מומחה: ההמלצה להימנע מחשיפה לשמש - מסוכנת
את המסר הזה לעולם לא תראו בשלט חוצות: הימנעות מוחלטת מחשיפה לשמש עלולה להיות הרסנית לבריאות. החוקר הבכיר ד"ר מייקל הוליק מסביר בראיון איך זה קורה, ולמה כדאי לתפוס עוד קצת שמש רגע לפני שמתחיל החורף - גם בישראל
איך משיגים ויטמין D?
במאמר מסקרן שפורסם לפני כשנה, טענו חוקרים מארצות הברית ואוסטריה שחסר בוויטמין הזה הוא שגרם למותו של מוצרט, המלחין הגאון שנפטר בגיל 35.
לטענתם, מוצרט, שבשנים האחרונות לחייו הסתגר בביתו והתנהג "כבעל חיים לילי", כשהוא ישן ביום ומלחין בלילות, שילם על כך בבריאותו כשלקה בתחלואים רבים, בהם מחלת כלי דם של הלב, דימום מוחי, דלקות זיהומיות שונות ועוד, ובסופו של דבר נפטר כתוצאה מהימנעותו מהשמש.
מוצרט, בן המאה ה-18, היה מודע כמובן להשלכות המסוכנות של הוויתור שלו על חשיפה לשמש, שכן הקשר בין השמש ליצירת ויטמין D בעורנו וחשיבותו לבריאות התגלתה במאה ה-20. אך למרבה הצער, מתברר שהחסר בוויטמין D שכיח מאוד גם כיום.
הסיבה לכך, טוען ד"ר מייקל הוליק, חוקר אמריקאי בעל שם עולמי באנדוקרינולוגיה מאוניברסיטת בוסטון, נעוצה בהצלחה הרבה מדי של הקמפיינים העולמיים נגד החשיפה לשמש, שגרמו לכולנו ל"פוביית שמש", וובעקבות זאת לאפידמיה של חסר בוויטמין D.
ד"ר הוליק, שב-30 השנים האחרונות חוקר את השפעותיו של ויטמין D על בריאותנו, הוא חוקר בולט בתחום. הוא פרסם מאות מאמרים וסקירות וגם שני ספרים המיועדים לקהל הרחב - The UV ADvantage ו-Vitamin D Solution, שעוסקים בכוחו המרפא של הוויטמין ובמגוון תפקידיו במניעת מחלות. כך לדוגמה, באחד ממחקריו הוא הראה שוויטמין D יכול לשמש לטיפול בפסוריאזיס. ואכן, כיום זו התרופה שניתנת כקו ראשון לטיפול במחלה.
למרות הרזומה המרשים שלו, המלצותיו לחשיפה לשמש נחשבות לפחות בקרב חלק מהדרמטולוגים לפרובוקטיביות, ולפני כשמונה שנים אף עלו לו בהדחה מהמחלקה לדרמטולוגיה באוניברסיטת בוסטון.
כיום, עדיין באותה אוניברסיטה, הוא מנהל את המעבדה לחקר ויטמין D. המחקרים שהוא ועמיתיו, וגם חוקרים נוספים העוסקים בתחום, ערכו מאז, מוכיחים שהוא צדק: גם במדינות שטופות שמש כמו ישראל יש לא מעט אנשים הסובלים מחסר בוויטמין D.
"הוויטמין הזה הוא ההורמון העתיק ביותר על פני כדור הארץ", טוען ד"ר הוליק בריאיון בלעדי למגזין מנטה. "כבר לפני יותר מ־500 מיליוני שנה, צורות החיים המוקדמות ביותר שחיו באוקיינוס ייצרו אותו. בכל רקמה ובכל תא בגופנו ישנם קולטנים לוויטמין D, מה שמסביר מדוע הוא יכול לווסת את גדילת התאים ולהקטין את הסיכון לממאירות, לשנות את תפקוד מערכת החיסון, להילחם בזיהומים, למנוע מחלות אוטואימוניות, וגם להשפיע על כלי הדם והלב ולהקטין את הסיכון למחלות לב.
"בין היתר, גם לתאים המייצרים אינסולין ולתאי השומן בגופנו יש קולטנים לוויטמין D, ועובדה זו יכולה להסביר מדוע הוא יכול להקטין את הסיכון לסוכרת מסוג 2. ההשפעה שלו על ויסות מערכת החיסון יכולה להסביר מדוע הוא מקטין את הסיכון למחלות אוטואימוניות, כולל טרשת נפוצה וסוכרת מסוג 1".
השמש אחראית גם לתפקוד התקין של הורמונים כמו מלטונין וסרוטונין, שממלאים תפקיד מפתח במחזורי השינה והערות ומצב הרוח שלנו. האם ויטמין D מעורב גם בכך?
"ויטמין D אינו משחק תפקיד בוויסות המלטונין. מה שעושה זאת הוא אור השמש עצמו. העוצמה וכמות האור משפיעים על רשתית העין שלנו, ששולחת אותות לבלוטת האצטרובל במוחנו.
"בלוטה זו מתחילה לייצר סדרה של חומרים, שבתורם גורמים להפרשת המלטונין. עם זאת, במוחנו יש קולטנים לוויטמין D, ומחקרים בבעלי חיים מראים שהוויטמין מגביר את ייצור הסרוטונין".
איך ייתכן שגם במדינות חמות, החסר בוויטמין כה נפוץ?
"בתזונה שלנו יש מעט מאוד ויטמין D. רוב הילדים והמבוגרים ברחבי העולם מקבלים את הוויטמין באמצעות חשיפה לשמש, ורובנו נמנעים מהשמש, מחשש מההשפעות המזיקות שלה. מריחה נכונה של מסנני קרינה בעלי מקדם הגנה SPF 30 מפחיתה את היכולת של העור לייצר את הוויטמין ביותר מ-95%.
"זו טעות לחשוב שדי בכך שאתה חי במדינה עם שמש, כדי שהגוף שלך ייצר ויטמין D".
הקו המשווה של החסר
הטענות האלה נשמעות אולי מוגזמות, אבל מחקרים שנערכו בישראל מצאו חסר בשכיחות גבוהה. מחקר שנערך לפני כמה שנים במרכז הרפואי רמב"ם מצא שלכ-30% מהאוכלוסייה בישראל יש חסר בוויטמין. בעולם שכיחות החסר גבוהה יותר באזורים המרוחקים מקו המשווה - וכך גם שכיחותן של מחלות אוטואימוניות כגון סוכרת מסוג 1 וטרשת נפוצה.
למה זה בעצם קורה?
ד"ר הוליק: "באזורים המרוחקים יותר מקו המשווה קרינת ה-UVB (הקרניים הקצרות של השמש, החיוניות לייצור הוויטמין בעור - י.ש) נמוכה יותר, במיוחד בעונת החורף. למעשה, אם אתם מתגוררים באזור שנמצא בקו רוחב גיאוגרפי מעל 32°, אזי במהלך חודשי החורף, מנובמבר ועד פברואר, אינכם יכולים לייצר ויטמין D בעור".
בישראל, אזור חולון-תל אביב וצפונה ממנו מצוי בקו רוחב שמעל 32°, ואכן, המחקרים שנערכו בישראל מצאו ששכיחות החסר בוויטמין D גבוהה יותר לקראת סוף החורף. ההשערה היא שגופנו יודע אמנם לייצר כמויות מספיקות של הוויטמין בקיץ שאמורות להספיק לנו עד לסוף החורף, אך רק בתנאי שנחשפנו לכמות מספקת של שמש בקיץ.
אם אכן קרינת השמש כה חיונית לנו, מדוע לדעתך, כל כך הרבה ארגוני בריאות, מומחים ורופאים ממליצים לנו להימנע מחשיפה אליה?
"זה מצער מאוד שהם אינם ממתנים את ההמלצות שלהם. אפילו באוסטרליה הבינו המומחים שהמסר שלהם, המעודד הימנעות מוחלטת מחשיפה לשמש, הוביל לאפידמיה של חסר בוויטמין D.
"האגודה האוסטרלית לדרמטולוגיה ממליצה כיום על חשיפה הגיונית כדי לספק לילדים ולמבוגרים את כמויות הוויטמין הנחוצות להם".
אבל בכל זאת חשיפה לשמש עלולה לגרום למלנומה.
"יש הרבה מאוד תפיסות שגויות בקשר למלנומה. גורמי הסיכון המרכזיים למלנומה הם שיער אדמוני (ג'ינג'י), נקודות חן מרובות על הגוף, חשיפה מרובה לשמש בעבר, ובעיקר כוויות שמש מרובות בילדות ובגיל צעיר, וכן היסטוריה משפחתית. עם זאת, אין כל הוכחות שחשיפה הגיונית לשמש, שעליה אני ממליץ, מגבירה את הסיכון למלנומה".
חשיפה הגיונית לשמש
מהי בעיניך "חשיפה הגיונית", ומהי הדרך הטובה ביותר להשיג את המינון היומי שאנו זקוקים לו?
"התשובה תלויה במגוון גורמים, בהם היום, העונה, קו הרוחב הגיאוגרפי, תנאי מזג האוויר ומידת הפיגמנטציה של עורכם. אם אתם מתגוררים בישראל, עורכם לבן, ואתם יודעים שכעבור 20 דקות של חשיפה לשמש אתם עלולים לסבול מכווייה חלשה, אני ממליץ על עשר דקות יומיות של חשיפה לשמש, כשבמידת האפשר כדאי לחשוף את הזרועות, הרגליים, הגב והבטן העליונים, ובה בעת, להגן היטב על עור הפנים.
"רצוי לחשוף את כל האיברים האלה במידת האפשר, או לפחות כמה שיותר מהם".
האם גם תינוקות צריכים להיחשף לעשר דקות בכל יום?
"גם במקרה זה כמות החשיפה תלויה ביום, בשעה, בעונת השנה ובקו הרוחב. אם אצל מבוגרים מומלץ להיחשף כמחצית מהזמן שבו לוקח לעור להאדים, אז אצל תינוקות זה בערך רבע מהזמן הזה. ושוב, מומלץ לחשוף את הזרועות, הרגליים, הבטן והגב ולהגן תמיד על הפנים בעזרת מסנן שמש וכובע".
אילו מחלות אתה חוקר כיום בהקשר לחסר בוויטמין D?
"אוסטיאופניה, אוסטיאופורוזיס, טרשת נפוצה, פסוריאזיס, יתר לחץ דם, סוכרת, סרטן, רככת בילדים, אוסטיאומלציה, שהיא מחלת עצם הגורמת לכאבים ומאובחנת לעתים קרובות בטעות כפיברומיאלגיה.
"בנוסף, אנחנו חוקרים את ההשלכות של חסר בוויטמין D על הגנים שלנו".
אם מדלגים על חשיפה לשמש במשך כמה ימים, האם יש טעם להיחשף ליותר זמן מעשר דקות ביום כשחוזרים להיחשף או להסתפק באותן עשר דקות?
"לא יקרה כלום אם יום אחד לא ניחשף ולא צריך להשלים, מה גם ש'השלמה' של כמה ימים פירושה חשיפה מרובה, שעלולה להגביר כבר את הסיכון לסרטן העור".
האם נטילת כדורי ויטמין D מהווה תחליף ראוי ומספק לחשיפה לשמש?
"אין שום סיבה ליטול תוסף משום שאין שום עדות לכך שחשיפה הגיונית לשמש מגבירה את הסיכון לסרטן העור. רק חשיפה תעסוקתית לשמש הוכחה כמגבירה את הסיכון למלנומה".
האם לאחר אבחון מחלה הקשורה לחסר בוויטמין D חשיפה מוגברת לשמש יכולה לתקן את המצב או לעזור בטיפול?
"מתן ויטמין D או חשיפה לשמש עוזרים בעיקר למנוע מחלות. אבל במקרה של אוסטיאומלציה כתוצאה מחסר בוויטמין D, מתן הוויטמין או חשיפה לשמש יכולים לעזור גם כשהמחלה כבר קיימת".
האגודה למלחמה בסרטן: עדיף תוסף על פני חשיפה
להיחשף בכוונה לשמש? באגודה למלחמה בסרטן ממש לא אוהבים את הרעיון הזה.
"אין צורך בחשיפה מכוונת לשמש כדי לקבל את הכמות הדרושה של ויטמין D", אומרת עדנה פלג-אולבסקי, דוברת ומנהלת מחלקת הסברה והדרכה של האגודה למלחמה בסרטן. "לדעת מומחים, חשיפה קצרה בלתי מוגנת של עשר דקות ביום, שלוש פעמים בשבוע, של אזורי עור מוגבלים, כגון מחשוף החזה ואמות הידיים בשעות הבוקר המאוחרות, מספיקה בהחלט לשמירה על רמות תקינות של ויטמין D".
רמות נמוכות של ויטמין D ניתנות, לדברי האגודה, "לתיקון" על ידי אכילת מזונות עשירים בוויטמין D ו/או נטילת ויטמין D כתוסף תזונה, במינון שייקבע על ידי רופא המשפחה, ולאו דווקא על ידי חשיפה יתרה לשמש.
"העלאת רמת ויטמין D בגוף באמצעות מזונות ו/או נטילת ויטמין D כתוסף תזונה עדיפה, כיוון שהיא אינה מהווה סיכון בריאותי כפי שמהווה חשיפה מוגברת לקרינה האולטרה סגולה של השמש".
לפנייה לכתב/ת 
