כך תמך פרידמן ברפורמת ארליך, ואז התכחש לה

ביום שישי 28 באוקטובר 1977 אימצה ממשלת ישראל בראשות מנחם בגין את התכנית הכלכלית החדשה, שהגה בעבורה שר האוצר שמחה ארליך.

עיקריה היו ביטול הפיקוח על המסחר במטבע חוץ ויצירת שוק חליפין חופשי של מטבעות חוץ. כן בוטלו כל האישורים שלהם נזקק אדם לצורך רכישת מטבע זר. בוטלו מסים עקיפים שונים והוקטנו שיעורי מכס אחדים.

כתבו נוספות אודות האנשים שעיצבו את הכלכלה שלנו:

• הפילוסופיה של הכלכלה: ג'ון רולס ורשת הביטחון
  
• הסוציאליסט הראשון: על רוברט אואן
  
• הפילוסופיה של הכלכלה: מדינת הרווחה מתה 
  

וכך הציג אותה שר האוצר: "השינוי שיתחולל מגמתו צמיחת המשק, שמירה על תעסוקה מלאה והגדלת היצוא". "אין לי ספק", הוא הוסיף, "שבעקבות המדיניות החדשה ייתוספו השקעות ניכרות מחוץ לארץ. ישראל עתידה להפוך למרכז פיננסי – לשוויץ של המזרח התיכון - ובעיקר לעם היהודי".

שעות אחדות לאחר הודעתו של ארליך רואיין פרופסור מילטון פרידמן, אז השם החם ביותר בעולם הכלכלה הניאו-ליברלי, שהיה לאחד מן הפרופסורים המשפיעים ביותר על כלכלת העולם המערבי בשליש האחרון של המאה ה-20, ל"יומן השבוע" של קול ישראל.

בראיון זה הוא אמר כי התכנית שהוצגה עולה בקנה אחד עם ההמלצות שהגיש בחודש יולי לשר האוצר. הוא הוסיף כי כלכלנים רבים, ישראלים ואחרים, המליצו אף הם לבטל את הפיקוח על מטבע חוץ כדרך היחידה להבריא את כלכלת ישראל.