אכזרי, קצר, בלתי נתפס / על הפספוס של שטילוב

חבורה גדולה של ישראלים התקבצה באולם ההתעמלות בלונדון, כולם רוצים לחוות את תהילת העולם באמצעות המתעמל הישראלי אלכס שטילוב. כל כך הרבה ציפיות, כל כך מעט הבנה בספורט הזה.

• לונדון 2012 - העמוד האולימפי המיוחד של ynet ספורט
  

שמונה מתחרים, כל אחד נראה מיליון דולר, אפשר לחתוך את האוויר בסכין. מתח בלתי ניתן לתיאור, אדם אחד זוהר בבדידותו עומד באולם מלא מפה לפה, עשרים אלף איש צופים בו באצטדיון, ועוד מיליונים בשידור הטלוויזיה. הוא יודע זאת.

מצלמות טלוויזיה גולשות באוויר לכיוונו, השופטים מביטים רק בו ובקהל דגלי

מדינות מונפים. כחול לבן, אדום לבן, צהוב אדום, האם זה מחזק אותו? האם זה מלחיץ?

היפני אוצ'ימורה עולה ראשון, מבצע את התרגיל, דקה ועשר שניות והוא מסיים, מרגע זה הוא נתון לחסדי השופטים ומתחריו, אין לו עוד דרך להשפיע על מיקומו במשחקים האולימפיים האלה. וכך הם עולים אחד אחד, ואנחנו ממתינים במתח מטורף לאלכס.

כל המצלמות עליו. אלכס שטילוב בגמר הקרקע(צילום: אורן אהרוני)

ובין כל המיליונים גם ראש ממשלה אחד צופה בשטילוב(צילום: משה מילנר, לע"מ)

שטילוב עולה לבמה המרכזית. עד לפני משחקי לונדון הציבור בישראל כמעט לא הכיר אותו: גבר צעיר, אינטילגנטי, נאה מאוד, מהטובים ביותר בעולם בתרגילי הקרקע, ספורטאי ענק. החודש האחרון חשף אותו, הציבור התחבר אליו, התאהב בו וגילה אותו. יש לו נוכחות לשטילוב, בשבועות האחרונים הוא לא התבייש לומר את מה שחשב בסתר ליבו - הוא שווה מדליה, זו המטרה מבחינתו.

חגיגה אולימפית ב-ynet ספורט:

• אנדי מארי מביא זהב לבריטניה, פדרר מסתפק בכסף
• יופה וגלושקוב במים פושרים
• ומה התחזית של מוריס גרין לקראת גמר ה-100?
  

אני מסתכלת על חבריי, אנשים "רגילים", "נורמלים", אוהבי ספורט, מסתכלת על ילדיי שלא נאלצו בחייהם להתמודד עם לחץ שכזה ושואלת את עצמי: 'האם הם מבינים את עוצמת המעמד?, האם הם קולטים שהאיש הזה שעומד שם על המזרון בבגדי הכחול לבן, הוא אחד מהשמונה הטובים בתבל? האם היו מסוגלים להעמיד את עצמם לרגע במקומו?'

השחיינים מעודדים בכל הכוח את שטילוב(צילום: אורן אהרוני)

שטילוב מתחיל את התרגיל, ביצועים מרהיבים לעין הבלתי מקצועית שלי, אבל

כשהוא מסיים הוא נראה מאוכזב. אנחנו יושבים בהמתנה דרוכה, עטופים בדגלי ישראל וממתינים לחסדי השופטים. 

אבל שטילוב כנראה כבר היה צעד אחד לפנינו, הוא בתוכו ידע שזו לא היתה הופעת חייו והציון נמוך ביחס למובילים, נמוך באופן משמעותי, ובשנייה אחת כל ילד מבין שמדליה לא תהיה ושזה בעצם נגמר. קשה לתפוס שכל העבודה והציפיות, כל החלומות מסתכמים בדקה ועשר שניות ובהתרשמות של שופטים. תסכול מטורף, ריקנות.

לי קורזיץ. הלחץ עובר אליה(צילום: gettyimages)

רוצים להאשים מישהו, לומר שהשופטים דפקו אותנו, אבל אחרי התייעצות עם מביני דבר אני מבינה שהציון משקף את יכולתו היום וזה עוד יותר מתסכל. כמה זה אכזרי, קצר, בלתי נתפס - נשארתי ללא מילים. שטילוב ספורטאי נהדר, הוא עלה כאן בלונדון לשני גמרים אולימפיים וסיים היום במקום השישי המכובד, אבל השאיר את כולם עם תחושת החמצה.

שלל תקצירים ב-ynet ספורט:

• הפספוס של שטילוב
• הגאווה הלאומית של מארי
• והפתיחה של יופה וגלושקוב
  

אני בלבי יודעת, מבלי שאני מכירה היטב את האיש, שהאכזבה שלו היא גדולה בעשרות מונים מכל האכזבה של כולנו. שטילוב קורץ מחומר של אלופים וספורטאי כמוהו לא פוחד להסתכל במראה ולבקר את עצמו, ואם יש ישראלי אחד באולם הנורת' גריניץ' שיש לו באמת זכות להיות מאוכזב, זה אלכס שטילוב.

וברגע אחד המחשבות שלי נודדות ללי קורזיץ, הגולשת המצוינת. אני מנסה להתעדכן בתוצאות היום ומולי חברי מסמס לי את תוצאות השיוטים שלה, היא חזק בתמונת המדליות אבל הכל פתוח. רגע אחרי סיכום הופעתו של שטילוב, הלחץ עובר לקורזיץ. כעת היא יודעת שבשיוט המדליות מחר היא לא לבד, בשיוט הזה במים הגועשים של לונדון, הגלשן שלה יישא 7 מיליון אנשים. בהצלחה ליקה, אני יודעת שאת יכולה.