הצ'ילי פפרס פורצים: סקס מג'יק
כדי לפרוץ ולהצליח באמת נדרשו ל"רד הוט צ'ילי פפרס" טירת הקלטות פרטית, מפיק אימתני ובחורה שתשכב עם חברי הלהקה. רק ככה הם הצליחו ליצור את האלבום "בלאד שוגר סקס מג'יק", שהוכיח שהם זרעונים מוכשרים של אהבה. כתבה שנייה בסדרה
- הפרק הראשון בסדרה: אנטוני קידיס מסרב למות
-
כרטיסים להופעת "רד הוט צ'ילי פפרס" במבצע בלעדי ל-yne shows
עוד באלבום המצוין הקודם, "מאתרס מילק" - האלבום הראשון עם הגיטריסט ג'ון פרושיאנטה והמתופף צ'אד סמית' - הצ'ילי פפרס החלו פחות או יותר להתעצב מבחינה סגנונית ולהפוך קצת יותר פופולריים. אחרי שהאלבום זכה למכירות נאות ולתואר "אלבום זהב" בארצות הברית, החל המירוץ של חברות התקליטים הגדולות. כל אחת רצתה את הלהקה הגדולה הבאה אצלה וכולם הציעו סכומים מפוארים. בסופו של דבר, הצ'ילי פפרס חתמו עם וורנר ותחת חסותם, ידעו שהם הולכים ליצור את האלבום של החיים שלהם. אחד האלבומים הכי אמוציונליים שנוצרו בשנות התשעים, אולי אפילו בכל הזמנים.
Give It Away: הזמרת נינה האגן היא שסיפקה את ההשראה לאנטוני קידיס לכתוב את ההמנון הזה. יום אחד כשקידיס הסתכל בין בגדיה, הוא מצא ז'קט שמצא חן בעיניו. האגן אמרה לו בפשטות: "קח אותו", מתוך הרעיון שלשחרר את הדברים שלך ולתת לאחרים, ייתן חופשיות גם לעצמך - ובסופו של דבר, טוב לעולם. קידיס נשבה ברעיון הקסום, וזה מה שיצא
החוזה הטרי לא היה השינוי היחיד בחיי הלהקה. כל כך הרבה דברים התרחשו עם תחילת ההקלטות. הגדול ביותר היה כנראה כניסתו של ריק רובין לכנופיה. כשהוא אחראי לקריירות של הביסטי בויז והראפר אל.אל קול ג'יי, עם הבנה אדירה במטאל והפקה של להקות כבדות כמו "סלייר" - רובין, האיש והזקן, עוד לא היה מפיק הרוק הגדול בעולם, אבל כמו הצ'ילי פפרז גם הוא עמד להפוך לשם שכולם מכירים. וזה היה הרעיון שלו לצאת לדרך מאוד לא שגרתית ברגע המכריע של אנטוני, פלי, ג'ון וצ'אד.
Suck My Kiss: יש שיגידו השיר הטוב ביותר באלבום, חלקלק ופ'אנקי, סקסי וחותך כמו סכין. הקליפ שלפניכם מורכב מצילומים שנעשו לסרט "Funky Monks" ומספק הצצה קטנטנה למה שהתרחש בטירה המופלאה.
רובין מצא את האחוזה בהוליווד - טירה שהיה שייכת בתחילת המאה לקוסם הגדול הודיני ועומדת בשדרת לורל קניון בלוס אנג'לס. עד היום משמש המקום עבורו להקלטה והפקת אלבומים מצליחים, אבל עם הצ'ילי פפרס זו היתה הפעם הראשונה. מבלי לשפץ ולאטום את הבית, רובין העביר אולפן הקלטות שלם אל תוך חדרי השינה הגדולים באחוזה.
קידיס הקליט את כל השירה באלבום מהחדר שבו גם ישן בלילות. והוא, פרושיאנטה ופלי הפכו את המקום לבית של ממש. סמית' נהג לעזוב בערבים על האופנוע בחזרה לביתו ולהגיע שוב בבוקר. על פי האגדה, ובגלל שהודיני חי שם קודם, הבית היה מלא רוחות ושדים - וסמית', בשיא הרצינות, נמלא פחד והעדיף לבלות את הלילות בביתו, לא רחוק משם. ימים רבים עם החברים גרה גם קלרה, ביתו הקטנה של פלי. היום, 21 שנה אחרי, היא הצלמת הרשמית של הלהקה ומסתובבת איתם בדרכים.
עשר הדקות הראשונות מתוך הסרט "Funky Monks". את כולו תוכלו למצוא ביוטיוב, אבל טוב עוד יותר לקנות את הדי.וי.די. זה יהיה המעשה הטוב והחכם שלכם לתקופה הקרובה. כל שניה בסרט כל כך מעוררת השראה ובעיקר לא רוצים שהוא יסתיים
רגע לפני שהם קיבלו את המפתחות, הצ'ילי פפרס ידעו שהתקופה הקרובה חייבת להיות מתועדת. וכך, נכנסו אל הבית במאי, צלמים ואנשי סאונד ותיעדו את החברים בעבודה, במה שהפך להיות אחר כך הסרט הדוקומנטרי הנפלא "Funky Monks" (על שם אחד השירים הגדולים של האלבום).
וכמו שהאלבום, שיצא ב-1991, היה לא שגרתי - כך גם הסרט הסופי: הוא צולם בשחור לבן, לא תמיד שומעים היטב את חברי הלהקה מדברים ורוב הזמן מדובר בטכניקה של "זבוב על הקיר". בתוך כל מערבולת הרגשות החדשה שסחפה את חברי הלהקה, איכשהו הצליח צוות הצילום לתפוס את רגעי הקסם הכי אינטימיים מבלי לשבש אותם.
העבודה החלה, וקידיס ופלי הציבו לעצמם מטרה גדולה. המעבר של הלהקה לבית אמנם התקיים בשביל ליצור אלבום אדיר, אבל יותר מכל כדי לגבש את הלהקה ולהפוך את החברים בה קרובים מאי פעם - וללא ספק מדובר היה בהחלטה אמיצה. בימינו אמנם מקליטים אלבומים רבים בבתים, אבל אם אתה חבר בלהקה, בדרך כלל הדבר האחרון שאתה רוצה זה שהחברים האחרים יעברו לגור איתך.
הקליפ המשוגע לשיר "Breaking The Girl". שימו לב שג'ון פרושיאנטה לא מופיע בקליפ, הוא כבר עזב. ובמקומו מפציע המחליף אריק מרשל
הדרך שבה הוקלט האלבום בבית החדש משקף את כל מה שטוב ויפה בצ'ילי פפרז. ההקלטות התבצעו בקיץ, ועם יד על הלב, עד היום קשה למצוא אלבום משוחרר, ליברלי וקיצי יותר מ"בלאד שוגר סקס מג'יק". בסרט, אפשר לראות שכמעט לאורך כל הזמן, אף אחד מחברי הלהקה לא לבש חולצה. לא כשהם הקליטו, לא כשהם ישבו יחד לדבר. זו היתה תקופה בה הם הקליטו, קפצו לבריכה, התיישבו לאכול והזמינו חברים טובים לבלות איתם, כל היום וכל הלילה. חיים חופשיים מושלמים עבור מי שרוצה ליצור את האלבום הכי טוב.
וכמו החופש הגדול, כך גם הסקס. על החוויות המיניות הרבות של קידיס אפשר לשמוע גם באלבומים קודמים, אבל הפעם הוא הפך את המילים לכל כך מוחשיות - והמוזיקה המנוגנת מפוצצת ההורמונים מעצימה את התחושה הזו. הסקס גם היה חלק גדול מההתנהלות בבית והוא היה גם כנראה נחוץ כדי להשאיר את החברים רעננים ומלאי השראה.
בסרט "פאנקי מונקס" ישנה אמרה אחת שב"בלאד שוגר סקס מג'יק" קיימת זיקפה שעולה ויורדת בין השירים. כשמקשיבים ל-"Apache Rose Peacock", מבינים בדיוק על מה מדובר
בחורה אחת, ששמה מעולם לא נחשף, היתה מגיעה כמעט בכל ערב, עוברת מחדר שינה אחד לשני - ושוכבת עם קידיס, פרושיאנטה ופלי. את רוב הזמן היא העבירה בחדר של פרושיאנטה - כי שם, כך על פי קידיס, נוצרה כימיה אמיתית, מעבר לגופניות.
העובדה שעברה בין אחד לשני בכלל לא הפריעה להם. להיפך, היא שימשה עבורם מעין פסיכולוגית ופורקן מושלם. הם יכלו לספר לה ולשפוך בפניה את כל הבעיות שלהם והחוויות שעברו בבית. ללא ספק, החוויות המיניות מורגשות בכל פעימה באלבום, רק לשמוע את השם הזה: "בלאד שוגר סקס מג'יק" הופך אותנו חרמנים. אפשר לומר שארבעת חברי הלהקה משמשים באלבום כזרעונים מוכשרים של אהבה.
כאב והתרגשות: הצ'ילי פפרז שרים לחבר, הלל סלובק. האיש האהוב שלהם
אבל חשובה הרבה יותר מהסקס היא המוזיקה עצמה. ובאלבום, ארבעת החברים הגיעו לרמה מוזיקלית חדשה לא רק להם, אלא לכולם. מצד אחד הם ישמו את האלמנטים המושלמים של מוזיקת הפ'אנק, את המשמעת הקשוחה שייסד הסנדק ג'יימס בראון, כשכל מכה ופריטה מדויקת, נופלת בדיוק בזמן ובמקום. מצד שני, שום דבר באלבום לא נשמע מתוכנת, הכל חופשי. ואם נצלול עמוק לצלילים, גם נשמע ששום דבר לא הוקלט באולפן מסורתי, התחושה היא כאילו הם קצת מנגנים לידך.
כל אחד מחברי הלהקה עבר שינוי אדיר: פלי הבסיסט שהיה ידוע בטכניקת הסלאפ הקופצנית שלו, ויתר עליה ברובה ובמקום להרשים הוא למד איך לתרום לשיר טוב יותר מבחינה מוזיקלית. פרושיאנטה, אז רק בן 21, הציג יכולות מופלאות ורוחניות על הגיטרה - ועל צ'אד סמית' כבר אפשר היה לומר בלב שלם שהוא אחד ממתופפי הרוק המיוחדים בעולם. גם כשעשה תפנית של 180 מעלות מהסגנון שביסס את הלהקה עד כה וניגן מקצב פשוט ואיטי, כמו ב-"I Could Have Lied" - בלי מעברים, בלי שטיקים, בלי כלום.
אמנם "בלאד שוגר סקס מג'יק" מבוסס כולו על אהבה ואחווה בין חברי הלהקה, אבל הצ'ילי פפרס ידעו גם תקופות מאוד לא טובות בכל הקשור לחברות ביניהם. פעם אחת זה קרה בחזרה בה פרושיאנטה ופלי עשו הכל כדי לעצבן את קידיס ולהיות ציניים כלפיו. בדרך חזרה משם, קידיס נהג בלוס אנג'לס וחשב על העיר בה הוא מכיר כל פינה, שתמיד תהיה שם לשמור עליו כשהוא ירגיש בודד. ואז הוא גם נזכר בכל הכאב, הרוע והחרא שעבר עליו בעיר המלאכים. על הסמים והמזרקים המטונפים בעיר התחתית מתחת לגשר. ואז הוא התחיל לזמזם לראשונה את "Under The Bridge". אגב, זו אמא של ג'ון פרושיאנטה ומקהלת הנשים שלה שמספקות את שורת הפזמון החוזר בסופו של השיר
וקידיס? על קידיס עבר השינוי הכי גדול. לפני האלבום קידיס היה ראפר שזורק את המילים שלו למיקרופון ושומר על מבטא פ'אנקי-קומי, מתלוצץ. ב"בלאד שוגר סקס מג'יק", יחד עם כל הלהקה, הוא לקח צעד אחורה, הסתכל אל תוך עצמו ונשם עמוק. זו היתה הפעם הראשונה שקידיס שר צלילים ארוכים, בלדות של ממש.
זו היתה דרך מבורכת, אבל קידיס הרגיש איתה מאוד לא בנוח. בהנהגתו של ריק רובין, זה היה מאמץ קבוצתי של ממש לגרום לו להוציא מעצמו את היכולות האלה. אבל קידיס הצליח ושלוש בלדות נפלאות: "Breaking The Girl", "I Could Have Lied" (שכתב על מערכת היחסים שלו עם שינייד אוקונר ששברה את ליבו) וכמובן "Under The Bridge" המצמרר. אפילו ב-"My Lovely Man", השיר הכל כך עוצמתי שכתב לזכרו של חברו האהוב, גיטריסט הלקה והישראלי לשעבר הלל סלובק, מתחבאת לה בלדה. העצב היה גדול, אבל ההתרגשות בשיאה.
המהפך הוכיח את עצמו. היום, 21 שנה בדיוק אחרי שהוקלט, ופחות מחודש לפני שהצ'ילי פפרז מגיעים לראשונה לישראל, "בלאד שוגר סקס מג'יק" הוא עדיין אחד האלבומים המשוגעים ביותר שהוקלטו בהיסטוריית הרוק של זמננו. הכל קיים שם וכשתיכנסו עמוק לתוכו, הכל יתעורר בחוזקה גם בחיים האישיים שלכם: אהבה, סקס, מתיקות, צער, תקווה, חופש, דם ויזע. אבל יותר מהכל, קסם גדול.
