עולי ברית המועצות לא מאמינים למוסדות השלטון
מחקר מקיף: עולים מבריה"מ רוחשים פחות אמון במשטרה, בבתי המשפט ובכנסת בהשוואה לוותיקים, ורובם טוענים שישראל לא דמוקרטית מספיק. ומה לגבי דת ומדינה?
אמון העולים ממדינות ברית המועצות לשעבר במוסדות השלטון נמוך מאוד - כך עולה ממחקר חדש בנושא זהותם האזרחית של העולים. לפי ממצאי הסקר, רמת האמון הנמוכה ביותר של העולים הייתה בכנסת ישראל עם 28%. משטרת ישראל זכתה ל-34%, מערכת בתי המשפט ל-37% ובית המשפט העליון ל-44% אמון בלבד. מגמת חוסר האמון הופיעה גם בתשובותיהם של הישראלים הוותיקים, אך בקרב העולים רמת האמון נמצאה נמוכה בכ-10%.
כתבות נוספות בערוץ החדשות
- "וירוס ריגול חדש בישראל ולבנון, מיוצרי פליים"
- נעצרו שניים ממבצעי הלינץ' ברמאללה ב-2000
- אשת הבכיר רצחה? נפתח "משפט המאה" בסין
פרופסור אלעזר לשם וד"ר זאב חנין ערכו את המחקר עבור משרד הקליטה. בסך הכול נשאלו 1,000 עולים שהגיעו לישראל מאז 1990. נתוני הסקר הושוו למרכיבי הזהות האזרחית של אזרחי ישראל הוותיקים שנולדו בישראל, או עלו אליה עד שנת 1989 (לא כולל אוכלוסייה ערבית), זאת במטרה לזהות דפוסים ייחודיים בזהותם האזרחית של העולים.
מהנתונים עולה כי בניגוד לסטריאוטיפ הרווח, 84% מהעולים טוענים שדמוקרטיה היא שיטת הממשל היעילה ביותר. יותר ממחצית מהעולים טוענים שישראל אינה מספיק דמוקרטית. כשני שלישים מאמינים בזכויות אדם ובזכותו של האזרח להגנה ולמשפט הוגן. כמו כן, העולים מאמינים בזכויות יסוד של חופש הביטוי, דת ופולחן.
מתנגדים לחוקים דתיים
מהסקר עולה עוד כי הרוב המוחץ (72.1%) של העולים אינם מאמינים ביכולתם להשפיע על מדיניות הממשלה. נתון זה משתקף בכל הקשור לפעילות אזרחית (חתימה על עצומה, השתתפות בהפגנה או חרם) שבה רק אחוז קטן מאוד מהעולים לוקח חלק.
נתונים מעניינים נרשמו בעמדות העולים לגבי אופייה של מדינת ישראל. בעוד שרובם המכריע של העולים, לפי הסקר, מאמינים כי מדינת ישראל חייבת להיות מדינה יהודית (85%) ורוב העולים (גם כאלו שאינם מוגדרים כיהודים על פי ההלכה) מאמינים שיש לחזק את אופייה היהודי של מדינת ישראל, הרי ש-63% מבין העולים סבורים כי יש לצמצם או לבטל את החוקים הדתיים במדינת ישראל ורק 27% מקרב העולים מגדירים עצמם כדתיים או מסורתיים.
ד"ר זאב חנין, המדען הראשי במשרד הקליטה, הסביר כי "לא מדובר בדיסוננס משום שהגדרת הזהות היהודית בקרב יהודי מזרח אירופה, היא הגדרה לאומית אתנית והרבה פחות דתית. כלומר, עולי מדינות חבר העמים רוצים לראות כאן מדינה יהודית דמוקרטית, אבל לאו דווקא מדינת הלכה. בנוסף, הם לא שונאים את הדת".
חנין מציין כי הנתונים בתחום הזה תואמים את הנתונים באוכלוסייה הכללית. "המסקנה המובהקת של המחקר היא שהעולים ללא ספק ישראלים, רק אחרים", אמר. "כלומר, הזהות האזרחית של העולים היא ישראלית ולא סובייטית, למרות שהיא נמצאת שם. כלומר, הם בעיקר תוצר של התרבות הישראלית. אם החברה הישראלית לא מרוצה, האצבע המאשימה צריכה להיות מופנית פנימה. העולים נמצאים כאן כבר כמעט רבע מאה".
עוד נמצא כי שני שליש מהעולים בעד חוק נישואים אזרחיים בישראל. יחד עם זאת, רובם, באופן אישי, מעדיפים להתחתן תחת חופה וקידושין. גם בהתייחס לחוק השבות נמצא כי 74% מהעולים סבורים שיש להשאיר את חוק השבות במצבו הקיים ואף להרחיבו. מרבית העולים מאמינים שיש להרחיב את ההגדרה ל"מיהו יהודי" ובכך להגדיל את הזכאים לעלות ארצה במסגרת החוק.
מהמחקר עולה עוד כי בהשוואה לעשור הקודם, העולים מעידים על יחס חיובי של הצברים כלפיהם. העולים הצביעו על כך שהם מקבלים עזרה רבה והתייחסות חיובית מאוד. כמו כן, שיעור העולים המשכילים (13 שנות לימוד ומעלה) הוא פי שניים מהאזרחים הוותיקים (51% עולים משכילים לעומת 29% ותיקים).
כמו כן, 54% מהעולים בעד שיווין זכויות לכל, ללא קשר ללאום, שיוך אתני ודת. השאר אומרים "כן אבל ...". לדברי ד"ר חנין, "דעות פוליטיות של ימין מתון נפוצות יותר אצל העולים, למרות שמגמה דומה קיימת גם בקרב הוותיקים. חלק גדול מהעולים בעד שוויון בנטל, אבל גם בעד שוויון חובות. כלומר תפיסת הזכויות אצל העולים קושרה ישירות לשוויון בחובות".