הקרב על התקציב: גנץ יתגונן באוויר, בים וביבשה

הקרב על תקציב הביטחון ייפתח הבוקר (יום ד'): הדיון הראשון על תקציב הביטחון, שיבוסס על תוכנית "עוז" הרב שנתית החדשה, שתחל בשנה הבאה ותימשך חמש שנים, ייערך היום בהשתתפות שרי הממשלה. מצד אחד יתקפו נציגי האוצר את מערכת הביטחון, ומנגד, יציגו בכירי מערכת הביטחון את תוכניתם לשנים הקרובות.

מלבד שר הביטחון אהוד ברק, צפויים הרמטכ"ל, רב אלוף בני גנץ, ויועצו הכלכלי וראש אגף התקציביםבמשרד הביטחון, תת אלוף ראם עמינח, להציג את צורכי מערכת הביטחון. בהמשך צפויים גם מפקדי זרועות האוויר, הים והיבשה להציג את הצרכים של צה"ל.

תא"ל עמינח יציג בפני השרים את היקף ההתייעלות ופינוי המקורות התקציביים בשנים 2012-2008 לטובת חיזוק המערכת. לדברי גורמים במערכת הביטחון מדובר בהתייעלות בסביבות 9.4 מיליארד שקלים, בהתאם ליעדי ועדת ברודט, שהוקמה אחרי מלחמת לבנון השנייה. הוועדה קבעה כי מערכת הביטחון צריכה להתייעל בכ-10 מיליארד שקלים בחמש השנים הראשונות וב-20 מיליארד שקלים בחמש השנים שלאחר מכן.

שטייניץ וברק. מיליארדים של מחלוקת(צילום: אלכס קולומויסקי)

לפי הגורמים הביטחוניים, תהליכי הקיצוץ צפויים להביא עד לסוף שנת 2017 לחיסכון ולהתייעלות בהיקף של יותר מ-30 מיליארד שקל, כפי שנקבע בדו"ח ברודט. באוצר מחשבים ממש אחרת - ומתעקשים שמערכת הביטחון הפחיתה את הוצאותיה בסכום כולל של 800 מיליון שקל לשנה עד כה, בעוד על פי מתווה ברודט הייתה אמורה עד סוף 2012 להגיע להתייעלות של 10 מיליארד שקל בשנה.

באוצר מזכירים שתקציב הביטחון לשנת 2012 עומד על 60.2 מיליארד שקל, כולל תוספות שאושרו במהלך השנה וסיוע אמריקני, ועומדים על כך שיש לקצץ סכום של 2.2 מיליארד שקל, בהתאם להחלטות הממשלה הקודמות. זהו חלק מהקיצוץ הנדרש בשל הגירעון הגדול בתקציב המדינה.

גורמים באוצר דיברו אמש על "מסע הפחדה נגד אזרחי ישראל". לטענתם, ריבוי הכותרות בנוגע לאיום האיראני וההתלבטויות כביכול של הדרג המדיני בנוגע לתקיפה, רק נועדו להצדיק את דרישות משרד הביטחון.

גם התוכנית הזו מתחלקת לשלוש

במערכת הביטחון אמרו כי התייעלות של מיליארדי שקלים חלה בכמה תחומים. בתחום הרכש והמשקים נמצאו דרכים לרכוש את אותו הציוד במחיר זול יותר או לייצר את אותה התפוקה בפחות מוצרים. לדבריהם, נתוני ההתייעלות מבוססים על בדיקת מאות חוזים. עוד מדברים אנשי הביטחון על קיצוצים של מיליארדי שקלים בתקציבי הקיום השוטף, שהופנו לטובת "התעצמות".

במשרד הביטחון טוענים כי למרות טענות האוצר, המערכת אינה מבקשת תוספת כלשהי, אלא רק ליישם את מתווה התקציב הריאלי שנקבע בוועדת ברודט ושאושר בממשלה ובקבינט.

 הרמטכ"ל, שר הביטחון ומנכ"ל משרדו צפויים להציג לשרים שלוש רמות שונות של תוכניות התעצמות רב-שנתיות, לפי מידת ההשקעה. 

למעשה, הוא יבקש מהשרים לקבוע בעצמם היכן יושקע יותר כסף, והיכן מערכת הביטחון תיאלץ לוותר: מהמשך רכישת טנקי מרכבה סימן 4, או המשך ההצטיידות במערכות ההגנה האווירית "כיפת ברזל" ו"שרביט קסמים", או לחלופין להעדיף השקעה ברכישת מטוסי קרב חדשים.