גורמים באוצר: משרד הביטחון מנהל מסע הפחדה
באוצר טוענים כי ריבוי הכותרות בנוגע לאיום האיראני נועדו להצדיק את ההשקעה הכספית שידרוש משרד הביטחון היום כאשר יציג את התכנית שלו לשנים 2013-2018. "ביום שני שעבר אמר שר האוצר שהדיונים על תקציב הביטחון יתקיימו ב-15 באוגוסט ופתאום, בסוף השבוע, מתופפים בתופי המלחמה"
לקראת הדיון הראשוני בגודל תקציב הביטחון, שיתקיים היום (ד') במשרד ראש הממשלה, גורמים באוצר מכנים את הפרסומים האחרונים בנוגע לאיום האיראני "מסע הפחדה נגד אזרחי ישראל". לטענתם, ריבוי הכותרות בנוגע לאיום האיראני וההתלבטויות כביכול של הדרג המדיני בנוגע לתקיפה, רק נועדו להצדיק את ההשקעה הכספית שידרוש משרד הביטחון מחר כאשר יציג את התכנית הרב שנתית שלו לשנים 2013-2018.
"ביום שני שעבר, מעל בימת הכנסת, אמר שר האוצר שהדיונים על תקציב הביטחון יתקיימו ב-15 באוגוסט ופתאום, בסוף השבוע, מתופפים בתופי המלחמה עם איראן", אמר ל-ynet גורם באוצר.
הממשלה תקיים היום דיון ארוך, של שמונה שעות, בנושא התכנית הרב שנתית של מערכת הביטחון לשנים 2013-2018. הדיון מתקיים השנה בצילם של שני אתגרים מהותיים ומיידיים. האחד - האתגר הביטחוני שמציבים האביב הערבי ו הגרעין האיראני. השני - האתגר הכלכלי שמציבים תקציב המדינה לשנה הבאה והמשבר הכלכלי העולמי.
תקציב המדינה חורג כיום מהתקרה שנקבעה לו לשנת 2013 בסכום של 14 מיליארד שקל. כדי לאזנו ולהעבירו לאישור הכנסת לפני תום השנה יש לקבל הכרעות קשות ולא פופולריות הכוללות קיצוצים כואבים.
אי העברת תקציב לשנת 2013 פירושה המשך החריגה בהוצאה הממשלתית, בתקופה שבה המשק נכנס שוב למגמה של האטה וההכנסות ממסים יורדות. אם הממשלה לא תאזן את הוצאותיה ומצב הכלכלה העולמית ימשיך להידרדר, כלכלת ישראל עלולה ליפול למסלול של הורדת דירוג האשראי וזינוק בהיקף החוב הלאומי.
מנגד, עולה רף החרדות מהגרעין האיראני ומהשלכות האביב הערבי. קיים קושי מובן בקבלת החלטות בנוגע לקיצוץ
אם יאושר קיצוץ בתקציב הביטחון, ניתן יהיה לקזזו מהקיצוץ הכולל בתקציבי הממשלה ולהקל במעמסה שתוטל על המשרדים האחרים. לעומת זאת אם תאושר תוספת לתקציב הביטחון - יצטרכו אנשי אגף התקציבים למצוא מקורות נוספים לקצץ בהם.
בשל גודלו היוצא דופן, כמעט 20% מתקציב המדינה, תקציב הביטחון משמש עוגן משמעותי לכל ההחלטות התקציביות האחרות. הפחתה מינורית בתקציב הביטחון יכולה להציל תוכניות ממשלתיות שלמות מחרב הקיצוצים.
ההכרעה היא בין מתן מענה לאתגרים הביטחוניים לבין מתן מענה להאטה הכלכלית - וזאת מבלי לפגוע ברווחת האזרחים ובעתיד הכלכלה (בניית תשתיות תחבורה, חינוך חינם לגיל הרך, שיווק קרקעות מוזלות, עידוד התעשייה והשקעה בהשכלה הגבוהה).
משרד הביטחון: "לא נגרר לדיון שטחי על מספרים"
הדיון יתקיים על בסיס גודלו הנוכחי של תקציב הביטחון ושתי החלטות הממשלה בנוגע לגודלו ב-2013. האחת מספטמבר 2011 והשנייה מינואר 2012. כמו כן, במהלכו יציג משרד הביטחון תוכנית רב שנתית חדשה ל-6 השנים הקרובות.
תקציב הביטחון לשנת 2012 עומד על סכום של 60.2 מיליארד שקל, כולל תוספות שאושרו במהלך השנה וסיוע אמריקני. באוצר עומדים על כך שיש לקצץ סכום של 2.2 מיליארד שקל, בהתאם להחלטות הממשלה הקודמות. בנוסף, טוענים באוצר כי כל דיון נוסף בתקציב הביטחון צריך להביא בחשבון את טענתם, כי מערכת הביטחון אינה עומדת ביעדי ההתייעלות שקבעה לה ועדת ברודט, שהוקמה לאחר מלחמת לבנון השנייה.
על פי חישובי האוצר, מערכת הביטחון הפחיתה את הוצאותיה בסכום כולל של 800 מיליון שקל לשנה עד כה, כאשר על פי מתווה ברודט הייתה אמורה עד סוף 2012 להגיע להתייעלות של 10 מיליארד שקל בשנה.
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה, כי "מערכת הביטחון מקיימת תהליך התייעלות שאין לו אח ורע ואנו משוכנעים כי יעד ההתייעלות של 30 מיליארד שקל יושג ואף יותר מכך".
במשרד הביטחון לא מתכוונים להעלות דרישות כספיות ישירות, אלא להציג בישיבה את התוכנית הרב שנתית ואת העלויות של כל סעיף בה. מדברים שאמר היום מקור במשרד הביטחון עולה, כי העובדה שנציגי מערכת הביטחון יציגו מחר תכנית רב שנתית חדשה הופכת את הדיון במספרים למיותר.
נציגי משרד הביטחון פשוט יציגו את התוכניות ומול כל דרישה לקיצוץ יבקשו מהדרג המדיני לבחור על מה הוא מתכוון לוותר. "אין בכוונתנו להיגרר לדיון שטחי אודות מספרים כאלה או אחרים", נמסר ממשרד הביטחון, "אלא לקיים בישיבת הממשלה דיון מהותי ומעמיק בדבר משימות ואתגרי מדינת ישראל ומערכת הביטחון ומשמעויות הסד"כ וההתעצמות הנגזרים מכך".
גם נציגי האוצר בדיון ידרשו דיון מעמיק ורציני, אך באתגרים אחרים. באוצר מתכוונים להעלות לדיון את האפשרות לקצר את שירות החובה בצבא, להעלות את גיל הפרישה לאנשי קבע, לדרוש כי מערכת הביטחון תיתן דין וחשבון בנוגע להוצאות של כל פרויקט ופרויקט ואף תחזיר לקופת המדינה סכומים שלא נוצלו, כפי שנעשה במשרדים אחרים.
הנטל על תקציב המדינה השנה הוא כה כבד שאישור תוספות תקציביות למערכת הביטחון עלול להותיר את הממשלה כולה במצב של נכות כלכלית חלקית, ללא יכולת ליישם חינוך חינם מגיל 3, ללא יכולת להשלים את סלילת הכבישים המהירים והנחת פסי הרכבת שאישרה הממשלה, עם הצורך לבצע שוב קיצוצים חריפים בקצבאות ובהשכלה גבוהה שיחזירו את המדינה למצב הבעייתי שנוצר ב-2003 ורק כעת מתחילים לצאת ממנו.
קיים ספק גדול אם הממשלה תצליח בכלל להביא לאישור הכנסת תקציב מקוצץ כל כך, עם או בלי תוספות לביטחון. מבחינה זו, הדיון הארוך שיתקיים היום במשרד ראש הממשלה הוא הדיון המכריע ביותר בסדרת הדיונים הכלכליים שתקיים הממשלה בחודשים הקרובים. זהו דיון שבסופו הממשלה תצטרך להכריע האם ההתפתחויות האחרונות במצב הביטחוני מצדיקות את הקרבת הצמיחה, הרווחה, החינוך והבריאות של אזרחי המדינה לשנים הקרובות.
לפנייה לכתב/ת 
