התוכנית שתצמיח את עדה יונת הבאה?
כיתות המדעים בתיכונים מורכבות ברובן מבנים. תוכנית של משרד החינוך מבקשת לשנות את המצב ולהכניס למעבדות גם את בנות המין היפה. כלת פרס נובל עדה יונת: "נשים לא פחות טובות מגברים במדעים, להפך, לעתים הן אפילו טובות יותר"
רק חמישה אחוזים מתלמידי ישראל משיגים תעודת בגרות הכוללת שלושה מקצועות מוגברים במדעים (פיזיקה, מתמטיקה וכימיה). רק מיעוט קטן מאחוז זה הן תלמידות. במשרד החינוך לא אהבו את חוסר האיזון ויזמו תוכנית לאיתור ולטיפוח תלמידות מדעים. כלת פרס נובל עדה יונת: "חשוב שהחברה תעודד לימודי מדעים גם בקרב הגברים וגם בקרב הנשים ולא תתייג אותו כתחום המתאים למין הגברי בלבד".
חינוך בכותרות - כתבות נוספות:
- תקציב החינוך עלה, עדיין חסר כסף: "מנגנון מסואב"
- המנון, סמל ודגל: חובת לימודי ציונות בבתי הספר
- לחצי מהצעירים אין בגרות: "זמן לחשבון נפש"
הנתונים של מספר תלמידי המדעים בישראל נמוכים מאוד ביחס למדינות ה-OECD. במשרד החינוך נחושים לשנות את המגמה והציבו רף גבוה שמטרתו הגדלת שיעור תעודות הבגרות האיכותיות ל-20% עד שנת 2020 והגדלה ב-50% לפחות של מספר הבנות הנרשמות למסלול מדעי-טכנולוגי.
לפי התוכנית החדשה, שאותה יזם ראש מנהל אגף מדע וטכנולוגיה, ד"ר עופר רימון, הבנות יאותרו כבר בשכבות הגיל המוקדמות כדי שניתן יהיה לשכנע אותן שהן מסוגלות ולעודד אותן להגשים את הפוטנציאל הגלום בהן. פיילוט ראשון של התוכנית יחל בחודש הבא במודיעין, כאשר אנשי העירייה ומשרד החינוך ירכזו את הנתונים של התלמידות בחטיבות הביניים ויבנו להן אסטרטגיות הוראה מיוחדות ומותאמות לגילן.
הבנות שייכנסו למסלול העתודה המדעית-טכנולוגית יזכו כבר מכיתה ז' לתגבורים ולתוספות של שעות למידה פרטניות, במטרה לעורר את סקרנותן ולאתגר אותן כדי שיבחרו במסלולים אלו גם בחטיבה העליונה. לאורך כל השנה ישתתפו הבנות בסדנאות להעצמה נשית, ייערכו סיורים במפעלי תעשייה וייפגשו עם נשות מדע. משרד החינוך יקיים ימי הורים מיוחדים כבר בכיתות ו' במטרה לעורר את המודעות של ההורים לנושא ולעודד אותם לתמוך בבנות ולדחוף אותן למסלולי המדע.
"בנות מאוד אוהבות מדעים"
ראש המסלול להוראת מתמטיקה בטכניון, פרופ' אורית חזן, אמרה כי בחברה הישראלית קיים שוני תרבותי המוביל לפערים בין המינים. אף שאין הבדלים בכישורים בין בנים לבנות, החברה מצפה מהבנים להתאמץ ולהצליח ואילו הבנות יכולות ללמוד מגמות "קלות" יותר. "צריך להפסיק עם ההקלות התרבותיות ולהעניק שוויון הזדמנויות לכולם", הדגישה פרופ' חזן.
היא הוסיפה כי "ברגע שלא דורשים מילד להתאמץ, גורמים לו עוול נורא שפוגע בכישוריו ובעתידו. אם רוצים שהבנים והבנות יצליחו במידה שווה, אז צריך לדרוש מהם מאמץ כבר בגיל החטיבה, שכן אחר כך בתיכון הלמידה תהיה קלה יותר".
לדעת כלת פרס נובל בכימיה, פרופ' עדה יונת, אחד הנושאים העיקריים שיש לשים עליו את הדגש הוא בחינוך ההורים והחברה בכללותה להגברת המודעות לחשיבות של מסלולי לימוד מדעים. "ככלל, בנות מאוד אוהבות מדעים, בעיקר ביולוגיה וכימיה, ועל-פי כל הסטטיסטיקות, נשים לא פחות טובות מגברים במדעים, להפך, לעתים הן אפילו טובות יותר", אמרה יונת.
"לצערנו, הבעיה היא שבחברה הישראלית והעולמית ישנה סטיגמה נגד לימודי מדעים לנשים וישנם הורים שמאותתים לבנותיהם במישרין או בעקיפין, שהנשיות שלהן תיפגע אם הן ילמדו פיזיקה או מתמטיקה ולכן ברגע שהסביבה הקרובה מתנגדת, אז באופן טבעי גם הבנות בוחרות במסלולים אחרים.
"לדעתי, יש להעדיף את המקצועות המדעיים, שכן למדינתנו הקטנה אין הרבה אוצרות טבעיים מלבד המוחות שלנו שאנחנו צריכים לדעת להשתמש בהם. הייחוד שלנו כישראלים הוא במחשבה, בסקרנות ובחדשנות. חשוב מאוד שהחברה הישראלית תעודד לימודי מדעים גם בקרב הגברים וגם בקרב הנשים ולא תתייג אותו כתחום המתאים למין הגברי בלבד".
לפנייה לכתב/ת 
