במשרד התמ"ת נערכים לזינוק באבטלה ל-9%
כך מדווח הבוקר "כלכליסט". המשמעות: 320 אלף מובטלים. בשיחה עם ynet הזהיר מנכ"ל המשרד שאם לא יינתן תקציב להתמודדות עם המיתון, "נלך אחורה". מנכ"ל שירות התעסוקה אומר כי חל גידול עקבי במספר דורשי העבודה: "המצב לא פשוט, אנחנו עוקבים בדאגה"
משרד התמ"ת נערך להחרפת גל הפיטורים: הנתונים המדאיגים על האבטלה שהגיעה בחודש שעבר לשיא של שלוש שנים אינם סוף דבר. כתב "כלכליסט", מיקי פלד, מדווח הבוקר (יום ה') כי במשרד התמ"ת נערכים לתרחיש לפיו ההאטה במשק תוביל לעליית שיעור האבטלה ל-9% מכוח העבודה, לעומת 7.2% ביוני האחרון. המשמעות היא שמספר המובטלים יגיע לכ-320 אלף איש, לעומת 259 אלף ביוני. מספרים כאלו נראו לאחרונה בישראל בתחילת המשבר הכלכלי בסוף 2009.
על רקע זה זימן מנכ"ל משרד ראש הממשלה דיון בלשכתו בסוף החודש בנוכחות מנכ"לי משרדי הממשלה השונים, כחלק מהיערכות למקרה של האטה או מיתון. קודם לכן, כבר ביום רביעי הבא, תתכנס הכנסת לדיון פגרה מיוחד במצב שוק העבודה.
מנכ"ל שירות התעסוקה, בועז הירש, הודה אמש (יום ד') כי "המצב לא פשוט", ואמר ל-ynet כי בעקבות הנתון שלפיו רבים מהמפוטרים החדשים הם עובדי היי-טק בני 34-25, ברשות התעסוקה עוקבים בדאגה אחר ההתפתחויות. במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה מגבשים תוכנית להתמודדות עם המצב הלא-פשוט, אבל גם שם מודים: "הכיוון במשק שלילי, המגמה קבועה".
גם אתם נפגעתם מגל הפיטורים? פנו אלינו באמצעות האימייל האדום
עוד בחדשות ynet:
מנכ"ל שירות התעסוקה הירש ציין כי "בהיבט הסטטיסטי, מאמצע 2009 עד נובמבר 2011 הייתה מגמה של שנתיים של ירידה במספר המובטלים הרשומים. בנובמבר 2011 המצב התהפך וחל גידול במספר דורשי העבודה. זו מגמה בקצב גידול של 0.4 אחוז בחודש".
"מאז שראינו את הסימנים המדאיגים, החלה עבודת מטה במשרד התמ"ת על הנושא לגיבוש תוכנית מתאימה לחיזוק המשק", אמר הירש וציין כי הרשות "נמצאת בקשר עם חברות היי-טק כדי להרחיב את מאגר המשרות בתחום זה". לדבריו, כדי שהפתרון יהיה יעיל "הוא חייב להיות פתרון כולל, ולרכז בתוכו תחומים של תמיכה בייצוא, בהשקעות, במחקר ופיתוח ועוד".
בשבועות האחרונים ניהל מנכ"ל משרד התמ"ת, שרון קדמי, עבודת מטה שמטרתה להכין תוכניות פעולה אופרטיביות ויעילות להתמודדות עם המיתון הגובר במשק. "אם יתנו תקציבים, יש לנו הכלים ואנחנו יודעים להפעיל אותם בתוך כמה ימים", הבהיר קדמי, אך הזהיר כי "אם לא נצליח לחולל צמיחה, נלך אחורה. אין מה לעשות, זה או שם או כאן, אין עמידה במקום".
"צריך לשנות את סדרי העדיפויות"
לדברי קדמי, נתוני האבטלה השליליים לא הפתיעו אותו, "חזינו את המגמה הזו, אבל החודש נוספו לנתונים אלו כמות נכבדת של מפוטרים שהיו קודם לכן חלק ממעגל העבודה.
הכיוון במשק שלילי, זו מגמה קבועה ואנחנו צריכים להיות עם היד על הדופק".
שר התמ"ת, שלום שמחון, הנחה את מנכ"ל המשרד להביא בפניו את התוכנית להתמודדות עם האבטלה והדגיש בפני הממשלה את חשיבות הקצאת התקציב ליישומה. שמחון מקווה שאם התוכנית תתוקצב ותיושם בשטח, היא תאפשר למשק הישראלי לעבור את תקופת המשבר.
אלא שכל פתרון עולה כסף, ולא ברור אם התוכנית תזכה לתקציב הדרוש. לדברי שרון קדמי, מנכ"ל משרד התמ"ת, "אנחנו רק צריכים הקצאה של משאבים". כשהוא מכוון את דבריו לראש הממשלה נתניהו ולשר האוצר שטייניץ הוסיף קדמי: "ברור שחייבים לשמור על יחס חוב-תוצר ולא לחרוג מיעד הגירעון, אולם יחד עם זאת הממשלה רשאית לשנות את סדרי העדיפויות שלה ולהקצות משאבים למנועי צמיחה".
"אני יודע שהמצב קשה, אבל העומד בראש הממשלה עשה זאת בעבר כשהיה שר אוצר ואני מקווה שיעשה זאת גם הפעם", הדגיש קדמי. "בימים הקרובים נציג את התוכנית הסופית לשר התמ"ת ולאחר שיאמץ אותה נציג אותה למשרד ראש הממשלה ונקווה שגם שם יאמצו אותה".
התוכניות שמבקש משרד התמ"ת להפעיל להתמודדות עם האבטלה מעודדות את המשק בשני אופנים: תמיכה בביקוש ותמיכה בהיצע. בצד הביקוש יש תוכניות לתמיכה בייצוא, תמיכה במרכז השקעות ותקציב למדען ראשי האחראי על מחקר ופיתוח ישראלי. בתחום ההיצע: הגברת תקציב שירות התעסוקה, התוכניות להכשרה מקצועית ו"תוכנית השוברים", המציגה אלפי קורסים מקצועיים שמסובסדים על ידי המשרד במוסדות חיצוניים (מכללה או גוף ממשלתי) כל עוד הם מוכרים על ידי המדינה בתחומם.
"לשים גז היכן שהמתחרים בעולם שמים ברקס"
"המועמדים עוברים גם מסלול של ייעוץ תעסוקתי ולאחריו בוחרים מה ללמוד. 75 אחוז מהנרשמים הושמו בעבודה, רובם במקצוע שבו בחרו, והם גם הצליחו להעלות את שכרם לעומת השכר שלהם קודם לכן", אמר מנכ"ל רשות התעסוקה הירש. "על ידי עידוד גם בצד הביקוש וגם בצד ההיצע אנחנו בעצם תורמים לשימור מקומות עבודה קיימים ולחילוץ של מפעלים בקשיים", מסביר קדמי. "אנחנו כלכלת ייצוא, 80 אחוז מהתוצר שלנו נובע מסחר בין לאומי".
כרגע תקצוב תוכניות עידוד המשק של המשרד אינו מצליח לספק את הביקוש אליהן: "פרסמנו מסלול שאמור לסייע למפעלים. הוא כרגע מתוקצב ב-25 מיליון שקלים, אולם הפניות לסיוע כבר עולות על 100 מיליון שקל. בדומה לכך, גם בקרן לעידוד שיווק לחו"ל תקציב המשרד עומד על 30 מיליון, אך הביקוש לסיוע עומד כבר על פי עשרה מהתקציב הקיים. עכשיו זה הזמן לשים גז איפה שהמתחרים שלנו בעולם שמים ברקס כי הם במגננה", מסכם קדמי. "יש לנצל את חולשת השווקים בחו"ל להחדרת המוצרים הישראליים, בדיוק כפי שעשינו במשבר הגדול של 2009-2008".
לפנייה לכתב/ת 
