נתניהו: אפעל להוזלת שכ"ל בישיבות ובאולפנות
הורים לתלמידים דתיים-לאומיים משלמים מדי שנה עשרות אלפי שקלים. כ-4,700 הורים חתמו על עצומה להפחתת התשלומים, וראש הממשלה הבטיח לשר הרשקוביץ כי במהלך דיוני בתקציב יגובש מתווה להוזלת שכר הלימוד
האם ההורים הדתיים יכולים לראות את האור בקצה מנהרת התשלומים לישיבות ולאולפנות? ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הודיע ליו"ר הבית היהודי, השר דניאל הרשקוביץ, כי בדיוני התקציב הקרובים יגובש מתווה להפחתת תשלומי ההורים בחינוך הדתי-לאומי בעשרות אחוזים, "מתוך שאיפה להשוות את התשלומים לתשלומי ההורים בחינוך החילוני".
עוד בערוץ היהדות - קראו:
- בנות, אל תעשו שירות לאומי במשטרה/ הרב שמואל אליהו
- שתיקת הילדים: אוטיזם זה עסק משפחתי
- צפו - הצצה ראשונה: יסודות הכותל המערבי
קודם לכן, במהלך הדיונים על הקיצוצים, אמר הרשקוביץ כי לא יוכל להצביע בעד מתווה האוצר כל עוד לא תהיה הפחתה בתשלומי ההורים בחינוך הדתי. "הורים רבים נקלעו לחובות וקורסים תחת הנטל הכלכלי", טען.
"לתשלומים הגבוהים בחינוך הדתי ישנן מספר סיבות, כשהבולטות שבהן הן שינוי שיטת התקצוב של משרד החינוך לפני כמה שנים", הסביר הרשקוביץ בשבוע שעבר, לאחר שקיבל ידיו עצומה שעליה חתמו 4,700 הורים. "כיום, במקום השיטה שהתחשבה במאפיינים הייחודיים של החינוך הדתי, כגון הפרדה ותכניות לימודים שונות לבנים ולבנות, מתקצב כיום משרד החינוך את החינוך הדתי על-פי מספר התלמידים, ולא על פי מספר הכיתות והצרכים הפונקציונאליים. בנוסף לכך, תקציב החינוך אינו לוקח בחשבון את הצרכים הייחודיים של החינוך הממלכתי-דתי. לציבור זה יש דרישה טבעית לתיגבור תורני מעבר למכסה הרגילה של משרד החינוך, מבלי להתפשר על היקף הלימודים הכלליים, ותוך שאיפה למצוינות בשניהם".
במוסדות העל-יסודיים כמו ישיבות ואולפנות, התלמידים לומדים עד שעות אחרי הצהריים והערב, וההורים מוסיפים לשם כך כספים
רבים. כך למשל, הורה לילד דתי בכתה ז' משלם כעשרת אלפים שקל בשנה, ובכיתות הגבוהות יותר הסכומים מגיעים לכ-13 אלף ומעלה.
בסביבתו של הרשקוביץ אמרו ל-ynet כי קיימת שאיפה שההקלה בתשלומי ההורים תחול כבר בשנת הלימודים הקרובה, אך לא ידעו לומר האם זה אכן יקרה - ומה יהיה המתווה שיוביל להוזלה.
סוגיית שכר הלימוד בישיבות והאולפנות כלתה לכותרות גם אשתקד, כאשר קבוצת הורים הקימה קבוצה בפייסבוק שזה היה עניינה. כבר אז ביקשו מובילי המאבק לסמן את יעדיהם: שקיפות מצד מנהלי המוסדות בכל הקשור להתנהלות הכלכלית בהם, שינוי סדרי העדיפויות של חברי הכנסת הדתיים, ותקצוב גבוה יותר של המדינה את הישיבות והאולפנות.