בריאן קרנסטון: "התרגלתי להיות מועמד לאמי"
הכוכב הראשי בסדרה "שובר שורות" בריאן קרנסטון, מספר על התפקיד ששינה את חייו: "הסדרה פתחה לי עולם של הזדמנויות. אני חושש מהיום שיפסיקו לבקש ממני חתימות"
"אחרי שלוש שנים ברציפות של מועמדות לפרס האמי, אני לא מופתע", כך מספר בראיון ל-ynet בריאן קרנסטון, המגלם את וולטר וויט בסדרה "שובר שורות" ומועמד גם השנה לפרס היוקרתי. "אתה חייב להתרגל לזה. הייתי מועמד לאמי שבע או שמונה פעמים סך הכל בקריירה שלי, אז זה לא יכול להיות שוק טוטאלי. אבל זה תמיד נחמד לשמוע שמכריזים את השם שלך".
לקרנסטון (56) זו הולכת להיות העונה האחרונה בסדרת הדרמה המצליחה, לאחר שרשת AMC המשדרת את הסדרה, הכריזה כי העונה החמישית (שתפוצל לשני חלקים) תהיה גם האחרונה. למי שלא בקיא או טרם התמכר, הסדרה עוסקת במורה לכימיה שאובחן בסרטן והפך לסוחר סמים כדי לממן את משפחתו ואת הטיפולים.
יוצר הסדרה וינס גיליגאן, הביע דאגה שמא התוכנית הזאת היא שיא הקריירה שלו וסיפר על החשש מהיום שאחרי שידור הפרק האחרון. קרנסטון, שזכה בעקבות הסדרה למקפצה בקריירה שלו, דווקא לא מוטרד מהיום שאחרי. "אני רק מקווה שאתעורר למחרת", הוא צוחק ומוסיף "אבל כשחקן אתה חייב שיהיה לך נוח עם העובדה שאתה לא תמיד יודע מה תהיה העבודה הבאה שלך, ולי לחלוטין נוח עם זה. אני מאמין שאחרי שאסיים את עבודתי על הסדרה, תהיה לי עוד עבודה ואם זה לא יבוא מיד, אז אני גם לא דואג. גם כשאני לא עובד אני עדיין עובד. הולך לאודישנים, כותב, אני רוצה לביים. תמיד יש מה לעשות. אני תמיד עסוק".
קרנסטון, נולד וגדל בקליפורניה להורים שחקנים. כשהיה בן 13 התגרשו הוריו, והוא גר במשך תקופה לא מבוטלת אצל סבא וסבתא שלו. בתחילת החודש הוא סיפר בכתבת שער של מגזין "רולינג סטון" שהוא מצליח להגיע להתפרצויות הזעם שלו בסדרה, בזכות המחשבה על הגירושים המלוכלכים של ההורים שלו. "יש לי בעיות זעם", הוא אמר למגזין. "היה שם התעללות ואלכוהול, החיים שלהם היו שבורים. זה היה מכוער. לא ראיתי את אבא שלי אולי 10 שנים".
את התפקיד הראשון שלו הוא קיבל בתחילת שנות השמונים, בסדרה לא אהודה (ולא זכורה) במיוחד בשם "'צ'יפס"."זה היה ממש רע", הוא נזכר. "אתה לוקח עבודה רק בגלל שזאת עבודה. הייתי אמור לעשות מבטא של אמריקאי דרומי, והם כל הזמן רצו שאעשה את המבטא יותר כבד וזה יצא מוגזם".
צפו: בריאן קרנסטון מדבר על וולטר וויט
דווקא אופרת הסבון "One Life to Live" שאליה צורף כשלוש שנים אחר כך, היתה זו שנתנה לו את האישור הסופי שזה מה שהוא רוצה לעשות בחיים. "כשהייתי בן 25 זה היה הדבר שנתן לי את הביטחון לדעת שאני כאן", הוא מספר. "לא יותר עבודות מלצרות וסבלות, מעכשיו אני שחקן עובד ואני אשאר שחקן עובד, ואכן זה מה שקרה. זה נתן לי את הביטחון לדעת שאני שייך ושאני יכול לעשות מזה קריירה, ואף פעם לא היתה לי אחרי זה שום עבודה אחרת".
יש תפקיד בקריירה שלך שממש מביך אותך?
"עשיתי משהו שנקרא 'נשות האמזון מהירח' ורק עכשיו נתת עוד שתי דוגמאות. אבל זה לא משנה. כשאתה מתחיל אתה חייב להיות פרגמטי ולא לתפוס מעצמך יותר מידי, כי כל פעם שאתה על סט אתה לומד משהו. אתה לומד משחקנים מבוגרים יותר, אתה גם יכול ללמוד מה לא לעשות. וגם צריך עבודה לשלם שכר דירה. אין שום פסול בזה".
זה נשמע כאילו הרגליים שלך תמיד היו על הקרקע.
"תראה, אני חושב שהציפיות שלי היו תמיד הגיוניות. בסך הכל רציתי להתפרנס מלהיות שחקן. אם אני יכול לעשות את זה, לא יהיה אושר ומזל גדול מזה. אני יכול לשחק בשביל לחיות, וזה כל מה שאני עושה. אני לא מסתכל על הצלחה של שחקנים אחרים בהשוואה אלי, מבחינתי אין שום קשר לזה".
כמה אתה מרוויח?
אפשר לומר שקרנסטון מנותק מההוויה ההוליוודית, אולי בעיקר משום שהוא כרגע מתגורר בניו מקסיקו ולא בלוס אנג'לס. יחד עם זאת, זה לא מונע ממנו ללוות שחקנים צעירים בתחילת דרכם, אבל בתנאי שהראייה שלהם על משחק זהה לשלו. "אני מאד אוהב לעזור לדור הבא של השחקנים אז עניין המנטור מבחינתי הוא בהחלט רציני", הוא אומר, "אבל כששחקן מתחיל שואל אותי שאלות כמו כמה כסף אני מרוויח או באיזה רכב אני נוסע, אני יודע שהבן אדם הזה לא נועד להיות שחקן כי הוא רודף אחרי הדבר הלא נכון".
אז איזה טיפים אתה נותן להם?
"לשים את הפוקוס על העבודה, לשחק תפקיד של דמות מעניינת, ולהציג אותה לאנשים שאתה עושה עבורם אודישנים. וזאת העבודה, לא להסתכל על שחקנים אחרים ולחשוב שאתה בתחרות איתם".
זה מה שמוביל להצלחה?
"השאלה מה זה הצלחה. אם סרטים לא מצליחים בקופות אז השחקנים מחשיבים את זה ככשלון, אבל לטעמי זה לא הקריטריון הנכון. שחקן צריך לשאול את עצמו: האם עשיתי את העבודה הכי טובה שאני יכול?האם זאת העבודה שבכלל רציתי לעשות? האם הסרט הזה אומר משהו? האם זה בידר אנשים? הפשע הכי גדול ששחקן יכול לעשות לטעמי, זה לשעמם. אם שיעממת מישהו אז הפסדת".
עכשיו, לקראת סיום הסדרה (המשודרת בארץ ב-yes Oh), קרנסטון מסרב להשתתף בספקולציות לגבי גורלו של וולטר. האם הוא ימות מהסרטן? האם הוא יחליט לסגור את המעבדה? נאלץ לחכות ולראות. החלק השני של העונה (יש כאלו המכנים אותו 'עונה 6') יחל להצטלם בנובמבר הקרוב, ויעלה לשידור בקיץ הבא. "האיכות בכתיבה של הסדרה פתחה לי כמות עצומה של הזדמנויות ועכשיו זה באחריותי לנצל אותן ולהחליט מה החומר הכתוב הטוב ביותר", הוא מנסה לסכם. "אם יש משהו שלמדתי זה ששחקן צריך ללמוד לזהות חומר שכתוב טוב. זה משהו שיכול להניף אותך. זה לא אומר שהפרויקט יהיה מצליח או אפילו טוב, אבל זה חייב להתחיל בזה. מה שאני יודע בוודאות זה שאם אתה מתחיל עם סיפור או תסריט סתמי או סטנדרטי זה לא יכול להיות טוב. אף שחקן בעולם לא יכול להפוך תסריט רע לסרט טוב".
ואין ספק שהכתיבה של 'שובר שורות' הניפה אותך.
"אתה יודע, התחלתי לפני 33 שנה ואם היו אומרים לי אז שאני ממש אהיה עסוק באמצע שנות החמישים שלי זה היה נראה לי לא אמיתי. אבל זה דבר טוב, כי אם הייתי עסוק נורא בתחילת הקריירה שלי ועכשיו לא, זה לא היה טוב. זה מזכיר לי שמישהו פעם אמר אל תדאג אם אנשים ניגשים אליך ומבקשים חתימה, תדאג כשמפסיקים לבקש ממך חתימות".
