מפעלים שקיבלו הטבות שילמו שליש ממס החברות
חברות שקיבלו הטבות לפי חוק עידוד השקעות הון נהנו מהטבה נוספת: שילמו מס של 7.9% בלבד בין השנים בין 2009 ל-2010 - רק שליש ממס החברות שעמד על 25%-26%
חברות שקיבלו הטבות לפי חוק עידוד השקעות הון שילמו מס בגובה של 7.9% בלבד בשנים 2009-2010 - כך עולה מנתונים שחשף היום (ד') בכנסת סגן שר האוצר, יצחק כהן (ש"ס), בתשובה לשאילתה דחופה של ח"כ זהבה גלאון (מרצ).
השאילתה הוגשה לשר האוצר על רקע כוונת הממשלה לאשר בראשית השבוע הבא פטור ממס על "רווחים כלואים" של החברות המקבלות הטבות לפי חוק עידוד השקעות הון. מדובר ברווחים של אותן חברות שהושקעו בארץ או לא חולקו כדיבידנדים, החייבים במס מלא אם הוצאו לחו"ל. גלאון ביקשה מהשר מידע על שיעורי המס האפקטיבי שהחברות שילמו בשנים האחרונות.
מתשובת סגן השר כהן עולה כי לחברות שקיבלו הטבות על פי החוק היו בשנים 2010/09 הכנסות בהיקף 72 מיליארד שקל, אך הן שילמו עליהן מס בסך 5.7 מיליארד שקל – שיעור אפקטיבי של 7.9% בלבד. זאת, בהשוואה לשיעורי מס החברות שעמדו באותן שנים על 26-25%, כלומר רק כשליש מהיקף המס.
גלאון: "הוספת חטא על פשע"
במסגרת השאילתה אמרה גלאון בתגובה לדבר סגן השר, כי שיעורי המס הנמוכים מוכיחים כי הפטור ממס על הרווחים הכלואים הוא בגדר "הוספת חטא על פשע". היא הדגישה כי "אין שום הצדקה לאישור הוראת השעה (שמתכנן שר האוצר להעביר בממשלה) אשר תוותר לכמה חברות ענק על מס בגובה של לפחות 10 מיליארד שקל יותר בשעה שהן משלמות מס נמוך במיוחד בהשוואה לחברות רגילות."נכון יותר יהיה לקרוא לחוק כזה 'חוק השוד הגדול' מכיוון שהוא מכשיר רטרואקטיבית גזל של הקופה הציבורית בהיקפים בלתי נתפסים", אמרה גלאון.
מאבק ממושך נגד טבע קומברס אינטל וכיל
בשנים האחרונות ניהלה רשות המסים מאבק משפטי ממושך נגד מספר חברות גדולות - ביניהן טבע, קומברס, אינטל וכיל. על פי הערכות הרשות, חברות אלה צברו הכנסות בהיקף כולל של כ-100 מיליארד שקל לאורך השנים, שבגינן היה עליהן לשלם מסים בהיקף של 36 מיליארד שקל.
הכנסות אלו, זכו לכינוי, "הרווחים הכלואים" מכיוון שחברות טענו כי מדובר ברווחים שלא יצאו מהעסק ולכן על פי חוק עידוד השקעות הון הישן, הם פטורים ממס. ברשות המסים טענו מנגד כי הכסף נשאר בעסק אך יצא מתחומי מדינת ישראל ולכן הוא אינו פטור ממס.
לאחרונה החליט האוצר ליזום מהלך שיסיים את הפרשה ויאפשר לחברות, מצד אחד, לסיים את ההליך המשפטי המתיש והיקר, ולמדינה, מצד שני, לקבל הכנסה מיידית של מיליארדי שקלים בשנה שבה הקופה הציבורית סובלת במיוחד ממחסור במוזמנים.
במסגרת המהלך, חתם שר האוצר על הוראת שעה שתוקפה עד סוף 2012 שמחילה את חוק עידוד השקעות הון החדש, שנכנס לתוקף ב-2010, גם על הכנסות שנצברו לפני כן. בכך מאפשר שר האוצר לחברות לשלם שיעור מס מופחת של 5%-12% ולסיים את הסכסוך המשפטי.
הצעד צפוי להניב למדינה הכנסות מיידיות של כ-5 מיליארד שקל. עם זאת, הוא זוכה לביקורת ציבורית קשה בשל הויתור על האפשרות לנצח בהליך המשפטי ולקבל יותר כסף. כמו כן, המהלך זכה לביקורת כמהלך שמעודד חברות להעלים מס ואז להתיש את המדינה בהליכים משפטיים.
לפנייה לכתב/ת 
