הפריפריה והדלק: 'חושב פעמיים אם לנסוע לרופא'

ישראל 2012. אזרחים שנולדו כאן, שירתו בצבא, משלמי מסים שבחרו להתגורר בפריפריה, צריכים לחשוב פעמיים אם להתניע את הרכב ולנסוע עם הילד לקופת החולים. זה לא סיפור בלהות, אלה החיים שלהם והחל מהלילה (יום ד') בחצות הכיס שלהם יכאב עוד יותר כשמחיר הבנזין לליטר יעלה ב-43 אגורות נוספות.

עוד בערוץ החדשות של ynet:

נשיא מצרים באיגרת לפרס: "מקווה לשלום באזור"

ברק לצה"ל: הגישו הצעה כיצד יגויסו החרדים

גנץ על איראן: "כל האופציות על השולחן"

רכב משפחתי נוסע בממוצע כ-1,500 ק"מ בכל חודש. כך שעלייה של מחיר הדלק ב-43 אגורות תגרור הוצאה נוספת של כ-62 שקלים בכל חודש. אבל בפריפריה הבעיה גדולה עוד יותר. כך למשל, תושבי הערבה שמרוחקים כמעט מכל יישוב אחר, מחשבים כל

לחיצה על הדוושה. "כל נסיעה יקרה יותר מאשר מי שגר במרכז. המחירים עולים ועולים וההכנסות הולכות ויורדות", אומר איזי, חקלאי מעין יהב, "הנסיעות לסידורים, קופת חולים, חברים, הכול יותר יקר. חושבים פעמיים".

הערים הגדולות בדרום, אילת ובאר שבע, מרוחקות כ-130 קילומטרים מיישובי הערבה. כל נסיעה לערים הגדולות דורשת חישוב ותכנון מקדים. "הנסיעה הכי קצרה לוקחת שעה, לאילת. עליית הדלק זאת הוצאה של עוד כ-5,000 שקל בשנה", אומר עמוס אלון ממושב פארן. "אלו רק הנסיעות הפרטיות. בסופו של דבר יהיה לנו קשה לשרוד כאן. יש סכנה אמיתית לקיום הפריפריה. בעיקר זו הרחוקה, כמו הערבה, שזו אם כל הפריפריות".

איזי, החקלאי מעין יהב, מסביר כי החבר'ה בערבה חיים בתנאים אחרים לגמרי. "זה לא רק הדלק אלא גם החשמל. כאן חם יותר. עלות ההסעות הרבה יותר גבוהה מאשר מי שגר בעיר".

"בסופו של דבר יהיה לנו קשה לשרוד" (ארכיון)(צילום: עידו ארז)

במצפה רמון התושבים משלמים הרבה כולל מזון ושירותי בריאות. "בפריפריה הרבה מהשירותים שיש במרכז לא קיימים, כמו רופא לילה. כל נסיעה לבאר שבע, לקנות נעליים או צילום רנטגן, זה 200 שקל", אומר איתי ענר, תושב מצפה רמון ומדריך טיולים. "צריך לזכור שמדובר בעליית מחירים במשך השנתיים האחרונות. כמדריך טיולים אני משתמש בג'יפ כדי להסיע תיירים, אנחנו כבר לא עושים נסיעות לבקעת צין ולעין עקב. מעדיפים לעבוד ליד הבית כי זה הפך להיות מטורף".

תושב אחר, עמוס אלון, אמר כי "המדינה צריכה להחליט אם היא רוצה פריפריה או מוותרת עליה. עליית מחירי הדלק זה רק סימפטום, לא מעודדים מספיק את התושבים להגיע לפריפריה. לא מסייעים לזוגות צעירים. כל מי שמגיע לכאן צריך לעשות הכול בידי עצמו. מדינת ישראל תתכנס בין חדרה לגדרה".

"אפשר לעשות ג'וגינג" 

בתחנת הדלק בחצור הגלילית פגשנו נהגים שמחשבים את הוצאותיהם ומשתדלים לצאת עם מכלים מלאים. "מה נעשה? נצית את עצמנו?", תהה אחד הצעירים שעברו במקום ומנהל התחנה נתן השיב לו: "אפשר לעשות ג'וגינג". בנימה רצינית יותר אמר מנהל התחנה כי "בינתיים כולם מתדלקים

 אותו הדבר. ההיגיון אומר שהיום צריך לתדלק יותר כי מחר המחיר עולה. אני בעצמי תדלקתי מכל מלא".

סיגל, אם לילדים ממושב משמר הירדן שבגליל העליון, מוטרדת במיוחד נוכח העובדה שהעלייה מתבצעת באמצע החופש הגדול. לדבריה, "הילדים מבקשים לנסוע לכל מיני מקומות ובאזור הזה אין הרבה תחבורה ציבורית. לנו גם אין אפשרות לקנות כרטיסים מוזלים".

אמיר שמתגורר ברמת הגולן עצר לתדלק בדרכו לעבודתו. "זה מבאס, אבל מה אפשר לעשות? אני מדריך בפנימייה ושעות העבודה שלי אינן שגרתיות, כך שאי אפשר לנסוע עם קבוצת חברים או שכנים כדי להתחלק ולחסוך בעלויות הדלק. המחיר לא משנה הרבה את הרגלי הנסיעה שלי, אני מתדלק כרגיל ונוסע כרגיל".