ניצן הורוביץ (מרצ). כץ ציין שהפליית האוכלוסייה שמתגוררת מעבר לקו הירוק פוגעת ב-700 אלף תושבים, כולל בשטחי השכונות הירושלמיות שסופחו אחרי מלחמת ששת הימים. לדבריו, את ההפליה כבר עושים בפועל מאות עסקים ישראליים.
הורוביץ אמר, שהוא מוכן לתמוך בהצעת החוק אם ימחקו ממנה את תחולתה בשטחי יהודה ושומרון. "הפלייה על בסיס מקום מגורים היא רק מסווה לסיבות אחרות של גורמים שלא רוצים לפעול בשטחים. יש היגיון רב להגבלה אם היא תחול רק בשטח מדינת ישראל".
החוק יוגבל לעסקים גדולים
הוויכוח גלש גם למישור העסקי-כלכלי בשאלה אם החוק לא עלול לפגוע בעסקים קטנים ובינוניים שאינם ערוכים לספק מוצרים ושירותים לכל מקום ובכל זמן. מדובר למשל, בסוחרי רהיטים או מקררים חשמליים שלא מוכנים לספק את המוצרים למי שמתגורר ביישוב מרוחק, כמו גם לשגר לשם טכנאי לתיקון מכשיר או מחשב.
את הבעיה הזאת פתר היו"ר שאמה-הכהן בתוספת להצעת החוק שתגביל את תחולתו במגזר העסקי רק על עסקים גדולים (שמעסיקים 100 עובדים לפחות) ובטווח הפעילות הגיאוגרפית הקבוע שלהם, למעט במקרים שיש מניעה ביטחונית לאספקת המוצר או השירות או שהיא כרוכה בעלויות חריגות. הח"כים אורבך (מציע החוק), כץ והורוביץ לא השתתפו בהצבעה מאחר שאינם חברי הוועדה.
החוק אמור לעלות לקריאה ראשונה במליאת הכנסת בשבוע הבא, האחרון שלפני פגרת הקיץ. אם יעבור והכנסת תתפזר אחרי הפגרה, ניתן יהיה להשלים את החקיקה בכנסת הבאה על פי חוק הרציפות.
לפנייה לכתב/ת 
