עורף חשוף ופגיע. זה מה שמחכה לשר דיכטר

לאבי דיכטר, שהתפטר הבוקר (יום ג') מהכנסת לקראת מינויו מחרתיים לשר להגנת העורף, מצפה עבודה רבה, שאם להסתמך על הפרסומים על תקיפה הולכת וקרבה של ישראל באיראן, ספק אם יש לו זמן לבצע. במערכת הפוליטית כבר מיהרו היום להאשים את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כי מינוי דיכטר לתפקיד הוא חלק מקמפיין חרחור המלחמה נגד איראן ויהפוך את דיכטר לאיש שיצטרך לתת תשובות בעתיד על המחדלים בעורף בעקבות תקיפה.

עוד חדשות ב-ynet:

ספינת טילים חילצה יאכטה מול חופי לבנון

הבית הלבן: יש עוד זמן לסנקציות על איראן

אחת הבעיות הגדולות ביותר היא שלמרות הניסיון להגביר את המודעות, חצי מהציבור לא יוכל לקבל ערכות מגן בגלל מחסור במלאי. לפי בדיקת ynet, גם בתי החולים אינם ערוכים באופן מספק למלחמה. 90 בני אדם מתוך 150 אלף יזכו למיטה ממוגנת בצפת, בדרום יוכנסו פגים ואינקובטורים ל"בטונדה" ובבתי חולים אחרים יאלתרו בין חניונים, פרוזדורים, מסדרונות וחצרות. נפגעי כוויות "ייאבקו" על שמונה מיטות במחלקה המקצועית היחידה בארץ, בעוד קונספציית פיזור החולים לאזורים בטוחים יותר תיתקל בפיזור אחר, ארטילרי במהותו, שינחית טילים בנקודות אסטרטגיות בישראל כולה.

מחסן במקום מרחב מוגן. אצל מי המפתחות למקלט?(צילום: עידו ארז)

שאלת ההתרעה גם היא בעייתית. במבצע "עופרת יצוקה" - פעולה צבאית תחומה ומגודרת, מול אויב מוגבל ובשליטה כמעט טוטאלית על המתרחש - זכו בתי החולים בדרום להתראה של רבע שעה לפני שנדרשו לפעול במתכונת חירום. במהלך המבצע, הועברו פגים ל"בטונדה" סמוכה, ושם שהו כשכוחות צה"ל תקפו בעזה. במקביל, הועברו חולים למוסדות רפואיים אחרים, בכפוף לפרוטוקול החירום. אף אחד מהפרמטרים האלה, מיותר לציין, אינו רלבנטי לעימות עם איראן, אם יתרחש.

סוגיה מטרידה נוספת היא הטיפול במתקנים אסטרטגיים, שפגיעה בהם מצד האויב בעת מלחמה עלולה להסב נזק נרחב באופן יוצא דופן, גם בנפש. במפרץ חיפה למשל מדובר במכל האמוניה על חוף הים באזור קריית חיים, במתחמי השמנים והדלקים עשרות מטרים מבתי התושבים ברחוב דגניה בעיר, ובקריה הפטרוכימית בין הקישון לצומת וולקן. אפקט הדומינו שעלול להיווצר מפגיעה נקודתית באחד מיעדים אלה הוא הרסני.

"יש שריפת Jet flame (להבת סילון) שפורצת ממכל והיא כמו להביור ענק שמקרין על הסביבה", אמר השבוע ל-ynet מומחה מהצפון על האפשרות של פגיעת טיל באחד המתקנים האלה. "חומרים ממכלים סמוכים פורצים מיד מאריזתם, ומבעירים בתורם את החומרים 'הבאים בשרשרת'. אם במקביל נהרסות תשתיות של מים וקצף, שאמורות לפעול בכיבוי הראשוני, התוצאה היא שריפה שלא ניתן להשתלט עליה".

המתקנים המסוכנים במפרץ חיפה(צילום: אבישג שאר-ישוב)

"השחקנים העיקריים" בתסריט הם המפעלים הפטרוכימיים והביוכימיים. אף שתקני הכיבוי, ההכלה, מהילת החומרים ובכלל הטיפול באירוע נקודתי כוללים ציוד ותשתית מהמובילים בעולם, אירוע מלחמתי ייראה אחרת לגמרי. "גם ההיערכות הטובה ביותר לא יכולה למנוע מטיל עם ראש נפץ במשקל 500 ק"ג לחדור למכל ולהרוס את כל התשתיות סביבו", אמרו מומחים, "אין כרגע תקן למיגון מפני מלחמה כזו. במצב כזה, הענן יעלה, אין שום דרך לעצור אותו, ואין שום דרך לכבות את האש", הזהיר מומחה השריפות. "מה שנותר הוא רק פינוי של האוכלוסייה בטווח שבו עצם הפינוי אינו מסוכן".

להערכת מומחים, בהם פרופסורים מהטכניון ומומחי שריפות, סופת אש בסדר הגודל הזה תביא לפגיעה מיידית בכ-25 אלף בני אדם ברדיוס של חמישה ק"מ ממוקד האש. ניסויים שנערכו עוד בתקופת מלחמת המפרץ הראשונה הבהירו כי הסיכוי לחלץ את הנפגעים בתחום הזה כמעט ואינו קיים, בגלל הרס התשתיות והגישה, כמו גם בשל חומרת הפציעות, שלא תאפשר טיפול אפקטיבי.

חמורה במיוחד כמובן היא בעיית המקלטים ברחבי הארץ. בסיור שערכנו בשכונת התקווה בתל-אביב, למשל, סיפרו תושבים שרוב המקלטים הפרטיים נעולים, והמפתחות נמצאים אצל ראשי ועדי הבית. "כל ועד בית והמקלט שלו. אחד משמש כמחסן לעגלות ילדים וציוד, אחר משמש לאחסון רהיטים ומכונות כבדות, אחר ריק לחלוטין אך מלוכלך ומוזנח", העידו.

הפגייה בבית החולים סורוקה. איזו התרעה יקבלו בתי החולים?(צילום: הרצל יוסף)

מעיריית תל אביב-יפו נמסר אז כי "האחריות למקלטים הפרטיים נמצאת בידי מחזיק הנכס, ועליו לפעול על פי הנחיות פיקוד העורף בנושאי תחזוקה, ניקיון ושמירת ייעודו כמקלט". בנוסף נמסר כי "מפתחות המקלטים הציבוריים מוחזקים אצל הקב"ט העירוני כך שהעירייה יכולה לפקח על התחזוקה ועל הציוד היקר הנמצא בהם. בעת הצורך כל המקלטים העירוניים ייפתחו תוך 24 שעות מעת הבקשה, על פי הנחיות פיקוד העורף".

צרה נוספת היא היותם של בתי ספר חשופים לפגיעה והעובדה שרבים מהם אינם מספקים לתלמידים די ביטחון. יו"ר איגוד

מנהלי אגפי החינוך במרכז השלטון המקומי, אבי קמינסקי, הזהיר השנה כי יש בתי ספר רבים שבהם המקלטים לא יספיקו לכל התלמידים.

בין הסיבות הרבות למצב שנוצר בשטח, הסביר קמינסקי, ניתן למנות "בתי ספר ותיקים שנבנו לתכולה מסוימת של תלמידים ובמשך השנים התרחבו, אך המקלט נשאר ללא שינוי". בבתי ספר אחרים, הפכו המקלטים לחדרי לימוד. "אין ספק שבבתי הספר החדשים הנושא שופר מאוד והמקלוט טוב בהרבה. גם בגני הילדים התופעה דומה, בגנים החדשים יש ממ"דים תקניים ואילו בגנים הישנים חייבים הילדים לרוץ למקלטים סמוכים שלא נמצאים במתחם הגן".