ראש המשלחת למינכן: "התרעתי על האבטחה"
שמואל ללקין היה ראש המשלחת לאולימפיאדה שבה נרצחו 11 ישראלים. פרסום מסמכי ארכיון המדינה מימי הטבח החזיר אותו לרגעים שבהם התריע על אבטחה לקויה: "אנשי הביטחון הישראלים אמרו לי 'אתה תתעסק בספורט ואנחנו בביטחון'"
"עברו 40 שנה אבל אני חי עם העצב הזה כל יום". שמואל ללקין (86) שימש בשנת 1972 כראש המשלחת הישראלית למשחקים האולימפיים שנערכו במינכן. גם היום, כשהוא נמצא בדיור מוגן בכפר סבא, הוא מתקשה לשכוח כיצד התריע כמה וכמה פעמים לפני תחילת המשחקים, גם לכוחות הביטחון הישראליים, על כך שמגורי הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן אינם מאובטחים כראוי.
הפרוטוקלים מ-72' נחשפים - כל הכותרות ב-ynet:
שחמורוב מזועזעת: הגרמנים טיאטאו מתחת לשטיח
אלמנות מינכן הזדעזעו מהגרמנים: 'אנשים שפלים'
03.10: מברק ממינכן: "צ. זמיר מאשר סופית שכולם נהרגו"
גרמניה: נמשיך בתחרויות, כי מה נשדר בטלוויזיה?
פרס על הטבח: "זו שטות להגן על כל הישראלים"
כשגולדה רתחה: "הגרמנים עשו מאתנו צחוק"
המסמכים שחשף אתמול (ד') ארכיון המדינה במסגרת פרויקט לציון 40 שנה לטבח 11 הספורטאים הישראלים, החזירו את ללקין לרגעים הקשים. "התרעתי והזהרתי מראש את אנשי המשלחת וגם גורמים גרמניים על כך שהמקום שבו גרו הספורטאים שלנו אינו מאובטח", מספר ללקין.
כמה חודשים לפני האולימפיאדה בגרמניה, נערך סיור מקדים במתקנים במינכן. ללקין ביקש להצטרף לסיור אך קיבל תשובה שלילית. למרות זאת, הוא החליט לנסוע על חשבונו לגרמניה. "כשהגעתי ביולי למתקנים ראיתי שמגורי המשלחת הישראלית נמצאים בקומה הראשונה, ממש על הרחוב ליד מכוניות ואוטובוסים שנוסעים חופשי".
ללקין הוסיף כי "מתחת לבניין היה גרם מדרגות שהיה פתוח לכל אחד שרצה להיכנס לשם". כאשר ללקין התריע וביקש להעביר את מגורי המשלחת הישראלית למקום גבוה
יותר, השיבו לו אנשי הוועד האולימפי כי "הכול סוכם כבר מראש" וכי אין בכוונתם לשנות מחדש את הדברים.הפרסומים של ארכיון המדינה שחשפו את הרשלנות של ממשלת גרמניה והוועד האולימפי הבינלאומי, העצימו את תחושת הכעס של ללקין. נוכח הפרסומים הוא אומר כי "אני רותח. יותר מהכול אני כועס על מי שלא רצה לשמוע לי, מעבר לאנשי המשטרה הגרמניים, אלה גם אנשי הביטחון הישראלים. הם אמרו לי 'אתה תתעסק בספורט ואנחנו נתעסק בביטחון'".
למרות הכול, ללקין מבקש לא להאשים אף אחד. "זה כואב לי מאוד בעיקר בגלל חוסר ההקשבה מהישראלים. זה לא שהם רצו לעזור למחבלים לרצוח אותנו, אבל הם יכלו לעזור למנוע את האסון. גם כשביקשתי אקדח אישי כדי שאוכל להסתובב בביטחון, סירבו לאפשר לי את זה".
לפנייה לכתב/ת 
