מי כאן בעל הבית
הכוכבים בספרד גדולים יותר? יכול להיות, אבל בליגה האנגלית יש אווירה מדהימה. רוב העולם מעדיף לצפות בפרמייר ליג? אז מה, הקבוצות של לה ליגה מנצחות בקרבות ראש בראש. רגע לפני שריקת הפתיחה של שתי הליגות הטובות בעולם, אורי קופר מנסה להכריע באחד הוויכוחים הכי סוערים שיש: מי טובה יותר?
עוד ב-ynet ספורט:
עם זאת, בשנים האחרונות שתי הקבוצות המדוברות ביבשת הן דווקא ספרדיות, ובעוד ה"לה ליגה" רחוקה שנות אור ממקבילתה האנגלית בכל הנוגע לצד הכלכלי והטלוויזיוני, נדמה שספרד מנסה לקרוא עליה תיגר בכל מה שקשור לפופולריות ולהישגיות.
אף שרק קומץ קבוצות ספרדיות נמצאות בחזית הקרב על ההגמוניה היבשתית, הן עדיין מצליחות להצית מחדש את השאלה הגדולה: איזו ליגה היא הטובה
בעולם? כדי להתמודד עם הוויכוח הסוער הזה, השווינו את הליגות של ספרד ואנגליה בשלל פרמטרים.
שחקנים
אין עוד מלבדן
אז לאן הולכים השחקנים הטובים ביותר: לאנגליה או לספרד? התשובה לשאלה הזאת אמורה לתת לנו את אחד המדדים המובילים, אם לא החשוב ביותר, לקביעת איכות הליגות. המשוואה פשוטה: שחקנים יותר טובים שווים קבוצות יותר טובות.
המגזין הפופולרי "4-4-2" מפרסם בכל שנה, בין שלל רשימותיו המעניינות, את דירוג השחקנים הטובים בעולם, לדעת אנשי המגזין כמובן. 35 מתוך
50 השחקנים הנבחרים ברשימה הזו מגיעים משתי הליגות הבכירות, ובחלוקה כמעט שווה: 18 מאנגליה, 17 מספרד.
אבל בחינה מדוקדקת יותר של הגדולים באמת – 10 השחקנים הראשונים בדירוג – נגלה יתרון ברור לספרדים. מסי, רונאלדו, צ'אבי, אינייסטה, פיקה, אוזיל ופברגאס מייצגים את ליגת בארסה-ריאל, בעוד שמולם נמצאים ואן פרסי, דויד סילבה ורוני. שחקנים מליגות אחרות משתרכים הרבה מאחור.
דרך נוספת לבדוק את איכות השחקנים היא שווי השוק שלהם. כאן המצב מעט שונה. אמנם גם לפי נתוני החברה הגרמנית "טרנספר מרקט" נמצאים
35 שחקנים מאנגליה וספרד ברשימת 50 המובילים, אבל הפעם היתרון הוא של הספרדים: 20 שחקנים מול 15.
כל שחקני ספרד מגיעים, איך לא, מברצלונה וריאל מדריד, למעט אחד - רדמל פלקאו מאתלטיקו מדריד, ששווה 40 מיליון יורו. בעשירייה הראשונה היתרון הולך דווקא לאנגליה (4:5), כשלוקה מודריץ' וסרחיו אגוארו נכנסים לצמרת. פרנק ריברי מבאיירן מינכן, במקום העשירי, הוא הנציג היחיד של הליגות האחרות בקטגוריה הזו.
הישגים
יתרון קל לספרד
אחרי השחקנים, מגיע תורן של הקבוצות. קשה להשוות בין קבוצות שאינן נפגשות באופן קבוע אחת עם השנייה, אבל מועדוני העילית של שתי הליגות
משחקים יחד בשני מפעלים – ליגת האלופות והליגה האירופית. כאן אתלטיקו מדריד יכולה לפגוש את פולהאם וריאל מדריד בודקת את כוחה מול טוטנהאם.
בשלוש השנים שחלפו מאז הקמת הליגה האירופית נפגשו קבוצות אנגליות וספרדיות 22 פעמים: 15 בליגות האלופות ו-7 בליגה המשנית של היבשת. המאזן: 11 ניצחונות לספרד, 7 לאנגליה ו-4 תוצאות תיקו. גם בשני הגמרים המשותפים בשלוש העונות האלה הייתה ידה של ספרד על העליונה: ברצלונה ניצחה את מנצ'סטר יונייטד בגמר הצ'מפיונס של 2011, ואתלטיקו מדריד גברה על פולהאם בגמר הליגה האירופית של 2010.
אבל מפגשים ישירים הם לא כל הסיפור. כשבוחנים את ההצלחות במפעלים האירופיים, התמונה מיטשטשת. בואו ניקח את העשור האחרון. בזמן שברצלונה
זכתה שלוש פעמים בליגת האלופות, צ'לסי, ליברפול ומנצ'סטר יונייטד מתחברות להישג דומה. לעומת זאת, לקבוצות האנגליות היו חמש הופעות בגמר שהסתיימו בהפסד, בזמן שלספרד אין אף אחת כזאת. במספר הקבוצות שהודחו בחצי הגמר היתרון הולך לספרד (7:8), בזכות עונות מפתיעות של ויאריאל ולה קורוניה.
ומה בליגה האירופית? כאן השליטה הספרדית ברורה. אתלטיקו מדריד (פעמיים), סביליה, ולנסיה ואספניול זכו בגביע הזה בעשור האחרון, בעוד שלאנגליה יש רק שתי הופעות בגמר (פולהאם ומידלסברו).
אווירה
באנגליה לא צועדים לבד
כדורגל הוא לא רק ניצחונות ותארים, אלא גם אווירה במגרש. איכות הליגה נקבעת גם על ידי האוהדים, שמצד אחד יכולים להפוך משחק בינוני לבלתי נשכח אבל גם להשבית גמר גביע עד שעמום מוחלט.
מספר הצופים במגרשים באנגליה גדול מזה שבספרד, בה ניתן למצוא בכל שבוע מגרש או שניים עם קרחות ביציעים. ההבדל לא מאוד משמעותי, אבל גם לא מינורי לגמרי. בעונה האחרונה הגיעו 34,601 צופים בממוצע למשחק פרמייר ליג, לעומת 30,275 אוהדים במשחק לה ליגה ממוצע – הבדל של יותר מ־4,000 צופים למשחק. מהבחינה הזאת, שתי הליגות נחותות מהבונדסליגה הגרמנית, שמושכת יותר מ-45,000 צופים למשחק (מקום שני בין כל הליגות בעולם, אחרי ה-67 אלף של ה־NFL).
אבל אוהדים הם לא רק כמות, אלא גם איכות. אי אפשר למדוד סטטיסטית את הקטגוריה הזאת, אבל כל מי שהיה במשחקים באנגליה ובספרד יודע שלאנגלים יש יתרון ברור. זו השירה שלא פוסקת, המחויבות, העידוד ברגעים הקשים והנסיעה למשחקי חוץ שהופכים את חוויית היציע באנגליה לטובה באירופה (יחד עם גרמניה). בספרד, תקבלו מחיאות כפיים לכל היותר, אפילו במשחקים הכי גדולים שיש.
התעניינות בינלאומית
העולם מצביע אנגליה
הליגה האנגלית מעניינת קודם כל את האנגלים. הספרדית את הספרדים. אבל מי מהן מעניינת יותר את שאר העולם? כיום, בעידן הגלובלי, הרייטינג הוא המלך. וככל שנתוני הצפייה גבוהים יותר, כך יעלו גם הסכומים שמשלמים ערוצי זרים עבור זכויות השידור של הליגות האלה.
כשבודקים את המספרים, לאנגליה יתרון מובהק. לפני שנתיים נשבר השיא במכירת זכויות שידור בכדורגל, כשהפרמייר ליג גרפה סכום עתק של 600 מיליון יורו לשנה תמורת השידורים בחו"ל (הרשתות הבריטיות משלמות בנפרד). רוב הכסף הגיע ממזרח אסיה, מהמפרץ הפרסי ומסקנדינביה.
הליגה הספרדית, לעומת זאת, מציעה חבילות שונות של זכויות, בהתאם לקבוצות שערוץ זר מסוים מעוניין לשדר. באופן טבעי, כמעט כל הסכום מופנה לטובת שידור משחקיהן של ברצלונה וריאל מדריד. סך כל ההכנסות השנתיות של לה ליגה מזכויות שידור בעולם מסתכם ב-167 מיליון יורו – אפילו לא קרוב להצלחה המסחררת של הליגה אנגלית.
נתון נוסף שיכול ללמד על הפופולריות של הליגות בעולם הוא מספר האזרחים הזרים שמגיעים למגרשים כדי לצפות בכדורגל. בשנים האחרונות התרגלנו לשמוע על מאות ישראלים שנוסעים להניף דגל כחול-לבן בקלאסיקו, אבל לתיירות הספורט בבריטניה אין בכלל תחרות.
900 אלף מהתיירים שהגיעו לבריטניה בשנת 2011 פקדו גם את מגרשי הכדורגל, והוציאו קרוב ל־800 מיליון יורו על החווייה הזאת. גם אם נחבר את מספר הצופים הזרים והסכומים שבזבזו בכל שאר הליגות האירופיות יחד לא נגיע לנתונים האלה.
תחרותיות
יברחו שתיים יחדיו
הצלחה בינלאומית של קבוצה או שתיים היא דבר חשוב, אבל לא תמיד מעידה על איכות הליגה (ממש כמו בכדורסל הישראלי). ליגה טובה היא קודם כל ליגה מעניינת, ובעוד שבאנגליה יש 5-6 קבוצות שחושבות על אליפות בכל עונה, הפער בין ברצלונה וריאל מדריד משאר קבוצות הליגה הספרדית רק גדל משנה לשנה.
אם נוציא מהקטגוריות הקודמות את שתי הקבוצות הראשונות בכל ליגה, התוצאות ישתנו לבלי היכר. לליגה הספרדית לא יישארו נציגים בדירוג השחקנים הטובים בעולם, באנגליה בהחלט כן. בספרד מספר הצופים יצנח משמעותית, באנגליה ממש לא. את הליגה הספרדית אף אחד לא יראה בחו"ל, הליגה האנגלית עדיין תפרח.
המספרים, לפחות, עושים קצת חסד עם הספרדים. משנת 2005 רק ברצלונה וריאל מדריד זכו באליפות ספרד. המצב באנגליה די דומה בשנים האלה: חוץ מהאליפות האחרונה של מנצ'סטר סיטי, רק צ'לסי ומנצ'סטר יונייטד התחלקו בתארים האחרונים.
הפער הממוצע בשנים האלה בין המקום הראשון לרביעי בספרד עומד על 25 נקודות, ובאנגליה על פחות מ-20, אבל ההפרש בין המדינות נוצר רק בגלל הבריחה של בארסה וריאל משאר הליגה. לפני כן, ההבדלים בין המקום הראשון לרביעי בשתי הליגות היה דומה.
את ההבדל בתחרותיות אפשר לראות גם בתמלוגים שמקבלות הקבוצות על זכויות השידור – נתח נאה מסך ההכנסות שלהן. במנצ'סטר יונייטד, למשל, מדובר בשישית ממקור ההכנסות של המועדון. בליברפול מדובר ב-25 אחוז.
אם בוחנים את כל הליגה האנגלית, מתקבלת תמונה שוויונית יחסית: הפער בין הקבוצה עם ההכנסה הגדולה ביותר מזכויות שידור לבין המועדון עם ההכנסה הנמוכה ביותר עומד על 55 אחוז.
מהבחינה הזאת, לא תמצאו איזון כזה בשום ליגה בכירה באירופה. ספרד, לעומת זאת, היא הליגה הכי לא שוויונית: המרוויחות הגדולות, בארסה וריאל, זוכות להכנסה גדולה פי 12.5 מהקבוצות החלשות. וכך הפערים רק הולכים וגדלים.
אטרקטיביות
קרוב לעין, קרוב ללב
אין ספק, וירטואוזיות ויופי הם גורמים חשובים באיכות הליגה. יש אוהדים שמשוכנעים שהכדורגל האנגלי הוא המהיר והחזק ביותר, ולכן אי אפשר להתחרות בו. אחרים מוכנים להישבע שלכל שחקן בלבנטה או חטאפה יש דריבל טוב יותר מרוב שחקני הליגה האנגלית, ואם אתם רוצים לראות כדורגל יפה ספרד היא המקום בשבילכם.
הנתונים הסטטיסטיים מלמדים שאין הבדל גדול. השחקנים בספרד לא מכדררים יותר מבאנגליה (12.8 דריבלים למשחק בספרד מול 13 באנגליה בעונה
האחרונה) ובפרמייר ליג נכבשים מעט יותר שערים (2.8 למשחק מול 2.75) ונבעטים יותר כדורים לשער (14 מול 13).
אבל הנאה מכדורגל היא לא רק סטטיסטיקה, אלא גם עניין של תחושה, של חווייה. האופן שבו הראש והגוף שלנו מגיבים כשאנחנו יושבים במגרש או מול הטלוויזיה. מהבחינה הזאת, גם כאן אין לאנגלים מתחרים. האצטדיונים באנגליה נעימים יותר, אבל ההבדל הגדול הוא דווקא באיכות השידורים המועברים למיליונים ברחבי העולם. דיוק השידור, חדות התמונה, החיבור עם השחקנים – כל אלה הופכים את ההנאה מצפייה בפרמייר ליג לגדולה עוד יותר.
אז איזו ליגה טובה יותר? כשבוחנים את כל הפרמטרים, נדמה שהאנגלים זוכים ליתרון. אבל האמת, בסופו של דבר הכל עניין של טעם ואהדה. מי שמחזיק בבית צעיף של בארסה או ריאל יזפזפ להצגות השבועיות של מסי ורונאלדו. מי שמעדיף את ליברפול או ארסנל, תמיד יבחר לצפות בכדורגל אנגלי. למזלנו, בשבת שתיהן חוזרות לפעילות. ולנו נשאר רק לבחור.
ori-c@yedioth.co.il
לפנייה לכתב/ת 
