הבוקר: נחיתה על מאדים
בשעה 8:31 שעון ישראל אמור לנחות רכב שטח של נאסא על פני הכוכב האדום. המשימה: ניסויים במעבדה ניידת ושליחת התוצאות לכדור הארץ. הקושי: להאט ממהירות של 21,600 קמ"ש לנחיתה רכה. הסיכוי: לברר אם היו חיים על מאדים. אצלנו: שידור חי החל מ-8 בבוקר
קצת אחרי השעה 8 בבוקר יישאו מאות בנאסא ומיליונים ברחבי העולם את מבטם מעלה למרחק של מיליוני קילומטרים, אל אחד המבצעים המורכבים ביותר של האנושות: הנחתת גשושית הנושאת מעבדה ניידת כדי לחקור את המאדים. הנחיתה תועבר בשידור חי גם כאן ב-ynet החל מהשעה 8:00 בבוקר.
הגשושית המכונה "סקרנות" (Curiosity), נמצאת בדרכה כבר שמונה חודשים והיא עברה כבר 560 מיליון ק"מ בדרך ליעד (במסלול ספירלי). הגשושית אמורה להיות על קרקע הכוכב האדום מוכנה לעבודה בשעה 8:31 שעון ישראל, אם הכל יתנהל כשורה.
חיים על מאדים? הכנסו לאירוח חי בפורום אסטרונומיה
הדרמה תתחיל 10 דקות לפני הכניסה לאטמוספירה כאשר מכלול רכב הנחיתה ייפרד מהחללית שהביאה אותו את כברת הדרך העצומה הזו והוא יחל בנחיתה אל עבר קרקע המאדים. בשלב זה רכב השטח מצוי במכלול הנחיתה שצורתו צורת חרוט, המגן עליו מהחום הרב והוא כולל גם מצנחים ומנועי האטה, כאשר הצד השטוח פונה לכיוון הנחיתה. כאשר המכלול יחדור אל האטמוספירה הקלושה של המאדים, 120 ק"מ מעל פני הקרקע, תהיה מהירותו כ-6 ק"מ לשנייה (21,600 ק"מ לשעה).
כדי שהוא ישרוד את הנחיתה יש להאט את המהירות הפנטסטית הזו וזה ייעשה על ידי החיכוך עם האטמוספירה לאורך כ-110 ק"מ ובמשך כ-4 דקות, עד שהמהירות תואט לכדי חצי ק"מ לשנייה (כ-1,500 ק"מ בשעה). כל אותה עת יגנו מגינים מיוחדים על מכלול רכב הנחיתה מהחום העז הנוצר בעת החיכוך. בשלב זה, בגובה של 11 ק"מ מעל לפני הקרקע ייפתחו המצנחים להאטה נוספת של מהירות הנחיתה. כשיהיה רכב הנחיתה בגובה כמה ק"מ ייפרדו מגיני החום שסיימו את עבודתם ויחל לפעול הרדאר המכוון אל פני הקרקע לסייע בהנחה הרכה.
6 דקות לאחר הכניסה לאטמוספרה יחל השלב האחרון. כעת ייפרד המכלול של רכב הנחיתה הכולל את המנשא של רכב הנחיתה והמנועים ורכב השטח עצמו מהמעטה החרוטי שעטף אותו וכן מן המצנחים ומנועי ההאטה יחלו לפעול. זה יהיה בגובה של מעט יותר מק"מ במהירות של 80 מטר לשנייה. דקה לאחר מכן ייפרד רכב החלל גם ממנועי העצירה וינחת על הקרקע במהירות של כמטר לשנייה. המנועים של המנשא של רכב הנחיתה יופעלו שוב לזמן קצר כדי להרחיק את המנשא ממקום הנחיתה של רכב השטח. הנחיתה הושלמה והחלה המשימה המדעית. באתר נאסא ניתן לראות המחשה של תהליך הנחיתה המורכב הזה.
חיים על מאדים?
המשימה של סקרנות קרויה MSL: המעבדה המדעית של המאדים. מטרתה היא לחקור במקום את קרקע המאדים, כאשר הבדיקות המעבדתיות עצמן ייערכו במעבדה על קרקע המאדים, ובראש ובראשונה – למצוא עדויות להתכנות חיים על פני המאדים. עד כה, נמצאו עדויות לקיום מים נוזליים על פני המאדים בעבר במידה כזו או אחרת, אולם כיום נעלמו המים מפני המאדים והם כנראה מצויים במצב קפוא מתחת לפני הקרקע. הימצאותם של מים, גם בעבר, עשויה לתמוך ביצירת חיים פרימיטיביים על המאדים. גם אטמוספירה עשירה בפחמן דו-חמצני עשויה לתמוך בקיום צורות חיים מסוימות על פני המאדים ואת המענה לתשובות אלה, בין היתר, עשויה לתת לנו המעבדה המשוכללת ביותר שנחתה על פני כוכב הלכת האדום.
רכב השטח שגודלו כגודל מכונית קטנה יכול לנוע עד כ-200 מטר ביום ולעבור מכשולים שגובהם כמחצית המטר. מקור הכוח שלו הוא כור גרעיני זעיר המבוסס על פלוטוניום. בין יתר המכשירים יימצא מעין תותח לייזר המסוגל לאדות סלעים וקרקע עד מרחק של כ-9 מטר, וספקטרומטר רגיש שימדוד את החומרים המשתחררים בעת האידוי. מתקן מיוחד גם יאפשר גילוי של מים עד כמטר מתחת לפני הקרקע. המכשור העיקרי הוא ספקטרומטרים שנועדו לגלות נוכחות של תרכובות אורגניות על פני המאדים ובסלעיו, כל זאת בשילוב מצלמות רגישות ובאיכות גבוהה שיצלמו את סביבת הנחיתה וסביבתו של רכב החלל בסטריאו, באופן שיאפשר גם להפיק תמונות תלת מימדיות של השטח.
בגלל שמאדים מרוחק מאיתנו כעת 245 מיליון ק"מ. כלומר, לאור הנע במהירות 300,000 ק"מ לשנייה ידרשו כ-14 דקות להגיע מהמאדים אלינו. פירוש הדבר, שגם אם אפשר לשלוט על רכב החלל מרחוק, זמן התגובה לכל אירוע יהיה כמחצית השעה (14 דקות עד שהמידע על האירוע יגיע לכאן ו-14 דקות לתגובה שתגיע לשם). לכן, לרכבי השטח חייבת להיות אפשרות להגיב באופן עצמאי, מעין אינטליגנציה מלאכותית בכל הקשור לניהוג ושליטה על הרכב וכליו.
שלב חדש במחקר
המשימה הנוכחית היא הפעם הראשונה שניסויים מעין אלה ייערכו על פני גוף במערכת השמש שאינו כדור הארץ ועל המאדים בפרט. אמנם, בשנת 1976 בדקו שתי הנחתות מדגם וויקינג את קרקע המאדים, בין היתר בדיקות שנועדו לראות האם מתחוללים תהליכים של חילוף חומרים על פניו, אך בדיקות אלה היו ראשוניות ולא משוכללות דיין, מה גם שעד היום קשה להסיק מהן מסקנה חד משמעית. מאז נחתו על פני המאדים מעבדות שונות: רכב החלל הזעיר במשימת פת'פיינדר שחקר את הרכב קרקע המאדים, הפניקס שנחתה קרוב לקוטבו הצפוני וכמובן שני רכבי השטח – ספיריט ואופורטיוניטי שחקרו בעיקר התכנות של קיום מים על פני המאדים. האחרונה, אופורטיוניטי, עדיין פועלת, שבע שנים לאחר נחיתתה, ולפני פחות חודש פורסמה תמונה פנורמית של המאדים שנשלחה ממנה.
מפת כוכבים מסתובבת להורדה ואת ספר השנה האסטרונומי לשנת 2012, הכולל מידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים לשנת 2012 אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי לשמי ישראל.
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet.
