נקצב עונשם של ערבים-ישראלים שרצחו חיילים
הנשיא פרס קצב את עונשם של 7 אסירים ביטחוניים, שנאסרו בשנות ה-80. בהם: כרים יונס, רוצח החייל אברהם ברומברג; וליד דקה, שהורשע על מעורבותו בחטיפה וברצח של החייל משה תמם; וסמיר סרסאווי, שזרק רימון ברחוב נורדאו בחיפה
נקצב עונשם של שבעה אסירים ערבים-ישראלים, שהורשעו בעבירות ביטחוניות ונמצאים בבתי הכלא בארץ משנות ה-80: נשיא המדינה שמעון פרס ושר המשפטים יעקב נאמן הם שקצבו את עונשם של השבעה - סמיר סרסאווי, מאהר יונס, כרים יונס, איברהים ביאדסה, וליד דקה, רושדי אבו מוך ואיברהים בן נאיף אבו מוך. לכל השבעה דם על הידיים, שישה מהם הורשעו ברצח. כולם נאסרו לפני הסכמי אוסלו ונידונו למאסר עולם.
עוד חדשות ב-ynet:
אחד הבולטים באסירים שעונשם נקצב הוא כרים יונס, ממנהיגי האסירים הביטחוניים בארץ. הוא רצח ב-1981 את החייל אברהם ברומברג. עונשו נקצב ל-40 שנות מאסר.
דקה, שנאסר ב-1986 ועונשו נקצב על ידי הנשיא ל-37 שנות מאסר, הורשע על מעורבותו בחטיפתו וברציחתו של החייל משה תמם ב-1984. הוא ביצע את החטיפה והרצח בשליחות ארגון "החזית העממית", שאליו השתייך. הוא הורשע בחברות בהתאגדות אסורה, אימונים צבאיים, ביצוע שירות עבור התאגדות אסורה וירי לעבר אדם.
סרסאווי הורשע ב-1988 בזריקת רימון ברחוב נורדאו בחיפה. הוא הורשע בעבירות של הנחת חומרי חבלה בכוונה לגרום מוות, ייצור נשק או חומר נפץ, חברות בהתאגדות בלתי חוקית, חיזוק ידיים וסיכון אדם בנתיב תחבורה. פרס קצב את עונשו ל-30 שנות מאסר. בנוסף, נקצב עונשם של מאהר יונס (נאסר ב-1983, עונשו נקצב ל-40 שנות מאסר), רושדי ואיברהים אבו מוך (נאסרו ב-1986 ועונשם נקצב ל-35 שנות מאסר) וביאדסה, שנאסר ב-1986 ועונשו נקצב ל-45 שנות מאסר.
הנשיא ושר המשפטים קיבלו את המלצת ועדת השחרורים המיוחדת שדנה, על פי חוק שחרור על תנאי ממאסר, בקציבת עונשי מאסר עולם שהוטלו על האסירים. אין מדובר בחנינה, אלא בקביעת היקף מאסר העולם, במקרים שבהם בית משפט הורה על מאסר עולם אך העונש עצמו לא נקצב. על פי הנוהל המשפטי הקיים בישראל, הנשיא צריך לקצוב את היקף מאסר העולם.
בבית הנשיא אומרים כי קציבת עונשם של אסירים אלה נעשתה על פי הנוהג המשפטי המקובל במדינת ישראל לגבי אסירי עולם. עונשם נקצב לתקופה של בין 30 ל-45 שנה, "כל מקרה על פי נסיבותיו, בהתחשב בהמלצת הוועדה". גורמים בוועדה אמרו כי פרס ונאמן קיבלו את המלצות הוועדה וברובם המכריע של המקרים היו תמימי דעים עם חברי הוועדה שביקשו להחמיר בעונשם של האסירים.
לפנייה לכתב/ת 
