הרב אלישיב - הכי קרוב למשה רבנו
עד אתמול חי בקרבנו משה רבנו של הזמן הזה. הענווה והעיוורון שלו לחומרנות היא משהו שלא ניתן למצוא במנהיגים שלנו כיום
אתמול אחר הצהריים, כשבישרתי לבניי שהרב אלישיב נפטר, לבכור שלי היו דמעות בעיניים - וגם לי.
קבלו עדכונים גם בפייסבוק של ynet יהדות
פטירת הרב אלישיב תיעוד מיוחד ב-ynet:
- צפו: הווידאו האחרון של הרב אלישיב
- לווית הרב אלישיב: ההמונים קרא "שמע ישראל"
- הרב אלישיב: מנהיג בעל כורחו/ פרופיל
שאלתי את עצמי איך זה ייתכן שאני, שגדלתי בתל-אביב החילונית, יושבת עכשיו בבית עם ילדיי, ואומרת בדמעות פרקי תהילים על אדם שאני לא חסידתו, שלא הכרנו? על אדם שגם אם לא חונכתי לשנוא, ודאי שלא לימדוני להעריך את גדולתו?
וכשמתבוננים היטב רואים דבר מופלא.
הגוף העיד
לאחר שנשמתו נפרדה מגופו, וכל מה שנשאר חוזר כעת לעפר, אפשר היה להבין משהו על אורח חייו של הרב אלישיב. גופו הארצי - קטן וצנום - הזכיר את אורח חייו. ברור שכל רמיזה מאת הרב, ולו הקטנה ביותר, הייתה מסדרת לו מעדני עולם. במחי יד היה יכול לסדר לעצמו בית מפואר, מכוניות וממון, אבל לבו לא נגע בנגעי העולם הזה.
הוא גר בדירה מזערית, אחת כזו שבמאים מחפשים כלוקיישן כדי להעצים את העוני של הגיבור החרדי של סרטם. למכונית כמעט שלא הזדקק, ובוודאי שלא לאחת גדולה ומפוארת, שהייתה נתקעת בין בסמטאותיה הצרים של מאה שערים. ומהצצה לביתו - אפשר היה לראות את המטבח הדל, שרימז על תזונתו הפשוטה.
לפני כמה שבועות, כששוחחנו סביב שולחן השבת על גדולתו של משה רבנו, נסחפתי לרגע למחשבות על מנהיגות. בעולם החילוני, כך נראה, אין היום מנהיגים ראויים. את תמונותו של מי אנחנו יכולים להראות לילדינו כדוגמא ומופת להתנהלות גשמית. האם יש אחד שלא מובל היום על-ידי שררה?
הגעגוע למשה רבנו חבוי בתוך לבבות של רבים מאיתנו. הרצון הזה למצוא אנשים נקיים, אמיתיים, טהורים מאינטרסים אישיים, שינהיגו אותנו למקום מבטחים. כאלו שנוכל לשים מבטחנו בהם ונדע כי טובתנו - רצונם.
מנהיג אמיתי
בקיץ שעבר מאות אלפים הלכו אחרי בחורה בת 26 שעוד לא חוותה כלום, כי לרגע היא קראה
קריאה נקייה, קריאה מתוך קולותינו אנו. והנה, שנה אחרי, שוב אנחנו הולכים כסומים, מחפשים מישהו שידאג לאינטרסים שלנו, לפני שהוא מתרווח על כסאו נותן התוקף.
עד אתמול חי בקרבנו משה רבנו של שנות ה-2000. בדיוק בגלל ענוותנותו, האגו שלו ועוורונו לעולם הזה - ללא הכנה מראש, ללא פרסום או שלטי חוצות, ללא שלמה ארצי שיפיג את החום עם המגבת - התאספו ללוויתו כ-250 אלף איש.
ליטאים, ספרדים, נ-נחים, מסורתיים, יהודים - כאלו שלאו דווקא הלכו בדרכו - ליוו אותו בדרכו האחרונה. כולם כיבדו את גדולתו, כולם יחד הצטערו על לכתו של הצדיק. יהי זכרו ברוך.