אביבית בר-זוהר עושה שבת
היא "צוות הווי" של המשפחה, יושבת תמיד בין אמא לאבא, ומחכה למשחק המונופול השבועי. אביבית בר-זוהר הייתה מזמינה את נתניהו להתרשם מכל זה - וגם לטעום את הסלט חצילים שלה (ואם הוא לא יבוא, יש מתכון)
1. השבת הטיפוסית - והשבת האידיאלית
ביום שישי בערב כל המשפחה מגיעה לבית של ההורים שלי. אנחנו חמש בנות ובן, וכולם לוקחים חלק בארגון הסעודה. כשאבא שלי מגיע מבית הכנסת לפני הקידוש, יש טקס ברכה קבוע שבו הוא מניח את הידיים שלו על הראש של כל אחד מהילדים, מברך אותו ואחר-כך יש את הארוחה עצמה: מלא אוכל, סלטים, חלות, ושירי שבת.
פטירת הרב אלישיב תיעוד מיוחד ב-ynet:
- זמני כניסת שבת - ועוד על פרשטת מטות-מסעי
- מסתמן: הרב שטיינמן - היורש של הרב אלישיב
צפו: הווידאו האחרון של הרב אלישיב
לכל אחד בשולחן יש את המקום הקבוע שלו. אני מגיל קטן יושבת ליד אבא שלי מצד אחד ואמא שלי מהצד השני.
שבת אידיאלית בעיניי היא זו שעושים עם המשפחה. אם קורה שאני בלי המשפחה שלי בשבת, זה נראה ומרגיש לי כעוד יום חולף. במהלך השבוע אין לי כל-כך הרבה זמן לראות את המשפחה - ויום שישי הוא היום המאחד שלנו. החיבור הזה מעניק לי פרופורציות.
2. מה זו שבת בעינייך?
השבת מעניקה לי הירגעות נפשית, וכמובן משפחתיות וחום. אני מאוד אוהבת תשומת לב, וביום שישי אני במרכז העניינים במשפחה - שם אני מקבלת את מלוא תשומת הלב שאני רוצה. ב"אח הגדול" כל ערב שבת בכיתי כי לא הייתה לי את החמימות הביתית שאני רגילה לה, פשוט סבלתי שם בשבת.
3. עשה ואל תעשה שלך בשבת
עשה - מאחר שבעיניי חובה להיות עם המשפחה בשבת, אני ממליצה על משחק מונופול משפחתי, כמו שאנחנו עושים בכל שבת. זה זמן איכות.
אל תעשה - לא לבכות יום שישי ולא משנה מה קורה לך בחיים. מי שמכיר אותי יודע שאני אוהבת לבכות, אז אני לא בוכה בשישי (חוץ ממקרים יוצאים מהכלל, שכבר הזכרתי). זה היום שבו אסור לי לבכות בו.
4. איך צריכה להיראות בעינייך השבת הציבורית?
אני בעד "חיה ותן לחיות". אני חושבת שכל אדם צריך לחיות את חייו כפי שהוא רגיל, ולאף אדם אין זכות לכפות חיים אחרים על אף אדם - זאת מדינה דמוקרטית, למזלנו.
מה שכן, יש לכבד אנשים במקומות מסוימים. כאשר הדת באה בכפייה, אז היא הופכת לדבר פחות יפה, אלא שמבחינתי הדת היא הדבר הכי יפה בעולם - אם יודעים לקחת את זה למקומות הנכונים. בשורה התחתונה, שהדתיים לא יכפו את דתם על החילונים ושהחילונים ידעו לכבד את המסורת והאמונה של הדתיים.
5. את מי היית רוצה לארח בשולחן השבת?
את ביבי נתניהו. אני חולה עליו. יש לו משהו בדיבור, בכוחניות ובאישיות שלו שגורם לי לאהוב אותו, והוא נראה לי האדם הכי מעניין בעולם.
6. נגיד וביבי היה מסכים להגיע, מה היית שואלת אותו, אחרי שכמובן היית מנגבת את הדמעות מאושר?
הייתי מייעצת לו משהו אחד, ומסבירה לו שאפשר לפתור את בעיית ההומלסים והנזקקים בארץ באמצעות פתיחת בתי תמחוי או מרכזים לאנשים נזקקים בכל עיר.
זו גם לא בעיה קשה לעשות את הצעד הזה. באותם בתי תמחוי, הנזקקים ייהנו מארוחת צהריים וערב, בגדים ודברים בסיסיים נוספים. ההומלסים גם יהיו מועסקים במקומות האלה, כך שלא יסתובבו ברחובות. זה החלום שלי, ואני אתחיל אותו, בעזרת ה', בעירי רחובות.
7. ואיפה היית רוצה להתארח בשבת?
הייתי רוצה לבלות שבת בבית תמחוי לנזקקים, הייתי מכינה להם אוכל לשבת, ומבלה עם הילדים שייהנו מהשפע שיהיה להם. הלוואי שהייתי מכירה מקום כזה. הייתי שמחה להגיע שלם ולבשל את הבשר הכי טוב והקינוחים הכי טובים. לתת להם משהו שהם עדיין לא חוו.
8. התפקיד שלי בשבת
"צוות בידור משפחתי", שמחת החיים של הבית. מגיל קטן אני מארגנת את האירועים בבית, את הברכות וכל מה שקשור לאווירה הביתית.
9. המאכל שלי לשבת
אני אחראית לסלטים המרוקאים לשבת. ישנו סלט אחד שאני מתה עליו מגיל מאוד קטן, ואין יום שישי שעובר בלעדיו - זה סלט החצילים שלי.
10. תפנקי במתכון?
בטח.
מצרכים: 4 חצילים חתוכים לפרוסות, 2 בצלים גדולים חתוכים לקוביות, 4 שיני שום קצוצים, גמבה אדומה, 6 עגבניות חתוכות, 2 כפות רסק עגבניות,
כפית כמון, כפית פפריקה מתוקה, כף שטוחה של מרק עוף, מלח, ולאוהבי החריף - 1 פלפל חריף ירוק ופיטרוזליה קצוצה.
ההכנה: מטגנים את החצילים בשמן עמוק עד להזהבה, מטגנים בנפרד את הבצל והשום הקצוץ (אוהבי החריף, זה הזמן להוסיף גם את הפלפל הירוק לטיגון), מוסיפים את הגמבה והעגבניות עד שהתערובת הופכת למחית, מוסיפים את הרסק ושאר התבלינים.
מוסיפים כחצי כוס מים לפי הצורך על אש נמוכה ואז גם את את החצילים המטוגנים ומבשלים למשך 5 דקות. מכבים את האש, מפזרים פטרוזיליה, מחכים שהסלט יתקרר - ומגישים קר!
11. רגע לפני כניסת השבת, רציתי לומר...
תירגעו, תשבו עם עצמכם, תודו לאלוקים על כל מה שנתן לכם בחיים, כי זה לא מובן מאליו שאנחנו בריאים ושיש לנו איברים, ושיש לנו חיים. חשוב לעשות את העצירה הזאת פעם בשבוע, לנוח ממרוצת הזמן ולהודות. מבחינתי, זו הברכה בחיים.