שנה למתקפת הטרור ליד אילת: "הלב מדמם"
"אתה מחזיק בלב מין תקווה שביום מן הימים תיפתח הדלת והם ייכנסו ופשוט יגידו: 'חזרנו מהטיול!'" - יניב קרלינסקי, בנם של שולה ודוביק שנרצחו בפיגוע בכביש 12, ורחל עוז ששכלה את אחיותיה מספרים על ההתמודדות. "הגעגועים לא מפסיקים"
חוליית מחבלים שחדרה באוגוסט 2011 מסיני לכביש 12, הסמוך לגבול, רצחה שמונה בני אדם. האחיות פלורה גז ושולה קרלינסקי מצאו את מותן יחד עם בעליהן משה גז ודב קרלינסקי כשהיו בדרכם לחופשה באילת. שנה לאחר הפיגוע הקשה שוחחנו עם יניב קרלינסקי, בנם של שולה ודוביק, ורחל עוז, אחותן של פלורה ושולה. לצד הכאב והגעגוע שמענו גם ביקורת על הרשויות.
"קשה אפילו לדבר על הרגעים האלה ולהעלות את אותו היום שוב בזיכרון", אמרה עוז. "אני ושתי האחיות שלי היינו נפש אחת, סמל לאהבה. לא רבנו מעולם".
שנה אחרי, האחות השכולה משחזרת כיצד נודע לה על האסון. "הטלוויזיה הייתה פתוחה והקולות הדהדו בחלל הבית", סיפרה. "קריין החדשות הודיע שהיה פיגוע בקרבת אילת. פתאום ירד לי האסימון שהאחיות שלי נסעו לטאבה. מיד התקשרתי לשולה, אבל היא לא ענתה. ניסיתי את פלורה, אך גם היא לא ענתה, ואז גם דוביק לא ענה ומשה לא ענה.
"עוברות חמש דקות והסימנים בטלוויזיה גוברים, 'מכונית פרטית' מכריז הקריין והקשר בבטן מתהדק. שוב מתקשרת, שוב אין מענה. דיברתי עם אחי הגדול ואמרתי לו שיש לי הרגשה לא טובה. הוא ניסה להרגיע אותי, אבל אני ידעתי שקרה אסון. ממש כמו אימא שמחכה לקצין העיר, ככה זה היה בלב שלי".
יניב הבן הוסיף וסיפר על החיים ללא הוריו: "אתה מחזיק בלב מין תקווה שביום מן הימים תיפתח הדלת והם ייכנסו ופשוט יגידו: 'חזרנו מהטיול!'. בסך הכול טיול זה דבר טוב שחוזרים ממנו עם רשמים ולא בתכריכים. "זו שנה שלמה של להשוות את הכול אל מול כלום. כל חג, כל יום הולדת, הם נוכחים-חסרים. שום דבר הוא לא כמו שהוא היה פעם. החום והחיבוק נעלמו ביום אחד. יש לי מזל שיש לי את האישה והילדים שנותנים לי כוח להמשיך את שגרת החיים. הגעגועים לא מפסיקים".
בית ישן-חדש
לפני כמה ימים עבר יניב עם משפחתו מפתח תקווה לכפר סבא וקיים את ההבטחה שנתן להוריו בהלווייתם: ''שהבית שבנו במו ידיהם לא ייזנח וימשיך להיות שוקק חיים''. "זה לעבור עכשיו על כל הדברים שלהם", סיפר. ”כל דבר מעביר בך זיכרון וצמרמורת. זה קשה אבל זה גם מורה על המשכיות החיים".
בני משפחת קרלינסקי לא מסתירים שנפגעו מהתנהלות הממשלה בשנה האחרונה. "מהרגע שזה קרה עד היום, אם אנו לא היינו מבקשים, חוקרים וחופרים, לא היינו מקבלים תשובה", אמר יניב. "גם במשטרה הם היו חסרי כל אמפתיה והתחשבות בנו. רק ראש העיר כפר סבא, יהודה בן חמו, היחיד שעמד לצד המשפחה מהיום הראשון ואין לנו מילים לתאר את ההוקרה וההערכה שלנו אליו".
ביום השנה לפי התאריך העברי נדהמו בני משפחת קרלינסקי לגלות שנמנע פיגוע נוסף בגבול הדרומי. "מה שמעצבן זה שכל שני וחמישי יש התרעות על הכביש הזה, כך הצבא אמר לנו", סיפר יניב.
"סוגרים אותו ושוב פותחים אותו ושוב סוגרים אותו ולא לומדים לקח מהאירוע, כאילו דם נשפך לחינם. זה אבסורד, זה לא כביש ראשי, לא בעיר מגורים, לא הדרך היחידה לאילת. לדעתי, להתיר לנסוע שם זה מיותר.
עוז הוסיפה ואמרה: "רב שאני מכירה אומר שהנשמות שלהם הן אלו שעכשיו מצילות מאסונות במקום ההוא והן אלו שמנעו את הפיגוע באותו התאריך". לסיכום אמרה כי היא מקווה לראות את בני משפחתה פורחים. "אני מבקשת מבורא עולם שאני אראה את הרווקים תחת חופה ויהיו להם ילדים", אמרה. "כשאראה אותם מסודרים עם משפחות זה יהיה האושר שלי ושל כולנו".
לפנייה לכתב/ת 
