חשש בריאותי: יש להיערך לסכנות קידוחי הגז

בימים אלה מתגבשת מדיניות בתחום חיפושי וקידוחי הגז טבעי והובלתו לישראל. אך בזמן שבודקים את ההשלכות על הסביבה ואת הסיכונים עקב תאונות, דליפות ופיצוצים - לא נבחנות גם ההשלכות של חשיפה ארוכת טווח ומצטברת לגז ולכימיקלים שבהם משתמשים לצורכי הפקתו.

עוד על גז טבעי - בכלכלה ירוקה :

• סימני גז טבעי משמעותיים בקידוח שמשון 1
• מענק של 50 מיליון ש' למי שיוביל גז לפריפריה 
• חצי מהגז במאגרים גדולים - לייצוא לחו"ל
  

גז טבעי הוא דלק פוסילי גזי, המכיל בעיקר מתאן ובדרך כלל גם כמויות קטנות של אתאן, פרופאן, בוטאן ופנטאן. השימוש בגז טבעי עדיף על פני שימוש בפחם, נפט ומוצריו כמו ומזוט או סולר, שמזהמים יותר את האוויר ולכן פוגעים יותר בבריאות הציבור.

עם זאת, גם הגז הטבעי עלול לגרום להשלכות סביבתיות ובריאותיות, שאין להקל בהן ראש. כך למשל, סיכון בריאותי עלול להיווצר כאשר נחשפים לגז המופק או לחומרים בהם משתמשים להפקת הגז משכבות קרקע. בנוסף נשקף סיכון בריאותי לעובדים ולתושבים מתחנות מעבר הגז ליבשה ומתחנת הקליטה ביבשה.

בישראל - הקידוחים קרובים לחוף

בעולם, מרבית הקידוחים הם של גז ושל נפט גם יחד. הסוגיות הסביבתיות שנלקחות בהן בחשבון בדרך כלל הן אסונות וחשיפות אקוטיות וקצרות טווח של דליפות נפט, אך לא של חשיפות כרוניות ארוכות טווח.  

עם זאת, מחקרים שנערכו בעולם מצאו, שיעורי סרטן גבוהים יותר בכלל האוכלוסייה שבקרבת אתרי קידוח נפט, בהשוואה לאוכלוסיה שאינה חשופה לאתרי קידוח: כ-40% יותר מקרי סרטן במחוזות שנמצאים במרחק של עד 150 ק"מ מאתר. בנוסף, עובדים בקידוחי גז ונפט סובלים מסיכון גבוה פי 2.29 לחלות בסרטן הערמונית, לעומת מי שלא עבד בתעשייה.

בנוסף, מרבית הניתוחים שנעשו לגבי השפעות בריאותיות על האוכלוסייה, התייחסו לקידוחים יבשתיים ולא לקידוחי גז ימיים, שרחוקים בדרך כלל מריכוזי אוכלוסייה. אך בעוד שמרבית הקידוחים בעולם נעשים במרחק רב מהחוף - הרי שרוב הקידוחים בישראל אמורים להיות במרחק של 90-17 ק"מ מרצועת החוף, המאוכלסת בצפיפות גבוהה במיוחד בישראל.

גם לשיטת קידוח הגז שבה עובדים יש השלכות לגבי הסיכונים הבריאותיים, אולם לציבור בישראל אין כיום אפשרות לדעת מהי.

אין נציג בריאות הציבור

למרות נתונים אלה, בוועדה הבינמשרדית לבחינת מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי בישראל אין כיום נציג בריאות הציבור בעל רקע באפדימיולוגיה סביבתית ותעסוקתית.

נציג שכזה יוכל לענות על הצורך בבדיקה מעמיקה של ההשלכות הבריאותיות, בהן פיקוח על עריכת סקר בריאותי מקיף במסגרת הסקר הסביבתי וניטור ההשפעות הבריאותיות על העובדים ועל הציבור הרלוונטי.  

לאור ממצאים אלה, יש לפתוח בבדיקה מעמיקה של הסיכונים הבריאותיים וההשלכות הידועות מהמחקר העולמי, ולגבש מדיניות שתתן מענה לאתגרים אלה. בנוסף, יש לצרף כבר בימים אלה, נציגים של משרד הבריאות, המומחים בבריאות הסביבה, לצוותים השונים האחראים על גיבוש המדיניות. נציגות שזו חיונית כבר מהשלבים הראשונים של תכנון המדיניות ויישומה בעתיד. 

הכותבת היא מנכ"לית הקואליציה לבריאות הציבור