שואו-טיים / גם התקשורת מוכנה ללונדון

קרוב ל-11 אלף ספורטאים יתחרו ב-302 אירועים במסגרת המשחקים האולימפיים בלונדון, שיתחילו ביום שישי הקרוב. אבל ההצגה הגדולה בתבל לא תהיה מושלמת אם לא יהיה לה קהל, ובמקרה של האולימפיאדה הנוכחית, ההערכה היא שיהיו דקות שיא בהן יצפו במקביל לא פחות מ-4 מיליארד איש ברחבי העולם, כשהפוטנציאל ב-200 המדינות שיתחברו לשידורים עומד על 4.8 מיליארד איש.

• לונדון 2012 - העמוד האולימפי של ynet ספורט
  

מספר אנשי התקשורת שילוו את האולימפיאדה עובר בהרבה את מספר האתלטים, כמעט כפול. יותר מ-20 אלף אנשי תקשורת יכסו את המשחקים האולימפיים. כ-6,000 מהם עיתונאים והשאר טכנאים, צלמים, אנשי הנדסה ואנשי מחשבים.

בלונדון תראו אותו בכל זווית אפשרית. אוסיין בולט(צילום: גטי אימג'ס)

הפעם השידורים יקבעו רף חדש בתולדות האולימפיאדה, כי חלקים גדולים מהם יועברו ב-3 מימדים באמצעות 33 מצלמות שיכסו את טקסי הפתיחה והסיום, ובסה"כ יותר מ-230 שעות של תחרויות השיא. למי שיש טלוויזיה כזאת, מומלץ לקחת נשימה ארוכה. לראות את הקרב בריצה ל-100 מטר גברים למשל ב-3 מימדים ומכל זווית אפשרית, תהיה חווייה שצופה שיושב באיצטדיון יחמיץ.

חגיגה אולימפית ב-ynet ספורט:

• נער מוסלמי ניסה לחטוף את הלפיד. צפו
• זו כבר דרים טים: ארה"ב הביסה את בריטניה
• ומי היא הבחורה שתעשה היסטוריה בערב הסעודית?
  

השידור הטלוויזיוני הראשון היה אגב באולימפיאדת ברלין 1936, אבל אז הוא היה ניסיוני והועבר רק במעגל סגור למסכים ברחבי הכפר האולימפי. מי שקבעה תקדים הייתה לונדון, שאירחה את האולימפיאדה ב-1948. אז הטלוויזיה הייתה רק בחיתוליה והשידורים, הראשונים מסוגם, הועברו ל-500 אלף בתים בסה"כ, רובם במרחק של לא יותר מ-150 ק"מ מהבירה (המשדרים היו חלשים), כאשר מספר השעות שהועברו הסתכם ב-64.

מכאן, בין היתר, יועברו הכתבות לכלי התקשורת ברחבי העולם(צילום: מודי קרייטמן)

חדרי בקרה, אולם תפילה וסלון יופי

במרחק של 64 שנים, הנתון הזה יעורר ודאי פליאה. באולימפיאדה הזאת

תשודר כל שניה מהתחרויות השונות - אם לא בטלויזיה, אז באינטרנט, כשבסה"כ מדובר בכ-2,500 שעות שידור של רשת BBC ו-3,500 של NBC.

איך זה נראה בפארק האולימפי? ענק! שני מבנים אדירי מימדים. באחד, שהוא מעין עיר קטנה עם רחובות פנימיים, ממוקמים חדרי הבקרה הענקיים של BBC, NBC, FOXTEL ו-SBS האוסטרלית ומעליהם קומות משרדים לרשתות קטנות יותר שיעבירו באמצעותן את השידורים.

כאן ייערכו מסיבות העיתונאים(צילום: מודי קרייטמן)

הבניין השכן הוא של העיתונות הכתובה ובו בקומת הקרקע מאות עמדות שיאפשרו העברת חומרים למערכות, עמדות סיוע ועוד שתי קומות של משרדים ואולמות לקיום מסיבות עיתונאים. בין שני הבניינים שדרה

יפהפיה מרוצפת עץ ובה חנויות, מסעדות, בתי קפה, משרד דואר, שירות עיסוי, חדר כושר, אולם תפילה, בנק, סלון יופי, חנות מזכרות, בית מרקחת ואפילו שירות ניקוי יבש ושירות להדפסה במקום של כל עיתון בעולם שיוצא לאור באנגלית. בכניסה למתחם סניף ענק של מקדונלדס, אחד הספונסרים של המשחקים.

המתחם סגור והוא ממוקם בשולי הכפר האולימפי, כשממנו יוצאים אוטובוסים דו קומתיים בכל 5 דקות על מנת להסיע את העיתונאים לכל אחד מאתרי התחרויות, או לכניסה הראשית ולתחנת הרכבת.

שדרת העיתונאים - בתי קפה, שירותי עיסוי ובתי קפה(צילום: מודי קרייטמן)

מייקל ג'ונסון - ממסלול הריצה לכסא הפרשן

ביקור בשני "היכלי" התקשורת, מרכז העצבים שיעביר לעולם את המשחקים, הוא חווייה בפני עצמה. האולפנים ממורקים ובכולם כבר יושבים טכנאים שמכוונים את

המצלמות. האולפן של ה-BBC למשל, שממוקם בקומה השלישית של הבניין, הוא אחד המושקעים בעולם. מיליון ליש"ט עלתה הקמתו והוא משקיף על האיצטדיון האולימפי מבעד לחלונות ענק. ל-BBC יהיו שני אולפנים כאלה, שהוקמו מציוד שהובל ב-18 קונטיינרים.

אחד מכוכבי הרשת הבריטית שיגשו את המשדרים הוא חלוץ העבר של נבחרת אנגליה בכדורגל, גארי ליניקר. ליניקר מגיש כבר שנים את תכנית סיכום משחקי הכדורגל השבועית בפרמייר-ליג והוא נחשב למקצוען ולפופולרי, עם חוש הומור דק שיכול להפוך גם לסרקזם.

מייקל ג'ונסון, מודל 2012. הלפיד האולימפי כבר עבר בידיו(צילום: AP)

גם NBC כבר ממוקמת בהרכב כמעט מלא בבניין. מדובר בלא פחות מ-2,800 אנשי שידור וצוותים טכניים. ל-BBC בהשוואה "רק" 765 עובדים במתחם. ומי בפנים המפתיעות של הרשת האמריקאית? לא תנחשו. מדובר בלא אחר מאשר מרטין באשיר, הבריטי ממוצא פקיסטני-נוצרי שהביא לעולם את הוידוי סוחט הדמעות של הנסיכה דיאנה ב-1995, שלא לדבר על הראיון שלו עם מייקל ג'קסון ב-2003, שסיבך את הכוכב המנוח במשפט פלילי-פדופילי.

חוץ מבאשיר יהיו גם שדרים ופרשנים רבים אחרים, ובראשם הפנים המוכרות של הרשת, השדרן מט' לוייר בן ה-54, בן למשפחה יהודית-רומנית במוצא ומארח ה"טודיי-שואו" ב-15 השנים האחרונות.

גארי ליניקר (משמאל). הבריטים "מתים" עליו(צילום: gettyimages)

לא צריך לשאול את אלכס גלעדי שלנו, שמופקד על השידורים של הרשת האמריקאית, כדי להבין שהיא תצטרך לעבוד קשה כדי להצדיק את סכום העתק (יותר מ-2 מיליארד דולר) ששילמה עבור הזכויות. האמריקאים כידוע אוהבים לשמוע, עד כדי פטיש לפעמים, אנגלית במבטא בריטי, ואילו הבריטים מאוהבים במייקל ג'ונסון, אצן העבר האגדי האמריקאי שישמש כפרשן, אחרי שעשה את זה בהצלחה באולימפיאדת בייג'ינג.

לראשונה בהיסטוריה: כל השידורים יועברו בלייב

במרכז התקשורת הושקע סכום עתק של 300 מיליון ליש"ט. אם תציצו בתמונות, אולי תתקשו להבין לאן הלך הכסף, אבל הוא מושקע בתשתית שתאפשר העברה מסודרת ורציפה של המשחקים ואפילו בהגדלת נפח המרחב האינטרנטי והסלולרי, שעלול להפוך לפקק אחד גדול כש-20 אלף העיתונאים והצוותים הטכניים יתחילו להשתמש בסלולרים שלהם וברשת האינטרנט במקום כה קטן יחסית.

מפת כלי התקשורת באחד משני מרכזי המדיה(צילום: מודי קרייטמן)

ה-BBC מתכנן להפוך את המהפכה הדיגיטלית לחוויה בפני עצמה באמצעות העברת השידורים במקביל ב-24 ערוצים דיגיטליים, כך שיאפשרו לצופה בבית לבחור באמצעות השלט באיזה אירוע הוא רוצה לצפות בשידור. זו תהיה האולימפיאדה הדיגטלית הראשונה בהיסטוריה שבמסגרתה כל השידורים יועברו חי ובמקביל. בבריטניה כבר דווח על בתים שבהם נרכשו עוד מכשירי טלוויזיה, שהועמדו זה לצד זה בסלון כדי לאפשר צפייה בשני מסכים במקביל.

גם NBC מתכננת להעביר כל שניה, אבל באמצעות האינטרנט, כדי להשלים את השידור המרכזי שלה. בסה"כ מתכננים האמריקאים להעביר 3,500 שעות שידור באינטרנט, יותר מאלף יותר לעומת בייג'ינג 2008. השידורים יהיו זמינים הפעם גם לבעלי טלפונים סלולריים וטאבלטים.

אחד ממרכזי המדיה. עלות כוללת של 300 מיליון ליש"ט(צילום: מודי קרייטמן)

השידור הראשון אגב, יתחיל כבר ביום רביעי הקרוב, יומיים לפני טקס הפתיחה, בהעברת משחק כדורגל נשים בין בריטניה לניו זילנד. משחקי הכדורגל לנשים לגברים יתחילו לפני טקס הפתיחה, כדי לאפשר לשחקנים ימי מנוחה בין משחק למשחק.

בחדרי הבקרה עשרות רבות של מסכים, שכל אחד מעביר תמונות מכל אתר תחרות, בתי קפה ומרחבי ישיבה עם כורסאות נוחות, עמדות מחשבים ובעיקר, לפחות כרגע, שלווה ורוגע שמשדרים מסר לפיו הכל מוכן לרגע הגדול.

הכל עובד כמו שעון. כיכר טרפלגר(צילום: מודי קרייטמן)

גן עדן לצלמים

על הכל חשבו. אפילו סוכנות הצילום גטי אימאג'ס, שתעביר צילומים בסינדיקציה ללקוחותיה ברחבי העולם, פיתחה משהו חדש. חלק מהמתקנים גדולים מדי ולכן לצלמים אין תמיד את הזווית הכי נוחה כדי לתעד את ההתרחשות. בגטי חשבו ופיתחו רעיון: צלם, גם אם יעמוד במרחק של 200 מטר מהאירועים, יוכל לראות את התמונה על מסך לפטופ ולהזיז את המצלמה באמצעות ג'ויסטיק עד לקבלת זווית מושלמת.

באולימפיאדת לונדון 1948 זה לקח שעות לפתח ולהדפיס צילום, שלא לדבר על שיגורו למערכות בעולם. הפעם, מבטיחים בגטי, יעברו בערך 180 שניות מנקודת הזמן בה יחתוך האצן את קו הסיום עד שהתמונה הכי טובה תועבר בסיב פיברו-אופטי ותתקבל במערכת, אפילו באוסטרליה הרחוקה.

בינתיים כאמור, הכל עובד כמו השעון השוויצרי שמוצב בכיכר טרפלגאר,

אבל המבחן הגדול יהיה בשבוע הבא כשהמשחקים יתחילו. מה שבטוח, 20 אלף אנשי התקשורת מתכוונים לעשות הכל כדי להדהים את הצופים בבית. בחלק מהתחרויות, התוכנית היא להצמיד לספורטאים מצלמות זעירות שיביאו את זווית המבט שלהם אל המסך.

רבים בבריטניה נלהבים עד כדי כך שהם רכשו כרטיסים למרכזים מיוחדים שה-BBC הקים בערים כמו גלאזגו וברדפורד בצפון הממלכה וגם במרכז לונדון. באותם מרכזים הם יוכלו לצפות במשחקים על מסכים בגודל של 10 מטר, שיעבירו את השידורים באיכות אולטימטיבית.