אפגניסטן 2: הג'יהאד תופס טרמפ על המרי הסורי
ההתקוממות העממית בסוריה אינה קיימת עוד: אין הפגנות ברחובות ומעגל המחאות הסתיים מזמן, ומה שנשאר הוא מאבק בין קבוצות חמושות - מצד אחד לוחמי מוג'אהדין סונים ומצד שני לוחמים שיעים מאיראן ולבנון. ואם זה לא מספיק, המלחמה הקרה המודרנית בין ארה"ב לרוסיה רק מעכבת את פתרון המשבר
"הממשלה הסורית הינה ממשלה כופרת נוציירית עלווית שיעית מיסטית, על המוסלמים להציל את ארצם מידי הכופרים עובדי האלילים" (השייח עבד אל-עזיז בן באז, מופתי סעודיה לשעבר בעקבות טבח חמאת בשנות ה-80)
עוד חדשות בעולם :
- צפו: עובדי מקדונלדס החיו ילדה שנחנקה מצ'יפס
- שכנים לסופרנוס: מי העיר המסוכנת בארה"ב?
- מנילה טובעת בשיטפונות: "חייבים לחלץ אותנו"
- משפחת סימפסון ואפיית פיצות. יום בחיי צעיר סורי
מדוע המשבר הסורי לא נגמר? אם המשטר הסורי מצויד כהלכה על ידי נשק רוסי, מדוע אינו מנצח? מדוע מקבלים המורדים סיוע מוגבל שאינו מאפשר הכרעה מהירה? מה קרה למהפכה הערבית הסורית?
ההתקוממות העממית הסורית אינה קיימת עוד. אין הפגנות ברחובות ומעגל המחאות וההלוויות הסתיים מזמן, האינתיפאדה הסורית חוסלה מזמן. גורמים רבים "תפסו טרמפ" על המחאה שהחלה במרס 2011 במסגרת "האביב הערבי". כבר מעל חצי שנה שהמצלמות וכלי התקשורת מדווחים רק על מאבק בין קבוצות חמושות.
קצינים וחיילים סורים שערקו מן הצבא חצו את הגבול לטורקיה והתארגנו בחסות צבא טורקיה לקראת קיץ 2011. הם חדרו בהדרגה כחוליות חמושות אשר חברו לעריקים נוספים והקימו את "צבא סוריה החופשית". ברוב האזורים, כולל אלה הנשלטים עדיין על ידי צבא המשטר הסורי, מתקיימות "ועדות התיאום" שמקנות לקבוצות החמושים מסגרת משותפת. ועדות אלה פועלות אפילו באזורי העלווים כגון ג'בלה במערב.
מוקד משיכה לפעילי הג'יהאד העולמי
אולם, מזה מספר חודשים מביעים מנהיגי המורדים חשש מפני הפיכת המערכה בסוריה למוקד משיכה לפעילי הג'יהאד העולמי.
בראשיתה של ההתקוממות הסורית, סייעה כל פתווה (פסק הלכה) שהוציא איש הלכה סוני למאבק נגד המשטר הסורי. אנשי דת סונים, בעיקר ממצרים ומסעודיה, העניקו לגיטימציה דתית לג'יהאד נגד מה שכינו "המשטר הרודני והרצחני" בסוריה.
לטענת מטיפים סלפים, הג'יהאד בסוריה הינו חובה אישית של כל גבר מוסלמי ("פרד עין"). בקיץ 2011 קרא השייח ד"ר יוסוף עבדאללה אל-קרדאווי בקטאר לג'יהאד בסוריה וגם הופץ תשדיר של מנהיג אל-קאעידה איימן א-זוואהרי, הקורא לג'יהאד נגד משטרו של בשאר אסד.
יש להניח כי הקריאה לג'יהאד מקרב איסלאמיסטים סונים באה כתגובה לתמיכתם הפעילה של לוחמים שיעים מאיראן ולבנון (חיזבאללה) ואולי גם מעיראק ("צבא המהדי" של שייח מוקתדא א-סאדר) במשטרו של אסד. אולם, כל אלה אינם מסייעים לאף צד כמצופה, כי אם מסבכים את המשבר הסורי אף יותר.
באחד הראיונות האחרונים עם ריאד אל-אסעד, מפקד "צבא סוריה החופשית", הוא נשאל אם יש לעודד מוסלמים מכל העולם להצטרף למלחמה נגד המשטר הסורי. אל-אסעד השיב בהיסוס וטען כי כל סיוע יתקבל בברכה, אך הדגיש כי אין צורך באנשים וכי יש לצבאו מספר רב של לוחמים, אולם יש לו בעיקר צורך בתחמושת ובסיוע כלכלי.
אל-אסעד ומנהיגי האופוזיציה הסורית חוששים מתופעת הג'יהאדיסטים שמגיעים לסוריה על מנת ללחום מלחמת קודש. לוחמי המוג'אהדין שמגיעים מרחבי העולם המוסלמי הסוני מצדיקים את התעמולה שמפיץ משטר אסד, לפיה צבא סוריה נלחם ב"כנופיות טרור חמושות" או ב"כנופיות של והאבים סעודים ושל אנשי אל-קאעידה".
מאבק שיעי-סוני - ומלחמה בין גושים
בנוסף, מנהיגי האופוזיציה מאמינים כי האיחוד עם המוג'אהדין הינו זמני וביום שלאחר נפילת המשטר תסתיים ברית זו. אם ימשיכו רבבות המוג'אהדין להגיע לסוריה, יצטרך בעתיד "צבא סוריה החופשית" לעסוק ברדיפה אחריהם במקום להתרכז באבטחת מערכת בחירות דמוקרטית והקמת ממשלה נבחרת.
המלחמה הדתית-פוליטית המתנהלת בסוריה אינה מאבק סוני-שיעי גרידא. האזרחים הסורים משלמים את המחיר על מלחמה גדולה יותר במימדיה, המתנהלת בשטחם בין גושי מדינות: אלה התומכות במורדים - טורקיה, סעודיה ונסיכויות המפרץ בצד הסוני. אלה התומכים במשטר הסורי העלווי - איראן, וחיזבאללה הלבנוני בצד השיעי. מאבק זה אינו אלא תוצאה של המלחמה הקרה המודרנית בין ארצות הברית התומכת בציר הסוני, לבין רוסיה וסין התומכות בציר השיעי.
התמשכות הלחימה, גלי הפליטים ושאר הזוועות הם תוצאה של המאזן השווה בין שני הצדדים הלוחמים בסוריה והיעדר הכרעה. התמיכה הבלתי מעורערת של ידידי המשטר הסורי נובעת מחשש איראני לקריעתו של "הסהר השיעי", רצף מדינות בעלות מיעוטים שיעים בין איראן ללבנון וניתוק האספקה לחיזבאללה.
משבר ללא הכרעה
הימצאותם של אנשי חיל הים הרוסי בסוריה וזכות הווטו של מוסקבה באו"ם משתקות את יכולת ההתערבות של הקהילה הבינלאומית. חוסר השליטה של האמריקנים בנעשה בסוריה מונע מהם להזרים נשק מסיבי למדינה שהיה יכול לזרז את ההכרעה, מתוך החשש כי ייפול לידי גורמים פונדמנטליסטים - כמו באפגניסטן.
בנוסף, לנפילתו של שלל מלחמה, כגון נשק כימי או טילים, בידי המוג'אהדין או בידי חיזבאללה, עלולות להיות השלכות בינלאומיות. יש להניח כי סוכנויות ביון מערביות יתאמצו לסייע ל"צבא סוריה החופשית" לשים את היד על נשק זה.
היעדר ההכרעה גורם להסתבכויות חדשות במשבר הסורי. לשמועות על מדינה עלווית במערב המדינה נוספו חשדות בדבר כוונת הכורדים במדינה, שמהווים כ-9 אחוזים מהאוכלוסייה, לנצל את המשבר ליצירת מדינה כורדית אוטונומית במזרח.
בשבוע שעבר התפרסמו ידיעות לפיהן לוחמים כורדים מסוריה אומנו על ידי המחתרת הכורדית בעיראק. אחת הבעיות המרכזיות במשבר הסורי היא בעיית אמינות המידע. העברת הלחימה מדמשק הבירה לעיר חלב מלמדת כי הידיעות שהפיצו המורדים על כיבושה הקרוב של דמשק בשבוע שעבר היו כוזבות. לשאלה מי מנצח כעת במערכה על חלב, שהינה המרכז הכלכלי של סוריה, אין תשובה ברורה. תלוי את מי שואלים.
ד"ר ירון פרידמן, פרשן ynet לענייני העולם הערבי, בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, מלמד ערבית ומרצה על האיסלאם במחלקה ללימודים הומניסטיים בטכניון, בבית הגפן ובמכללת הגליל. ספרו "העלווים - היסטוריה, דת וזהות", יצא לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן בשנת 2010
לפנייה לכתב/ת 
